פרשת צו

פרשת צו

"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ו, ו)

תָּמִיד. בְּכָל רֶגַע. בְּכָל מַצָּב נָתוּן. זוֹהִי אַזְהָרַת הַתּוֹרָה לְגַבֵּי הָאֵשׁ שֶׁדָּלְקָה עַל מִזְבַּח בֵּית ה'. אָנוּ כָּרָגִיל מְנַסִּים לְהָבִין, מָה שַׁיֶּכֶת אַזְהָרה זוֹ אֵלֵינוּ, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כֵּיצַד נִתָּן לָקַחַת מִמֶּנָּה צֵידָה לְחַיֵּי הַשִּׁגְרָה הַסּוֹחֲפִים.

הֶעָשִׁיר אֵינוֹ מְקַבֵּל אִישׁ כָּעֵת! טָרְקוּ הַמְּשָׁרְתִים לְשִׁמְעוֹן הַיָּתוֹם אֶת הַדֶּלֶת. שִׁמְעוֹן כָּסַס צִפָּרְנַיִם בְּאַכְזָבָה, חִכָּה חֲצִי שָׁעָה בָּאֵזוֹר וְשָׁב אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר, אוּלַי יִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ. הַפַּעַם הֶעָשִׁיר עָמַד לְיַד הַדֶּלֶת וְהוֹרָה לְהַכְנִיס אֶת שִׁמְעוֹן לְחַדְרוֹ.

מָה תְּבַקֵּשׁ? שָׁאַל הֶעָשִׁיר בְּסַקְרָנוּת אֶת הַנַּעַר הַיָּתוֹם. שִׁמְעוֹן הִשְׁפִּיל עֵינַיִם: הַלְוָאָה שֶׁל חֲמִשִּׁים לִירוֹת טוּרְקִיּוֹת. הֶעָשִׁיר הִבִּיט בְּפָנָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן וְשָׁאַל: וּמֵהֵיכָן תַּחֲזִיר? שִׁמְעוֹן פָּרַץ בִּבְכִי, אִמִּי הָאַלְמָנָה וַאֲנִי וְאָחִי הַקְּטַנִּים סוֹבְלִים חֶרְפַּת רָעָב, אֲנִי מֻכְרָח לְהָבִיא הַבַּיְתָה מְעַט כֶּסֶף לְפַרְנָסַת הַמִּשְׁפָּחָה. אֶשְׁתַּדֵּל לְהָשִׁיב לְךָ לִכְשֶׁיִּרְוַח.

הֶעָשִׁיר הִנְהֵן מְעַט וְהֵשִׁיב, בֶּן חַיִל נִרְאֶה הִנְּךָ, אֶתֵּן לְךָ אִם תַּסְכִּים לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמְךָ - חֲמִשִּׁים לִירוֹת בְּחִנָּם! תְּנָאוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הָיָה מְסֻכָּן, מְזַעְזֵעַ וְאַכְזָרִי. לִשְׁהוֹת עַד צַוָּאר בְּמֵימֵי הֲבוֹסְפּוֹרוֹס, שֶׁאִיסְטַנְבּוּל שׁוֹכֶנֶת עַל גְּדוֹתָיו, מֶשֶׁךְ לַיְלָה שָׁלֵם. הַיָּמִים יְמֵי טֵבֵת הָיוּ, קֹר מַקְפִּיא שָׁרַר בְּאִיסְטַנְבּוּל, קַל וָחֹמֶר בְּמֵי הַיָּם בִּשְׁעוֹת הַלַּיִל. שִׁמְעוֹן הִבִּיעַ נְכוֹנוּת מִיָּדִית וְהִתְחַיֵּב. הֶעָשִׁיר פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְסִמֵּן לוֹ לָצֵאת. הַלַּיְלָה אָבוֹא בַּחֲצוֹת לִרְאוֹת אִם מְקַיֵּם הִנְּךָ אֶת שֶׁסִּכַּמְנוּ.

הָאַלְמָנָה נֶחְרְדָה. לַיְלָה שָׁלֵם? הֵן אִם יָשׁוּב לְבֵיתוֹ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, יִהְיֶה מְצֻנָּן וְיִפֹּל לְמִשְׁכָּב. עַל הַגָּרוּעַ מִכֹּל - לֹא הֵעֵזָה לַחְשֹׁב אֲפִילוּ. אֲבָל שִׁמְעוֹן שִׁכְנֵעַ, הִפְצִיר, הִסְבִּיר שֶׁה' יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ, וְהִיא בְּלֵב כָּבֵד הִסְכִּימָה. לֹא לְבַד כַּמּוּבָן, בְּעַצְמָהּ בָּאָה לְפַקֵּחַ עַל בְּנָהּ מֵרָחוֹק, יָשְׁבָה הָאֵם עַל הַחוֹף, עֲטוּפָּה בִּסְוֶדֶר, שִׁמְעוֹן נִכְנַס הַמַּיְמָה וְלִבָּהּ יָצָא לִקְרָאתוֹ. הֶחְלִיטָה לְהָקֵל מֵעָלָיו, אָסְפָה גִּזְרֵי עֵצִים דַּקִּים וְהִדְלִיקָה מְדוּרָה עַל הַחוֹף. חֹם רַב לֹא יָצָא מִמֶּנָּה לְּשִׁמְעוֹן, אוּלָם לְפָחוֹת רָאָה אֶת אִמּוֹ. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִגִּיעַ הֶעָשִׁיר, חֲסַר הַלֵּב, הֵעִיף מַבָּט, הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְהָלַךְ.

בַּבֹּקֶר הִתְיַצֵּב שִׁמְעוֹן רוֹעֵד וְתָשׁוּשׁ בְּבֵית הֶעָשִׁיר, מְצַפֶּה לְקַבָּלַת הַתְּמוּרָה, אַךְ הֶעָשִׁיר סֵרֵב, הָיְתָה מְדוּרָה דּוֹלֶקֶת עַל הַחוֹף, זֶה לֹא נִקְרָא שֶׁעָמַדְתָּ בַּתְּנַאי... שִׁמְעוֹן הַמֻּשְׁפָּל הִרְגִּישׁ נִבְגָּד, בְּהַחְלָטָה רִגְעִית עָלָה לְבֵית הַמּוֹשֵׁל הַטּוּרְקִי וְסָח לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה כֻּלּוֹ. הַמּוֹשֵׁל זָעַם מֵחֲרוֹן וְעֵינָיו הוּצְפוּ דָּם. מַהֲרוּ, צִוָּה לִמְשָׁרְתָיו, תּוֹךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה רוֹצֶה אֲנִי אֶת הַגְּבִיר פֹּה. הֶעָשִׁיר הוּבָא נָבוֹךְ וְתוֹהֶה לְפֵשֶׁר הַבְּהִילוּת, אַךְ לִפְלִיאָתוֹ הַמּוֹשֵׁל הָיָה חָבִיב, הָבָה נְשׂוֹחֵחַ עַל כַּמָּה דְּבָרִים וּבֵינְתַיִם נִשְׁתֶּה קָפֶה.

לָקַח הַמּוֹשֵׁל אֶת הַקֻּמְקוּם, הִצִּית אֶת הָאֵשׁ בַּכִּירָה וְהִנִּיחַ אֶת הַקֻּמְקוּם כְּנֶגֶד הָאֵשׁ. רָחוֹק מְעַט. הַזְּמַן חָלַף וְהַמּוֹשֵׁל קָם לִבְדֹּק הַאִם הַמַּיִם רָתְחוּ, הֶעָשִׁיר הֵעִיר בִּמְבוּכָה, כְּבוֹדוֹ, אִם הַקֻּמְקוּם לֹא יַעֲמֹד עַל הָאֵשׁ מַמָּשׁ - הוּא לְעוֹלָם לֹא יִרְתַּח. הַמּוֹשֵׁל סִנֵּן בְּזַעַם: אִם מְדוּרָה קְטַנָּה עַל הַחוֹף יְכוֹלָה לְחַמֵּם יָתוֹם צָעִיר, מַדּוּעַ שֶׁהַקֻּמְקוּם הַקָּרוֹב לָאֵשׁ לֹא יִרְתַּח?!... הֶעָשִׁיר חֻיַּב בְּתַשְׁלוּם שֶׁהִבְטִיחַ, בְּתוֹסֶפֶת פִּצּוּיִים עַל הִתְעַלְּלוּתוֹ חַסְרַת הַמַּצְפּוּן.

גַּם כַּאֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ עוֹמֵד עַל מְכוֹנוֹ, עֲדַיִן נִתָּן לְקַיֵּם אֶת צִוּוּי הַתּוֹרָה לְאֵשׁ תָּמִיד הַמּוֹקֶדֶת. הַהִתְלַהֲבוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, הִיא הָאֵשׁ שֶׁצְּרִיכָה לִבְעֹר בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם, תָּמִיד. אֶפְשָׁר שֶׁנִּתָּן לְרַמֵּז בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל מֵעוֹלָם לֹא כִּבּוּ גְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה (אָבוֹת ה, ה), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד בַּחֲלַל הָעוֹלָם לֹא מְכַבֶּה אֶת הָאֵשׁ הַמְּצוּיָה בַּבַּיִת פְּנִימָה, כָּּךְ אֵשׁ הַדּוֹלֶקת בְּתוֹכְכֵי לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם, מְסַיַּעַת לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אֵשׁ זוֹ אֵינָהּ מֻשְׁפַּעַת מִצָּרְכֵי הַגַּשְׁמִיּוּת ("גְּשָׁמִים"), וְאֵינָהּ נִכְבֵּית מֵהֶם.

וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל (ח, ז)

רַבִּי, בָּרְכֵנִי! - הִתְחַנְּנָה הָאִשָּׁה בִּפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי, סַכָּנָה גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת בְּפָנַי! הָיְתָה זוֹ שָׂרָה, אַחְיָנִיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ בֶּער לֶיְבּוֹבִיץ', רֹאשׁ יְשִׁיבַת קָמֶנִיץ שֶׁבְּלִיטָא. הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וְעוֹמֶדֶת הָיְתָה לַחֲצוֹת אֶת הַגְּבוּל בֵּין פּוֹלִין לְרוּסְיָה. דָּבָר זֶה הָיָה כָּרוּךְ בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. הֶאֱזִין הָרַב אַבְרַמְסְקִי לִדְבָרֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה, הִרְהֵר מְעַט וְשָׁאַל, הֲתוֹאִילִי נָא לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנִי חֶסֶד גָּדוֹל?

וַדַּאי! - עָנְתָה שָׂרָה בְּלִי הִסּוּס, בַּמֶּה מְדֻבָּר? שֶׁתִּקְחִי עִמֵּךְ מְבַקֵּשׁ אֲנִי - הֵשִׁיב הָרַב - בְּעָבְרֵךְ אֶת הַגְּבוּל, אֶת כִּתְבֵי הַיָּד שֶׁל סִפְרִי חֲזוֹן יְחֶזְקֵאל, וְתַעֲבִירִי אוֹתָם לְוִילְנָא. הָאִשָּׁה הָאַמִּיצָה לֹא סֵרְבָה, לָקְחָה עִמָּהּ אֶת הַכְּתָבִים, וְהָרַב בֵּרְכָהּ שֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁלוֹם.

הִיא הָגְתָה רַעְיוֹן מְתֻחְכָּם, וְחִבְּרָה אֶת כָּל הַכְּתָבִים זֶה לָזֶה עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּעֵין סָדִין אָרֹךְ, אוֹתוֹ כָּרְכָה סְבִיב גּוּפָהּ. קָרוֹב לַגְּבוּל צָעֲדוּ בַּחֲשָׁשׁ קְבוּצָה שֶׁל שְׁלֹושִׁים אִישׁ, הַחֲפֵצִים לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל בְּשָׁלוֹם. גַּם שָׂרָה צָעֲדָה עִמָּם, וּבְפִיהָ נָשְׂאָה תְּפִלָּה, אָנָּא ה', הַצֵּל אוֹתִי וְאֶת הַכְּתָבִים הַיְּקָרִים אֲשֶׁר עָלַי, וְהָבֵא אוֹתָנוּ בְּשָׁלוֹם אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ!

עִצְרוּ! - נִשְׁמְעָה קְרִיאָה בְּרוּסִית, וּמִיָּד הֵחֵלּוּ יְרִיּוֹת לְרַחֵף בָּאֲוִיר סְבִיב אַנְשֵׁי הַקְּבוּצָה. לְמִשְׁמַע הַיְּרִיּוֹת נִמְלְטָה שָׂרָה, וּמָצְאָה מַחֲסֶה בְּתוֹךְ גֹּרֶן שֶׁל תְּבוּאָה. הַחַיָּלִים הָרוּסִים רָאוּ אִשָּׁה נִמְלֶטֶת. הֵיכָן הִיא מִסְתַּתֶּרֶת? שָׁאֲלוּ בְּכַעַס, אַף אִם אָנוּ לֹא רוֹאִים אוֹתָהּ, הַכְּלָבִים יְאַתְּרוּ אוֹתָהּ בְּקַלּוּת! הַחַיָּלִים הָרוּסִים הֵבִיאוּ כְּלָבִים, מֻמְחִים לְאִתּוּר בְּנֵי אָדָם עַל פִּי רֵיחָם. הַכְּלָבִים צָעֲדוּ בְּרַחֲבֵי הַשָּׂדֶה, אַךְ שָׂרָה לֹא נִמְצָאָה.

כֵּיצַד לֹא אִתְּרוּ אוֹתָהּ הַכְּלָבִים עַל פִּי רֵיחַ גּוּפָהּ? גּוּפָהּ שֶׁל שָׂרָה עָטוּף הָיָה בִּכְתָבָיו שֶׁל הַחֲזוֹן יְחֶזְקֵאל, וְהַכְּלָבִים לֹא יָכְלוּ לְמָצְאָהּ, חֲבוּיָה בְּתוֹךְ הַתְּבוּאָה, וְכָךְ הָיְתָה לַנִּצּוֹלָה הַיְּחִידָה מֵאוֹתוֹ מִקְרֶה. לְאַחַר תְּלָאוֹת רַבּוֹת זָכְתָה שָׂרָה לְהַגִּיעַ לְוִילְנָא. מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעָה, פָּנְתָה לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים עוֹזֶר גְּרוֹדְזִינְסְקִי, וּמָסְרָה אֶת הַכְּתָבִים לְיָדוֹ, תּוֹךְ סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה. נַעֲנָה רַבִּי חַיִּים עוֹזֶר וְאָמַר: אֵין פֶּלֶא בְּכָךְ שֶׁלֹּא נִתְפַּסְתְּ עַל יְדֵי כְּלָבִים, הֲרֵי בִּהְיוֹתֵךְ מֻקֶּפֶת בִּכְתָבִים, הָפַכְתְּ לִהְיוֹת חֵלֶק מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה! יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׁמְרָה שָׂרָה עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שָׁמְרוּ הֵם עָלֶיהָ.