Yissurim Is the Only Way A Person Can Come Close to Hashem
People do not appreciate Yissurim. Yissurim is the only way a person comes close to Hashem (Meforshim). People without Yissurim turn into animals, like in Sedom. People who have Yissurim are fortunate people. Everybody gets Yissurim. You may prefer someone else’s Yissurim, but that is not good for you. Everyone gets the Yissurim that are tailor made for each individual. Out of the three greatest people in Klal Yisroel, two out of three had Tzora’as; Moshe and Miriam. Two out of three of greatest people in Klal Yisroel had Tzora’as Tzora’as is the most horrible type of Yissurim. It smells and hurts. (Chazal). Nobody’s exempt from Aveiros, and nobody’s exempt from Yissurim. People simply don’t appreciate Yissurim at all, because they don’t learn enough Mussar. They're not worried enough about their sins. They don’t realize, and they have no idea that “one hundred Hamas” is not as bad as a second in Gehinom.
שני לוחות הברית (עשרה מאמרות, מאמר החמישי, נג א בדפו"ר (אמ"ד ת"ח ) ובדפוסים שאחריו. וב דפוס חדש הוצאת שני לוחות הברית השלם , חיפה תשנז, חלק א עמ' קצג, אות קעג) וּבְפֶרֶק חֵלֶק, וְהִנֵה טוֹב מְאֹד (בראשית א לא) אָמַר רַב הוּנָא, זֶה מִדַת יִסּוּרִ ין . טוֹבָה מְאֹד , אֶתְמְהַהּ, אֶלָא שֶעַל יָדֶיהָ בָאִין הַבְרִ יּוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָא. וְכֵן שְלֹמֹה אָמַר (משלי ו כג) וְדֶרֶךְ חַ יִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר. וּבְפֶרֶק קַמָא דִבְרָכוֹת (ה א) שָלש מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָדוֹש בָרוּךְ הוּא לְיִשְֹרָאֵל, וְכֻלָן לֹא נְתָנָן אֶלָא עַל יְדֵי יִסּוּרִ ים, תּוֹרָה וְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וְעוֹלָם הַבָא כוּ'. לְהוֹדִיעֵנוּ, כִי בְיִסּוּרֵי הַגּוּף גּוֹבֵר הַנֶפֶש שֶהוּא הֶפְכוֹ. וְעַל כֵן בָחַר אַבְרָהָם אָבִינוּ בְזַרְ עוֹ שֶיִּפְלוּ בַגָּלוּת עַל עֲוֹנָם כְדֵי שֶלֹא יִפְלוּ בְגֵיהִנֹם, כִדְ אִיתָא בִב "ר (מ ב כא, ע "ש ), כִי טוֹב לְיִשְֹרָאֵל לְעַנוֹת גּוּפָם בְיִסּוּרִ ים וְצָרוֹת וְגָלֻיּוֹת, וְלֹא יֵעָנֵש נַפְשָם בְעֹנֶש הַנִצְחִי. וְהָעִקָר, שֶהַיִּסּוּרִ ין מְבִיאִין לִידֵי תְּשוּבָה. וְהָרַ"ן בִדְ רָשוֹתָיו בַ דְרוּש הָעֲשִֹירִ י, נָתַן טַעַם לְשֶבַח עַ ל זֶה, כִּי כְשֶאָדָם הוּא בִּימֵי שַלְוָה, אֵינוֹ מַכִּיר וּבוֹחֵן הַדְ בָרִּ ים עַל אֲמִּתָתָן, מִּפְנֵי הַדִּ מְיוֹן הַנָטוּעַ בָאָדָ ם, שֶהוּא טוֹרְ דוֹ וּמַרְ אֶה לוֹ תָמִּיד הָעוֹלָם הַזֶה וְתַאֲווֹתָיו, אֲבָל כַאֲשֶר צָר לוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לְפַתוֹתוֹ עַ ל דֶרֶךְ זֶה, וּלְפִּיכָךְ הוּא מַכִּיר הָאֱמֶת עַל בֻּרְ יָהּ וּמְבַקֵש ה', לֹא לְהִּמָלֵט מֵהַצָרָה בִּלְבַד, אֶלָא בְכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשוֹ, שֶהַשֵכֶל נוֹטֶה לְמַה שֶבְטִּבְעוֹ לִּנְטוֹת כְשֶ אֵין לוֹ מוֹנֵעַ כוּ'. וְזֶהוּ סוֹד יִסּוּרִ ים שֶל אַהֲבָה, כִי אִי אֶפְשָר לְאֵיזֶה צַדִ יק, שֶעִם הֱיוֹת שֶאֵינֶנוּ חוֹטֵא וְהוּא מְקַיֵּם הַמִצְוֹת כֻלָן, שֶלֹא יַטְרִ ידוּהוּ מְעַט תַּאֲוֹת הָעוֹלָם מֵהִתְדַבֵק בְבוֹרְ אוֹ. וּמִפְנֵי זֶה הַשֵם יִתְבָרַךְ מֵבִיא לִפְעָמִים יִסּוּרִ ין עַל הַצַדִיקִים, אַף עַל פִי שֶ לֹא נִכְשְלוּ בַעֲבֵרָה, אֶלָא כְדֵי שֶיּוֹסִיפוּ לְהִתְרַחֵק מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶה וְשֶלֹא יִתְפַתּוּ אֵלָיו כְלָל כוּ', עַיֵּן שָם .
ובביאור הגר"א על מגילת רות ( עה"פ אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי )א כ ,עוד יש לומר אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי על דרך אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְ דְ פוּנִי כָל יְמֵי חַיָּי ,רוצה לומר כשיהיה לאדם תמיד אך טוב , באמת הוא רדיפה אצלו כי ברבות הטוב יבעט ביוצרו ויקטין בטחונו אליו כמו שכתוב וַיִּשְמַן יְשֻּרוּן וַיִּבְעָט ,ואדרבה שטוב לו לאדם שיהיה לו קצת יסורים בזה העולם כי הם יקרבו אותו לעבודתו וכו', וזהו שאמרה אל תקראו לי כו' ר"ל אתם מתמיהים הזאת נעמי שהיתה מקודם (כי נעמי על שם הטוב שהיה לה מקודם) לזה אמרה אל תקראו כו' רצה לומר שהיה לי מקודם טובות הרבה, ואדרבה קראן לי מרה, רצה לומר שתחלה כשהיה לי הטוב היה לי לגרעון באמונת ה', והאות על זה כשהייתי מלאה כל טוב הלכתי מארץ ישראל, ורוצה לומר היה לי למדרגה פחותה והלכתי ממקום קדוש, וריקם, כשנעשיתי ריקם מכל הטוב וסבבוני צרות, זכיתי שהושיבני ה' למקום הזה .
ובספר נחמד ונעים ( יסוד האמונה, להרה"ק מוה"ר ברוך מקאסוב זצללה"ה, בעמח"ס יסוד האמונה ועמוד העבודה, דפוס חדש ברוקלין, תשעג, לקוטי הש"ס , על הגמ' ברכות ה א, אמר ר' הונא, כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין, אות ה, עמ' רנה ד"ה וכן) וכן כתיב ג"כ כי את אשר יאהב ה' יוכיח, שמייסרו בעולם הזה כדי ליטול שכרו משלם לעולם הבא, ואין לך דבר שמקרב את האדם לבוראו ית' כמו היסורין ,כי בכל עת צרה וצוקה אין לנו מלך אלא אתה .ולהפך, וישמן ישורון ויבעט .
ובאגרות חזו"א (חלק א, רא) ובכלל נסתרה דרכי ההשגחה מבני אדם, ואמנם חביבין יסורין לזה שרואה אותם כשלוחי דרחמנא ומהדקים את הקשר בין יצור ליוצרו יתברך ומעלים אותו לעולם שכולו אור, מורם מנטיות גופניות, וזה כל האדם, ואשרי חלקו.
ספרא פרשת נגעים (פרשתא א הלכה ו ) נגע, מלמד שהוא מצטער ממנו (פי' שאינו מראה בעלמא, אלא מכה שהוא מצטער ממנו. זית רענן ). ומנין שאף אחרים מצטערים ממנו רואים אותו שהוא מצטער ממנו, ת"ל לנגע. וכתב בפירוש הראב"ד (שם ) מלמד שכל הרואה אותם הוא מצטער עליו, וכל שכן הוא עצמו וכו' וכשהוא אומר לנגע משמע שאף אחרים מצטערים ממנה מריחה לומר שיתרחקו ממנו, וזה הפירוש הוא העיקר.
ובפירוש הגאון מוהר"ר רבי שמשון בן הר"ר רפאל הירש זללה"ה עה"פ וְהָיָה בְעוֹר בְשָרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת (יג ב ) לפי התורת כהנים כאן, "נגע" מורה גם על דבר מכאיב שמציק לו, "מלמד שהוא מצטער ממנו". וכאן הוא מורה בנוסף שקשה גם לאנשים אחרים לשהות בקרבתו, "אחרים מצטערים ממנו" כפירוש הראב"ד "מריחה". הריח שלו מעורר דחייה. משמעות אחרונה זו מרומזת אולי בלשון הסמוכה "והובא", היינו שמביאים אותו. אחרים חשים צורך להביאו אל הכהן.
