סיפור חסידי

ר בִי י שָשכ ר דֹב מִּבֶעלְזֶא |כ"ב מַר חֶׁשְוָן תרפ"ז

בִזְמַן מִלְחֶמֶת הָרִאשׁוֹנָה הָיָה חָסִיד שֶׁל רַבִּי יִשָּׂשכָר דֹּב שֶׁגִּיְּסוּ אוֹתו לַצָּבָא. בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא הַחַיָּל נָסַע כְּמִנְהַג הַחֲסִידִים לְרַבִּי יִשָּׂשכָר דֹּב לְשִׂמְחַת תּוֹרָה. לֹא הָיָה לוֹ זְמַן לְהִתְאַרְגֵּן לַנְּסִיעָה, וְהוּא הִגִּיעַ אֶל הָרַבִּי לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי צָבָא. לְאוֹתוֹ חָסִיד הָיָה מָקוֹם קָבוּע בַּהַקָּפוֹת בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה סָמוּך לָרַבִּי. אַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הַחֲסִידִים לֹא נָתְנוּ לוֹ לַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ, כִּי לֹא מַתְאִים לַעֲמֹד מוּל הָרַבִּי בְּמַדֵּי הָעוֹלָם צָבָא. אֲבָל אוֹתוֹ חָסִיד לֹא וִתֵּר וְנִדְחַף בֵּין הַחֲסִידִים כְּדֵי לַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ הַסָּמוּךְ לָרַבִּי. כֱּאֲשֶׁר הִבְחִין בְּכָךְ הָרַבִּי, הִסְתּוֹבֵב לְכִוּוּן הַחֲסִידִים וְהוֹרָה לָהֶם שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ, וְאָמַר: "אַדְּרַבָּא, שֶׁיַּעֲמֹד בְּהַקָּפוֹת לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי הַצָּבָא. שֶׁהֲרֵי יָדוּע שֶׁאֲבוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים בָּאִים לִרְאוֹת אֶת הַהַקָּפוֹת שֶׁלָּנוּ, וּכְשֶׁהֵם יִרְאו אוֹתוֹ כָּךְ הֵם יִתְעוֹרְרוּ בְּרַחֲמִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתוֹ"

ע"פ "זכרונם לברכה" כ"ב מרחשון

אּדְר בָא, שֶּיַעֲמֹד וׁש בְה קָפֹות ב בְבִגְדֵי ה צָבָא"

ל