א. להתענות ביום חמישי בפרשיות שובבי"ם ת"ת.
ב. שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים.
ג. 1. תשעה באב. 2. בליל ניטל. 3. אבל ר"ל. 4. מתחיל מחצי שעה לפני זמן בדיקת חמץ, אסור ללמוד עד שיבדוק, ועוד. (שו"ע אדה"ז סי' תלא ס"ה)
ד. 1. יום הברית בעד ההורים, המוהל, והסנדק. 2. יום פדיון הבן. 3. חתן וכלה בימי השבע-ברכות. 4. סיום מסכת. 5. יום שנעשה לו בו נס. (ע"פ שו"ע או"ח סי' תקנט ס"ט)
ה. 1. כשלובש טלית קטן בבוקר ואח"כ מתעטף בטלית גדול לפני התפילה, אינו מברך על הטלית קטן כ"א על הטלית גדול "להתעטף בציצית". 2. כששכח לספור ספירת העומר ונזכר ביום, סופר בלי ברכה, ואח"כ כשסופר בלילה סופר בברכה.
ו. 1. כשנמצא בדרך ואין לו כסף, אע"פ שיש לו כסף בביתו. 2. כשמקבץ כסף עבור עני שמתבייש לקבץ בעצמו.
ז. גוי שבישל בעד חולה בשבת, מותר לכל אדם לאכול התבשיל אחרי השבת. אבל אם בישל הגוי בימות החול, אסור לאכלו משום בישולי עכו"ם (שיטת הרמ"א ביו"ד סוף סי' קיג – וע"ש בישולי עכו"ם שהט"ז חולק ע"ז).
ח. הרבי לא הי' לו פדיון הבן, כי אמו היתה הלויבת לוי (בת הרב מאיר שלמה ינובסקי).
ט. ר' בערל.
י. למרת גיטל, אחותו של הרבנית חנה.
עניני ברכות:
יא. (אשל אברהם, סימן ס"א ס"ק יא. ז"ל הפרי מגדים: "ולי העני נראה שיש אמן [שפירושו] אני י') מאמין ומחזק שכן הוא האמת, ויש פירוש אמן על בקשה: יה"ר שיאמנו הדברים וימלא משאלותינו. וא"כ, ברכה שיש בה ב' ענינים [אלו], עד"מ: רפאינו [בקשה], [ומסיים] רופא כו' [אמונה], שפיר י"ל ב' פעמים".
יב. 1) על ביעור חמץ. 2) להדליק נר של יום הכיפורים. 3) מנחם ציון ובונה ירושלים. 4) ברכת האילנות.
יג. 1) המל את עצמו מברך 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להיכנס בבריתו של אברהם אבינו'. 2) הפודה את עצמו מברך 'אקב"ו לפדות הבכור'. 3) לפדות בנו שהוא בכור "אקב"ו על פדיון הבן." 4) מי שנהרג על קידוש השם אומר "אקב"ו לקדש שמו ברבים."
