חסד שפיתח נוגדנים!!!
סיפור שהיה: בארה"ב, במשפחה שמארחת בכל שבת את אחד השכנים, איש שחי לבדו, אדם שהחיים לא חייכו אליו במיוחד, ואותה משפחה ארחה אותו כמעט כל שבת, והוא כבר התחיל להרגיש "כמו בבית," והרשה לעצמו להתחיל להעיר וכד...' וזה מאוד הקשה על בני המשפחה, ואמרו לאבא: אבא, תשחרר אותו חלא'ס, זה כבר לא נעים לנו, האבא ניסה לומר להם שמקיום מצוות לא מפסידים, ובמיוחד כשיש קושי, תדעו, לפום צערא אגרא, כגודל הצער כן גודל השכר. והביא להם מה שחז"ל אומרים ב"אבות דרבי נתן"" :יפה אחת בצער ממאה שלא בצער[ "ג', ו,]' ואמר להם: תדעו, שכל פעם שאתם מקיימים מצוה ויש לכם קושי, השכר שתקבלו עליה, זה כמו מאה פעמים שמקיימים אותה ללא צער.
בני המשפחה קבלו והמשיכו ולא העירו יותר, אבל האבא לא היה טיפש, הוא ראה שזה מפריע לכל המהלך התקין של סעודות השבת, שסעודות אלה אמורות להיות הדבר הכי נחמד בעולם, שכל ילד מקבל במה, לכל ילד יש את המקום להתבטא, ויש זמן להקשיב לכולם, ובזמן האחרון שולחן השבת שלהם איבד מהנעימות שלו, והכל בחסות האורח הטרדן, החליט האבא, שהוא יתייעץ עם הרב שלו, ואכן הוא שאל את הרב, והרב אמר לו שיגביל את האירוח של אותו שכן.
יום אחרי, פנה בעל הבית לשכן, ואמר לו: תשמע, חשבנו על כך שאתה אורח כזה חשוב, ואם אנחנו מזמינים אותך כל שבת זה מוריד מהכבוד שרוחשים לך הילדים, כיון שהם רגילים אליך, וחשבנו שלתועלת העניין נזמין אותך פעם בחודש, ככה הילדים ישמחו כל פעם שתגיע, וגם נביא אותך לכבוד שבת מברכים, [שבת שלפני ראש חודש שמברכים בתפילה את החודש שיבוא עלינו לטובה] השכן האורח שמע את דברי בעל הבית והסכים.
אחרי יום, השכן בא אליו ואמר לו: תשמע, אני יודע שאמרת רק שבת מברכים, אבל בשבת הזו, אם יהיה אפשרי להתארח אצלך, אני אשמח! כיון שאני קצת מרגיש לא טוב.
בעל הבית לא רצה לסרב לו, ובמיוחד כאשר הוא אומר שהוא מרגיש לא טוב, הסכים בעל הבית לארח אותו בשבת הזו, אפילו שזו לא שבת מברכין, לאחר הסעודה, שאל בעל הבית את האורח: אמרת שאתה מרגיש לא טוב, נכון!? מה יש לך????? אמר לו: לא משהו מיוחד, יש עכשיו את מחלת "החצבת" שמסתובבת, ואני נדבקתי בה.
במוצאי שבת, כשהאורח יצא מהבית, אמרה האמא לאבא: אתה זוכר שהבן הקטן שלנו בן ה 5 סובל ממחלת עור קשה, והוא לא התחסן נגד החצבת, תשמע, רק שהוא לא ידבק... אנחנו כולנו מחוסנים ורק זה חסר לנו שהוא ידבק בעוד משהו, גם ככה הוא סובל ממחלת העור שלו.
האבא הרגיע אותה, ואמר לה את דברי שלמה המלך בקהלת" :שומר מצוה לא ידע דבר רע[ "קהלת ח', ה.]'
אחרי כמה ימים, נהיה לילד חום גבוה, הלכו אתו למרפאה והרופא שבדק אמר להם: חבר'ה יש לו חצבת, הוא נדבק, מי שלא מחוסן יכול להידבק בקלות, ותדעו שזו מחלה שיכולה להגיע לסיבוכים קשים עד למוות, ה' ישמור!!! וההורים נלחצו מאוד מה יהיה אתו.
עברה על בני הבית תקופה לא קלה עם המחלה של הילד, אבל בסוף ברוך השם הוא הבריא, והמדהים ביותר שמחלת העור שהוא סבל ממנה מאוד נ-ע-ל-מ-ה!!! הם לא הבינו מה הקשר, הם שאלו את הרופא והוא אמר להם: שבזכות שהוא נדבק בחצבת, הנוגדנים שהגוף שלו פיתח, הם אלו שנלחמו גם במחלת העור, המשפחה עשו על הריפוי סעודת הודיה משפחתית, כיון שבגלל מחלת העור הזו הם ביקרו בהרבה בתי חולים, אצל כל מיני רופאים מקצועיים, ועכשיו, ברוך השם הוא הבריא.
באמצע סעודת ההודיה עמד האבא ואמר: אני רוצה להזכיר למשפחה מה שאמרתי בהתחלה, את דברי שלמה המלך" :שומר מצוה לא ידע דבר רע"
ואחרי שהילד נדבק היה נראה כי ח"ו הילד ניזוק שקיימנו, אבל ידעתי שאין כזה דבר, כי מי שעושה מצוה, היא זו ששומרת עליו, ורק היום הבנו, איזה חסד עשה איתנו בורא עולם, שהמחלה של הילד גרמה לגוף לפתח נוגדנים לחצבת, ועל הדרך הם נלחמו במחלת העור שלו.
מהכנסת
האורחים