אתמול, כחמשה עשר רגעים קודם הדלה"נ, אמר כ"ק שליט"א שיהי' היום התוועדות לרגל יום הולדת כ"ק אדמו"ר נ"ע, אך להיות שנודעו מזה מאוחר, לא הספיקו להודיע לכל אנ"ש דפה, ואנ"ש הרחוקים שבאים לפה רק בשבת מברכים ויומא דפגרא לא היו, הי' א קליינער עולם, אפילו לא הספיקו להכין משקה, והי' רק בקבוק יי"ש אחד.
היום כחצי שעה לערך אחרי התפילה (כרגיל), נכנס כ"ק שליט"א לביההמ"ד וישב על מקומו וציוה לנגן, וניגנו ניגון אדנ"ע הרוסטובער, (זה לא הי' ע"פ ציווי של כ"ק שליט"א), אחר הניגון אמר דא"ח ד"ה והוא עומד עליהם. אחר המאמר בהפסקת ניגון ואמירת לחיים, הי' דבר פלא והוא, אשר כ"ק שאל אפשר קאָןָ דא אימיצער זינגען (- האם יכול א' כאן לנגן) אני מאמין, והתחיל א,' ואחריו כל הקהל לנגן את הניגון "אני מאמין" (הוא הניגון שניגנו היהודים בגטו), מיד שהתחילו לנגן נשתנו פניו הק' ונעשה זייער ערנסט (- רציני מאד), וכעבור איזה רגעים רמז בידיו שינגנו את הניגון היטב, כמו שמנגנים כל ניגון, כי בתחילה ניגנו זה בלחישה, כי לא ידעו פשר הדבר כו,' כי הרי אי"ז ניגון חסידות, ולא ניגנו זה אף פעם אצל אדמו"ר, אך מיד שרמז בידיו, התחילולנגן אותו היטב, וגם כ"ק שליט"א ניגן אותו עם כל המסובים.
בהמאמר שכחתי לכתוב: אמר בסופו ענין א' בדרך אפשר, והפסיק באמצע ואמר: דעם מאמר איז א מאמר פון דעם רבי'ן נ"ע וואָס ער האָט געזאָגט פופציק יאָר צוריק (-המאמר הנו מאמר מהרבי נ"ע, שאמרו לפני חמישים שנה) בשנת תרס"ג, והענין הזה דלהלן אמרו בעצמו בד"א.