יש לי כבר ד' המינים, יש לי גם סוכה מהודרת... אבל שמחה?!? אני עדיין מחפש שמחה... איפה קונים שמחה??

עד היום הזה כולם הביאו נדבה... בלי סוף תכשיטים... כולם שפכו... הוציאו... ביטאו את עצמם עם כל העוצמה... ואז ביום ט"ו בתשרי פתאום משה רבינו מעביר קול סטופ!!! עד כאן לצאת החוצה, תשאירו משהו בפנים!!!! אם תוציאו הכל החוצה... לא ישאר לנו פנים!! זהו!! מעכשיו תכנסו פנימה!!! להתחיל לבנות את רשות היחיד!! את העולם הפנימי שלנו!!

זה הביטוי העמוק של מצוות סוכה... ד' המינים הוא מפגן יחצני... כל אחד קונה לעצמו ד' המינים הכי מהודר... מה יש?? יש לי מחר הופעה!!! אני אמור להגיע לבית כנסת עם כלי נצחון ולדפוק הופעה של הלל ושבח והודאה מול ה'... ואני צריך בשביל את המפגן הפנימי!!! זה ד' המינים מהודרים... שתהיה הופעה מושלמת... אבל ביום טוב שחל בשבת... משה רבינו רוצה מפגן פנימי!! צריך לבנות אני הפנימי והמהותי!!!

ברשות היחיד זה לא עובד עם מפגני יחצנות... שם בבית זה אחד על אחד... שם המפגן הוא מאוד מאוד פנימי! ה' רוצה אותי עם פינצטה... בכל מיני סיטואציות... כידוע: בסוכה אין לוח זמנים, אתה יכול לרצות ללכת לישון, אבל הילדים ערים... כל הבית נהפך להיות יחידת דיור אחת קטנה... ועם זה אנחנו מנפנפים ל' ביו"ט ראשון השני שחל בשבת... רבש"ע: השנה, ביו"ט של סוכות, אנחנו לא נופיע במפגן יחצני... אבל אנחנו נופיע עם ה-שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, עם הסוכה הקטנה, ועם כל הנתונים שתזמין לנו שם... פעמיים כתוב על רבי עקיבא שהוא הפליג בספינה בעיצומו של חג הסוכות!!! פעם אחת כתוב שהוא הופיע עם אתרוג על כתפו שלקחו באלף זוז!!! בקיצור: האתרוג הכי מהודר והכי יפה בעולם... זו ההפלגה הראשונה, אבל בהפלגה השניה, הסיפור היה קצת שונה, מעשה בר"ג ור"ע שהיו באים בספינה, עמד ר"ע ועשה סוכה בראש הספינה, למחר נשבה רוח ועקרתה... ר"ע מתעורר בבוקר ומגלה את עצמו בלי סוכה... 'אמר לו רבן גמליאל: עקיבא היכן סוכתך', אה... מה אתה אומר?? זה אותו ר"ע שבפעם הקודמת הופיע לנו פה עם אתרוג של אלף זוז... והפעם? הפעם הוא מופיע לנו עם 'סוכת דוד הנופלת', ורוח עזה שנושבת... ו... ואם קרה לך פעם שירד עליך גשם בסוכה וזה סימן קללה, אז אצל ר"ע זה אפילו לא גשם... עפה לו הסוכה... אין סוכה! נישט!! כלום!! נו... ור"ע נבהל?? ממש לא!!! אותו ר"ע שיודע לתת מפגן יחצני של אתרוג אלף זוז... הוא יודע לא פחות מזה לתת מפגן של רשות היחיד!! אז השנה ה' מזמין את המפגן של רשות היחיד!! השנה ננפנף ברשות היחיד האישית שלנו!! בעולם הפנימי שלנו!! בביחד של המשפחה הגרעינית שלנו.. יש לנו שם הרבה מאוד עבודה... הרבה פחות מרשים, פחות יקר, אבל שם!!! שם נמצאת העבודה האמיתית.. הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת...

ד' הימים העמוסים שבין יום כיפור לסוכות... חזרתי משוק ארבעת המינים... בדרך עברתי דרך קניון הסוכות וקניתי עוד 'שרוול' של קיינעס... אני חוזר הביייתה ולפתע טלפון!!! מתקשרת אשה.. ומספרת שהיא מתגוררת במחנה, בארה"ב... ואומרת: אני צריכה עזרה!!! יש לנו עסק עצמאי... ולאחרונה נקלענו לתקופה שפל מאוד קשה... מצב כלכלי מאוד קשה ואין לנו איך להגיע לחג... ואני שומע וברגע הראשון אני מבין... ש... שכנראה שהיא רוצה צדקה לחג... כמעט הבאתי לה פרטי אשראי... 40 שקל ו... והלאה... אבל לא!!! היא מיד המשיכה ואמרה: רציתי לשאול: איך בכל זאת מצליחים להגיע לשמחה בחג הסוכות?? אני לא מחפשת כעת לפתור בעיות... הבעיה קיימת וצפה!! השאלה שלי היא בסה"כ: שכעת מגיע חג הסוכות וה' רוצה אותנו בשמחה... ואני יודעת שזו אחת הסוגיות היותר מדוברות בגיליון שלהבת, ואני שואלת כעת: איך? איך מצליחים? איך מגיעים לחג הסוכות כשהמחסור צף מכל פינה...

התרגשתי מעצם השאלה!! כי הרגע חזרתי משוק ארבעת המינים... עמדו שם יהודים ומכרו לי אתרוג... מכרו לי סכך... וכעת מישהו מגיע והוא לא בא לקנות לולב ולא סוכה... הוא בא לקנות שמחה!!!! ואני פה ברגע זה אמור להיות כאן על תקן של 'סוחר' שמחה... אני אמור למכור פה שמחה... אוהו... איזה תפקיד מורכב!!!

פה תבין: כשהגעתי לדוכן של האתרוגים... ראיתי שם אתרוג עם בלעטעל... תן ניחוש מה עשיתי?? שמתי אותו בצד וחיפשתי אתרוג אחר... הראו לי כמה הדסים... וראיתי שהוא 'פחות' משולשים... מה עשיתי?? עברתי לדוכן השני... ככה נראה שוק של ד' המינים...

אבל כשמדובר בשוק של שמחה... פה הסיפור הוא הפוך!!! פה אין מבחר!! פה אתה מגיע עם הבלעטעל... והמשימה היא איך אני שמח---איתו??? עם הנקודה השחורה!!!

פה כל אחד מאיתנו מגיע עם ה'שקיעות ובליטות' שלו... וכעת תאהב... את מה??? את זה!!! את הגידול הזה... את הצבע הזה... את הגיבנת הזו... פה אין אופציה ללכת לדוכן אחר, זה הלב שלך!! זו השידרה שלך!! זה העיניים שלך!! אלו הם הנתונים שלך... וה' רוצה אותך שמח איתו בחג הסוכות... ותחשוב שאני ואתה... כל אחד מאיתנו אמור להיות "יבואן שמחה', אני אמור להביא שמחה... לאו דווקא לאחרים... לבית שלי!!! אני אמור להביא כעת שמחה לבית שלי עם כל החבילה... עם כל הנקודות השחורות והבלעטלאך... וכמובן עם הדשא והאתרוג של השני שתמיד נראה ירוק יותר... ובכן: מה זה שמחה?? או לחילופין: מה עניתי לאותה אשה ששמה פניה על הדוכן שלי... וחשבה שאני מוכר שמחה???

אז כן!!! תתפלא לשמוע... אפשר לקנות שמחה... היא קיימת במדפים... ניתן להעמיס אותו בעגלת קניות... דא עקא: שהעיכוב מגיע דווקא מצידנו!!! אנחנו פשוט מוותרים עליה...

ובכן: שמחה היא מלשון שלימות!!!

מה זה שלימות?? שלימות היא מילה נרדפת לתשלום!!!

יש בן אדם שמשלם!!! ויש בן אדם שמשלים!!!

לדוגמא: אני מכיר יהודי שקנה השנה דירה בירושלים במחיר שלוש וחצי מיליון שקל!!! (יש יותר מיהודי אחד כזה...) תסכים איתי שלהיפרד מ-3.5 מיליון שקל זה קשה... זה ההמון כסף... אבל תתפלא לשמוע... כמה שזה הרבה כסף... הוא עשה את זה בלב שלם!!! הוא יצא מהעורך דין שמח!! ולמה??? כי נכון ש-3.5 מיליון שקל זה המון כסף... אבל לא הפסדתי אותם!! אלא שילמתי אותם!!! ותסמוך עלי... אני לא פראייער... אם ראיתי לנכון לשלם על הנכס הזה 3.5 מיליון שקל... כנראה שזה היה שווה... שווה את המחיר... ולכן אני שמח!!!

אבל חכה... הסיפור לא נגמר... אותו יהודי סיים את העיסקה ויצא מהעורך דין... ואז ביציאה הוא הכניס לפתע את היד לכיס החליפה והוא גילה שנאבד לו 1000 שקל!! הוא ניסה לחפש פה ושם... חיפש וחיפש... עד שהוא התאייש והוא אמר בצביטת לב: ויי ליה לחסרון כיס!!! הוא השלים בצער עם האובדן של ה-1000 שקל!!!

שים לב: לפני עשר דקות הוא שילם 3.5 מיליון שקל... והוא עשה את זה בשמחה!!! למה? כי זה היה תשלום!! הוא שילם!!! בן אדם מסוגל לשלם מיליונים ולהיות שלם עם זה!!! אבל ברגע שנאבד לו בסה"כ אלף שקל... כאן הוא נאלץ להשלים!!!! ברגע שהוא משלים עם אובדן... גם אם מדובר בסה"כ באלף שקל... זה מצער... אתה קולט?? כשהוא נפרד מ-3.5 שקל, זה לא צבט לו את הלב... למה?? כי הוא שילם!!!! ואילו אלף שקל שנאבדו... הוא השלים!!!! ולהשלים זה עצוב...

נקוט האי כלל בידך: שלושת המילים: שמח!!! שלם!! ומשלם!! זה חוט המשולש שלא במהרה ינתק... ברגע שאני משלם מחיר ואני שלם עם המחיר הזה כי זה שווה... אז זה שווה שמחה!! וברגע שאני לא שלם עם זה... אלא נאלץ להשלים עם החסר?!?!? זה נישט שמחה!!

לא כ"כ משנה המחיר... לא משנה הגודל וההיקף... הכל תלוי האם אני משלם או משלים!! אני יכול לשלם מליונים ולשמוח!!! ויכול להפסיד גרושים ולהיות עצוב.. במה הכל תלי?? עד כמה אני שלם עם זה!! עד כמה זה שווה את זה... עד כמה זה 'לשלם' ולא להשלים...

בחג הסוכות שום צרה לא נעלמת... שום בעיה לא נפתרת... גם אם ביום כיפור האחרון נגזר שבעזה"ש כעת חיה ויהיו בשורות טובות... גם אם נגזר שאוטוטו יגיעו שלוש שידוכים אחד אחרי השני... תרשה לי לנחש שכעת יש דממה אלחוטית... וגם אם נגזר שתמצאו אוצר מתחת הגשר ותתעשרו עושר רב... זה כנראה ידחה לאחרי סוכות... כעת אין זמן לזה... תכל'ס כעת שום בעיה עדיין לא נפתרה... ואנחנו מגיעים לחג הסוכות עם כל הקוויטל של ערב יום כיפור...

ואתה יודע מי עומד מאחורי כל הבעיות שלנו?? לא תאמין מי: בורא עולם בכבודו ובעצמו!!! אבינו מלכנו!!!

תאמין לי שבתור איש דת חרדי הייתי שמח לשריין את בורא עולם מלקחת אחריות על כל הבעיות ועל כל הצרות... אז זהו!! שנכון שאני איש דת... אבל 'במקרה' אני יהודי... ומה לעשות שיהודי מחויב לאמונה שאין עוד מלבדו!!! והנה אם ככה, זה אומר שבין תרצה ובין לא תרצה הקב"ה עומד מאחורי הכל... הכל בגזירת עליון, הדברים הטובים והפחות טובים... כך שאין לי את הלוקסוס לנסות להוציא את בורא עולם יפה... אין לי אופציה להפיל על מישהו אחר את הבעיות... כי אין!!! אין עוד מלבדו!!! דא עקא: שאם באמת הקב"ה עומד מאחורי הכל... גם מאחורי ניסך שבכל יום עמנו... וגם מאחורי כל הקשיים וההתמודדויות שיש לכולנו... אז מה יהיה?? מי יסכים להמשיך לצעוד עם ה'?? אז זהו!! שבשביל זה אנחנו יהודים!!!!

זה בסדר בורא עולם... אני יודע שהכל בגזירת עליון... ואנחנו עוברים יחד איתך הרבה דברים קשים, אבל אני איתך!!!! אני שלם איתך!! אפילו שזה קשה... אפילו שזה גובה מחיר, אבל אני מוכן לשלם גם את המחיר הזה!!! זה שווה לי בשביל לזכות הרעיה הנאמנת שלך... להכרזה הזו קוראים שמחה!!!! הרגע שיהודי מיישיר פנים מול 'כל משבריך וגליך עלי עברו', ואומר לה': זה בסדר... באתי עם כל הפעקעל לשמוח איתך בשמחת בית השואבה... כי אני שלם איתך!! אני מבין ששווה לשלם מחיר בשביל לזכות בזכויות יוצרים שאני הרעיה שלך שאהבתי אותך ובחרתי בך עוד לפני שזה היה משתלם... השלם והמשלם הזה, נקרא שמחה!!!

זה בדיוק הסיפור של שמחת בית השואבה שעל זה נאמר כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו... פעם, כשהייתי בחור הייתי בטוח באופן טבעי... שכנראה היה שם מאוד מאוד שמח... כנראה היו שם אורות ומוחין והשגות ובת קל וצחצחות אורות עליונים... ואם אכן כך... לא נותר לי אלא לומר: אשרי הדור ראה כל אלה, הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו, אני פה יושב לי בסוכה... עצבני... ממורמר... מרגיש אחרון בתחנה... מחכה לשידוך... או מחכה לילדים... או מחכה לכל מיני דברים שלאחרים יש ולי עדיין אין... ואני מאוד רוצה לשמוח... אבל מה לעשות ש... ש... שזה לא 'משתמח' לי... מה אתה רוצה שאני אעשה... שאני אפתח את החלון? אין בעיה... אני פותח... כן שמחה... החלון פתוח... וגם הדלת... אני מחכה לך שתכנסי, והיא לא נכנסה... כי... כי מה לעשות... נתוני השטח עגומים ולא מאפשרים שמחה... תמיד הייתי מבוכה ואומר: אוי... אשרי הדור ראתה כל אלה... אם ביהמ"ק היה כעת קיים, אז לא היו לי שום בעיות, הכל היה חלק, ואז הייתי מגיע למקדש ובאמת היה שמח... כך חשבתי!!!! אז זהו שלא!! ממש לא!!! גם בבית שני היו הרבה צרות (למי שיודע) ואדרבה... שמחת בית השואבה זה פרק מ"ב בתהילים... פרק שמדבר על 'הייתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמור אלי כל היום איה אלוקיך', זה פרק שמדבר על 'כל משבריך וגליך עלי עברו', ואת כל המטען הזה אני לוקח איתי לירושלים... מגיע לבית המקדש... ושולח קריצה לרבש"ע... זה בסדר!!! אני איתך ה'!!!! כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שיקרנו בבריתך... אני שלם איתך!!! אני מבין שאני משלם פה!!! מה אני משלם?? שווה לי לשלם מחיר כדי להפגין נאמנות אליך... כן... ה' איתנו בפגישות שידוכים... לאורך כל אלפי שנין ה' מנהל איתך פגישת שידוכים, ה' בודק האם אני חפצה בו... האם אני עוד אחת מאלו שמסמנים אותו ככספומט שכדאי להתחנף אליו כדי שיתן צ'ק טוב, או שאני מוכנה להיות אחת איתו... והקשיים וההתמודדויות שיש לי כעת... משמשים לי כהזדמנות וכלי להפגין נאמנות!!! אני מגיע עם כל החבילה לבית המקדש... באתי כאן להגיד לך ה' שאני אוהבת אותך!!! אני נותנת לך תשובה חיובית!!! מי יודע מתי... אולי כבר מחר... פתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים... פתאום הקב"ה יופיע והוא יחבק את כולנו... את -כל ישראל שיש להם חלק לעוה"ב, אבל יהיו כאלו שיוכלו להגיד לרבש"ע... הקדמתי אותך!! לא חיכיתי שאתה תתן תשובה חיובית, הקדמתי ונתתי לך תשובה חיובית!!! יש לי בעלות בך!! כל פעם כ'שלא שילמת לגמרי בזמן' שאלת אותי האם אני עדיין מעוניינת בך או ש... ש... ש'אני צריכה לחשוב על זה', ואני עניתי לך תשובה חיובית!!! אמרתי לך שאני שלימה איתך ואני מעוניינת לסגור איתך!! זהו!! אתה בעלי!! יש לי בעלות בך!!! אני בעלת ההטבה ההיא!!! ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן!!! זו השמחה של חג הסוכות!! בחג הסוכות כל אחד מאיתנו מגיע איכשהו בשביל לחג... אם הכל הכל טוב, מה טוב, אנחנו נכנסים לסוכה ומרגישים בענני כבוד... הוא לא נותר לנו אלא להרגיש אהובים... מחובקים בענני כבוד של ה'... אבל!!!

לא תמיד מרגישים ענני כבוד... לפעמים מרגישים 'סוכות ממש עשו להם', רבש"ע: יש כל מיני התמודדויות וקשיים... אנחנו עדיין לא רואים את ענני כבוד, אבל אז מה... אני פה בשביל ללכת אחריך בכל מחיר... ללא תנאים... גם בארץ לא זרועה... והנה אני!!! בניתי לך סוכה!!! אני שלם איתך למרות כל הקשיים!! אני לא מטייח לרגע את כל ההתמודדויות... אדרבה... הגעתי לכאן עם כל הפסולת גורן ויקב... אני נכנס לסוכה עם כל החבילה... בניתי את הסוכה הזו כדי להגיד לך שאני איתך בכל מצב... איפה שתשים אותי, אני איתך!! אני אקח דיקטים וקיינעס ואני אבנה שם סוכה כדי להיות איתך... ואני שלם עם זה!!! שווה לי לשלם מחיר בשביל ה-ביחד איתך!!! כאן יש שמחה!!!!

שמחה זה להיות שלם עם המחיר!!! אני שלם איתך- ה'!! סוכה כזו ספוגה בדמעות... אולי לא דמעות שלנו... אבל דמעות של ה'... דמעות של אהבה וגעגועים... ה' מאוד מאוד מתרגש לראות רעיה שנותנת לו תשובה חיובית על מלא.. אני איתך! מחכה לך כאן!!! איפה שתשים אותי... אני אבנה לך סוכה... אהיה איתך שם בלב שלם...

לא!! הקשיים לא נעלמים... המחירים יקרים... אבל זה שווה לי!!! אני שלם עם זה!! אני אוכל להגיד לך רבש"ע, שאני בחרתי בך כשזה עדיין לא היה טעים... כשעדיין לא עשית אותי מאושר חתימה שלך... כשזה עדיין היה רק חד צדדי...

זכותי המלאה לדבר הפוך!!! רבש"ע: אתה הבוס של העולם... לא כדאי לי להתחיל איתך כי אתה יודע לכעוס, וגם יודע לפטר, ולכן אני אהיה בסדר איתך, אעשה כל מה שאתה אומר, אבל אל תצפה ממני לבחור בך... אני אשב פה בסוכה כי חייבים, אבל להגיד לך שזה סוכת שלם? להגיד שאני שלימה איתך?? להגיד שאני בשמחה איתך פה?? ממש לא!! אני נאלצת להשלים עם כל הדרישות שלך... מה לעשות שאני צריכה ליישר איתך קו... מה לעשות שלפי תנאי הכתובה אם אני לא אתן לך מעשה ידיים, אתה לא תתן לי מזונות... אז אני אעשה לך הכל... אתה רוצה ארבעת המינים? קח! רוצה סוכה? קח!! אבל חיוך?? מצב רוח? אוירה טובה?? להיות שלם איתך? את זה לא תקבל ממני!!! זכותי!!! אף אחד לא יכול לחייב כלה לחייך בחדר יחוד... אף חתן לא יכול לחייב את הכלה לרצות להישאר איתו בחדר יחוד דקה אחת יותר ממה שחייבים, וזה מה שקורה עם האומות לעתיד לבא... הם מגיעים בטענות שגם אנחנו רוצים לקיים מצוות, וה' נענה לבקשתם... אין בעיה... קחו מצוות סוכה..

מה זה מצוות סוכה?? שמהיום אתם הכלה שלי!!! וכלה צריכה להיכנס לחדר יחוד!! מוכנים?? ככככן!!! כל האומות מסכימים פה אחד... קדימה... בונים סוכה... האומות נכנסים עם כל המרץ לסוכה... קדימה בורא עולם... אמרת להיכנס לחדר יחוד- נכנסנו!! איך אנחנו איתך?? מצוין... אבל רגע בורא עולם: מתי אפשר לצאת??? כמה דקות יש ל'סיום המשחק'?? עונה להם בורא עולם: זה בסדר... אתם יכולים לצאת... תודה... אני מוותר באדיבות על כלה שעומדת עם יד על השעון ושואלת מתי אפשר לצאת מהחדר יחוד... קחו שמש קופחת... קחו פטור מצטער... צאו מהסוכה ולא להתראות...

אבל אני היהודי רבש"ע... גלוי וידוע לפניך כמה פעמים השמש קפחה עלי... כמה פעמים ירד עלי גשם... ולאו דווקא בסוכה, אלא לאורך כל הדרך בעבודת ה'... גלוי וידוע לפניך כמה פעמים שילמתי מחירים כבדים על השמירה של הבית היהודי... ולא קיבלתי פידבק... ונשארתי פה איתך. כי שווה לי לשלם מחיר מלא על מפגן של רעיה!!! אני איתך!! שלך! וללא תנאים...

זו שמחה!!! והשמחה הגדולה ביותר ממתינה לנו ביום שהקב"ה כבר לא יתאפק... והחשיתי מעולם, אחריש אתאפק, עד שיום אחד אפעה כיולדה... יום אחד ה' יופיע בסערה ויחזיר פידבק בבת אחת... ויזמין את הרעיה שלו לחדר... ואני אהיה איתו שם לבד!!! ביחד!!

זהו... כל מילה נוספת מיותרת... מי שהמשפטים האלו לא מדברים אליו... שירגיש נוח... שימשיך להסתובב במפגשים החברתיים של ה'שמחות בית השואבה', אולי הזמרים יצליחו להרקיד לו את הרגלים... אבל את הלב ? ! ? בשביל לשמח לב שבור... צריך שהלב יהיה שלם! ובשביל ש-לב יהיה שלם... הוא צריך להחליט מה הוא מוכן לשלם!!! וכשמוכנים לשלם בלב שלם, הרי לך שמחה.