עניני תפילה וברכות
א. כך מברכין בעת קיום מצוות החליצה. הטעם הוא מפני שמצוה זו ניתנה לישראל בזכות אברהם אבינו, כדאיתא במדרש שבשכר שאמר אברהם "ועד שרוך נעל" (שו"ע אבן העזר זכו בניו למנעל של חליצה. סוף סימן קס"ט)
ב. הנותן לשכוי בינה. הלב נקרא "שכוי" בלשון המקרא, דכתיב "או מי נתן לשכוי בינה"; והלב הוא המבין, ועל ידי הבינה אדם מבחין ביום יום ובין לילה. ומפני שתרנגול מבין גם כן, ובלשון ערבי קורין לתרנגול "שכוי", התקינו ברכה זו לאומרה בשמיעת קול התרנגול. (טור או"ח סימן מ"ו)
ג. אמן יהא שמי' רבא. הבעל שם טוב הי' נוסע מישוב לישוב ומכפר לכפר והי' אוסף את האנשים הפשוטים ומקרב אותם ביותר. פעם קיבץ את כל תושבי הישוב אנשים נשים וטף ואמר לפניהם: "אַ שְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ" (תהלים סה, ה). "אשרי" ראשי תיבות "אמן יהא שמי' רבא" - למרות שישנן דרגות שונות, "חצריך" "ביתך" "היכלך", אך באמן יהא שמי' רבא כולם שוים. עם תורה זו הכניס הבעל שם טוב ביהודים אלו חיבה לאמן יהא שמי' רבא. (ספר השיחות תש"ד עמ' 140)
