החידוש ביסוד ישיבת תומכי תמימים... שעי"ז נעשה הענין … בתורת החסידות באים בראיית עיני השכל
- Vayeira
- 5787
- Hebrew
עפ"ז מובן גם הלימודוההוראהמ"וירא אליו ה'" בעבודת כאו"א מישראל:
כשהיהודי לומד וקורא בתורה "וירא אליו ה'", צריך לידע שהכוונה היא (גם ובעיקר) אליו (שהרי לא נאמר "וירא אל אברהם", אלא "וירא אליו)", להיותו בנו של אברהם אבינו, שנכנס בבריתו של אברהם אבינו, כמו אברהם אבינו ש"וירא אליו ה'" בשביל המילה.
וידיעה זו מעוררת בו תשוקה לראות את ההתגלות ד"וירא אליו ה'" – כפי שלמדים מאדנ"ע שגם ילד קטן צריך להשתוקק לראות את ההתגלותד"וירא אליו ה'", עד כדי בכיה!
וכיון שמשתוקק לראות את ההתגלות ד"וירא אליו ה'", בודאי יעשה כל התלוי בו להיות ראוי לכך – ע"י עבודתו בענין המילה:
בנוגע לגופו הגשמי – "בריתי בבשרכם לברית עולם" – שמציאות הגוף, כל רמ"ח אברים ושס"ה גידים, חדורה בקדושה ואלקות באופן של "ברית עולם"; ובנוגע לחלקו בעולם – ירושת הארץ שע"י המילה – שכל פעולה ופעולה בחלקו בעולם חדורה בעשיית ארץ ישראל מכל פרטי הענינים שבחלקו בעולם.
וע"י עבודה זו נעשה כלי ראוי להגילוי ד"וירא אליו ה'", הן בנוגע להגילוי בעצמו, והן בנוגע להגילוי בחלקו בעולם ובכל העולם כולו, שנעשה דירה לו ית'.
...ובענין זה הוא עיקר הלימוד וההוראה מפרשת וירא – שכאו"א מישראל צריך להשתוקק ביותר להגילוי ד"וירא אליו ה'" בגאולה האמיתית והשלימה, ולעשות כל התלוי בו להיות ראוי לכך, ע"י שכל פעולה ופעולה שלו נעשית באופן המתאים להמעמדומצב דגאולההאמיתיתוהשלימה.
ובזה ניתוסף עילוי מיוחד בדורות האחרונים – שנתגלתה סגולתו המיוחדת של כ"ף מרחשון (שמתברך משבת פרשת וירא ח"י מרחשון) בהולדת אדנ"ע ביום זה (בשנת כתר"א), שבו "מזלו גובר":
מענינו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחר שנתגדל ועד שנזמנה לנשיא בישראל – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"וירא אליו ה'" (לא רק בנוגע לעצמו, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שלומדים בה „תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה", ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא „בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בנגלי' שבתורה", ש„החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה”– שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד„וירא אליו ה'”, שעניני אלקות המתבארים בתורת החסידות („דע את אלקי אביך)" באים בראיית עיני השכל.
ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ"ש „ישקני מנשיקות פיהו”, „שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה”, כיון ש„תורה חדשה מאתי תצא”, „מאתי” ממש, ולימודה יהי' באופן ש„לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי”, ויתירה מזה, באופן של ראי' „וירא אליו ה'”, „והיו עיניך רואות את מוריך”, בראי' חושית.
[
וגם ענין זה מודגש בפעולתו של אדנ"ע ביסוד ישיבת תומכי תמימים – כמבואר בשיחתו הידועה בענין „כל היוצא למלחמת בית דוד”, שתלמידי תומכי תמימים הם „חיילי בית דוד” שיוצאים למלחמת בית דוד נגד אלו „אשר חרפו עקבות משיחך”, ובלשון הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח: „ילחם מלחמות ה'” עד ש-„נצח”, כרמוז גם בהמשך הכתובים ד-„אשר חרפו עקבות משיחך” – „ברוך ה' לעולם אמן ואמן”, ש-„אמן” (ועאכו"כ ב"פ אמן) מורה על הנצחון במלחמה,שעוי"ז נעשה ביאת וגילוי דוד מלכא משיחא בפועל ממש.
ובהדגשה יתירה בדורנו זה – דור השלישי לאדנ"ע ולתלמידיו חיילי בית דוד, שבו מסתיימת ונשלמת עבודתם של חיילי בית דוד להביא את הגאולה בפועל ממש ע"י דוד מלכא משיחא, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין שכבר נסתיימה ונשלמה כל העבודה, ועומדים מוכנים לקבלת דוד מלכא משיחא, ועאכו"כ לאחר המשך העבודה דחיילי בית דוד בהפצת המעיינות חוצה במשך ארבעים שנה, באופן ש„נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע”.
...והעיקר – שכל זה יהי' בגילוי ובפועל ממש, „מראה באצבעו ואומר זה”, „הנה זה (המלך המשיח) בא”, והנה כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו („הקיצו ורננו שוכני עפר”), ו„הנה אלקינו זה גו' זה הוי' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו”, שמחת הגאולה האמיתית והשלימה בגילוי ובפועל ממש שאז מברכים עלי': „שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”.
משיחת ש"פ וירא ה'תשנ"ב