פֶרֶק ב'
תַּקְצִיר: רַבִּי אָדָם בַּעַל שֵׁם הִתְפַּרְסֵם בִּמְהִירוּת. אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל, מָצָא הִזְדַּמְּנוּת לְהַצִּיק לַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מֵהַמֶּלֶךְ לְהַזְמִין אֶת רַבִּי אָדָם לָאַרְמוֹן, וְכָךְ יִרְאֶה שֶׁהוּא לֹא בֶּאֱמֶת צַדִּיק, אֶלָּא "שַׁקְרָן וְגַנָּב".
הַמֶּלֶךְ שָׁלַח שָׁלִיחַ מְיֻחָד לַבִּקְתָּה שֶׁל רַבִּי אָדָם לְיַד הַיָּעַר, כְּדֵי לְהַזְמִין אֶת רַבִּי אָדָם לִסְעוּדָה בָּאַרְמוֹן. בְּנוֹסָף, הֵכִין הַמֶּלֶךְ סְעוּדָה מְפֹאֶרֶת, וְהִזְמִין אֵלֶיהָ אֶת כָּל הַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יַכִּירוּ אֶת הַיְּהוּדִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו סִפּוּרִים מְיֻחָדִים וּמוּזָרִים. רַבִּי אָדָם, הִגִּיעַ בַּזְּמַן לִסְעוּדָה בָּאַרְמוֹן, וְאָמַר הַרְבֵּה דִּבְרֵי תּוֹרָה. הַמֶּלֶךְ, הַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים, הִתְפַּעֲלוּ מְאוֹד מֵאִמְרוֹתָיו הַחֲכָמוֹת. רַבִּי אָדָם גַּם הִתְנַצֵּל שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל גַּם לֶאֱכֹל מֵהָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם, כִּי הוּא יְהוּדִי.
הַשַּׂר שֶׁשָּׂנָא יְהוּדִים, וּבִמְיֻחָד אֶת רַבִּי אָדָם, כָּעַס מְאוֹד שֶׁכָּל הַשָּׂרִים וְהַמֶּלֶךְ, מְאוֹד מְכַבְּדִים אֶת רַבִּי אָדָם וְחָכְמָתוֹ. כְּשֶׁהִתְכּוֹנֵן רַבִּי אָדָם לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, קָם הַשַּׂר וְאָמַר: "יְהוּדִי, אֵיךְ תּוֹדֶה לַמֶּלֶך שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ לִסְעוּדָה בְּאַרְמוֹנוֹ? רָאוּי, שֶׁתַּזְמִין גַּם אַתָּה, אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לְבִקּוּר בְּבֵיתְךָ". הַשַּׂר קִוָּה שֶׁרַבִּי אָדָם יִתְבַּיֵּשׁ מְאוֹד. אֲבָל לְהַפְתָּעָתוֹ, רַבִּי אָדָם עָשָׂה כַּעֲצָתוֹ וְהִזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ לְבִקּוּר וּסְעוּדָה בְּבֵיתוֹ הַקָּטָן שֶׁלְּיַד הַיַּעַר.