Skip to content
אור המאיר

ומשקהו ומלמדו בתחילה לומר שמע ישראל

  • Vayeira
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ומשקהו ומלמדו בתחילה לומר שמע ישראל, עד שלבסוף נעשה על ידו שומר תורה ומצוות. זהו קירוב עצום ונפלא. כמו כן כל פעם שאנו מונעים מאחת מהמידות להתפשט להבלי עולם הזה, אנו עושים פעולת קירוב זה, אנו לוקחים את מדת החסד הקדושה, שהיא כמין "נשמה" ודבר רוחני שירדה לעולם והתלבשה ב"שער ארוך", בשייכות לעולם הזה, כאשר אנו מחברים אותה למקורה, שתהיה רק לתכליתה, עשינו לה "קירוב" בחזרה לשורשה.

בכל שמונה עשרה מחברים נקודות חדשים בחזרה למקורם

ìë' ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה' (ברכות מ:, שו"ע או"ח ריד א), שצריך לומר בכל ברכה את תיבות מלך העולם. והקשו הראשונים (ברכות שם, ועוד) למה בברכת האבות שבשמונה עשרה אין מזכירים 'מלך העולם', וכתב בדעת זקנים (בראשית כד ז), וז"ל: 'מטעם זה ליכא מלכות בברכה ראשונה של שמונה עשרה, דלא שייך לומר [מלך העולם] אלקי אברהם, כי בפרק שהתחיל להיות אלקי אברהם עדיין לא היה על כל העולם', עכ"ל.

úìàùð השאלה, אמנם בימים ההם, לפני עבודתו של אברהם אבינו עדיין לא התגלה האלוקות בתוך הארציות, ולא היה ניתן לומר מלך העולם, אבל כאשר נעמדים אנו בזמן הזה בתפלת שמונה עשרה, אנו כבר זמן רב אחרי עבודתו של אברהם אבינו, וכבר אלפי שנים הקב"ה כבר מלך העולם, ואם כן למה אנו איננו אומרים מלך העולם.

,àìà שבכל שמונה עשרה ישנה המשכה חדשה, נקודה מסוימת שעד שמונה עשרה זה הייתה מנותקת מה' מתחברת לה' בתפלה זו, נקודת דעת שהייתה מנותקת מכך ש'אתה חונן לאדם דעת', נקודות של רפואה וברכת השנים שהיו מנותקים מרופא חולי עמו ישראל ומ-מברך השנים, וכו', מתחברים לה' בכל שמונה עשרה, ואכן בסיום שמונה עשרה אנו מחברים את הכל לה', 'ברכנו אבינו כולנו באור פניך וכו' נתת לנו ה' אלקינו וכו' וכל טוב', אבל בתחילת שמונה עשרה מתחילים שוב בבחינת אלקי אברהם, שעדיין איננו מלך על כל העולם. ובכל שמונה עשרה ושמונה עשרה מחברים עוד נקודה חדשה שיתחיל להתגלות בה אלוקות, אלקי אברהם, וכל אחד בפרטיו מחבר את נקודות חלקו ופינתו בחזרה למקורם, שיתגלה בהם כבוד ה'.

ìë אחד מוזמן לעשות "הכנסת אורחים", לחבר כל מעשה וכל דבר שרואה בעולם לרבש"ע, ובזה הרי הוא לוקח אורות עליונים שירדו והתפשטו לעולם הזה ומחברם בחזרה למקורם.

More in this printout

View the whole printout