"וַיֵרָּׂא אֵלָּׂיו ה' פֶּתַח הָּׂאֹהֶּל כְחֹם הַיֹום" [י"ח, א']
בְאֵֹלנֵי מַמְרֵא וְהּוא יֹשֵב
שואל הצדיק מרעננה רבינו יצחק הכהן הוברמן זיע"א בספרו "בן לאשרי" על התורה: מדוע התורה לא מציינת שבורא עולם נגלה לאברהם אלא "וירא אליו"???
מתרץ הצדיק מרעננה זיע"א על פי הגמרא ב"מסכת ראש השנה" [כ"ה] שדורשת על הפסוק "אספה לי שבעים איש מזקני נתפרסמו שמות הזקנים??? אומרת הגמרא: כדי לומר לנו שיפתח בדורו כשמואל בדורו, ולכן השמות שלהם פחות חשובים, כיון שבאותו דור הם היו הכי חשובים, גם אם לכשעצמם הם לא מי יודע מה... אבל באתו דור הם היו "הזקנים", מבואר מזה שכשמעלימים את השם זה מורה על פחיתות כבוד.
ישראל",
למה
לא
אומר הצדיק מרעננה זיע"א: התורה לא כתבה את השם של אברהם כדי ללמדנו על מצות ביקור חולים, אם היה כתוב "וירא אל אברהם" היינו יכולים לחשוב שמצות ביקור חולים שייכת רק אצל אנשים גדולים כמו אברהם אבינו, אבל אם יש לי איזה חבר מכר או שכן שמרגיש לא טוב אם הוא לא רשכבה"ג, אין ענין לבוא ולבקר אותו...
אומרת לנו התורה: התורה אומרת "וירא אליו ה'" ולא מזכירה שזה היה לאברהם, כיון שמצוות ביקור חולים נעשית גם לאנשים פשוטים.
ולא רק שצריך לבקר את החולה גם אם הוא איש פשוט, אלא צריך גם שאנשים גדולים יבואו אליו לבקר אותו, וכמו במקרה הזה שהתורה מספרת שבורא עולם הגיע לבקרו.
ושלא נחשוב שיש מצוה לבקר רק מי שמר'בון [מסכן] גר במדבר שאין מי שיבקר אותו, וכן שלא נחשוב שיש ענין לבקר רק מי שגר בין שכנים לא ראויים, שאף שכן לא סופר אותו... אז יש ענין לבקר אותו, לכן התורה גילתה לנו שאברהם היה נמצא ב"אלוני ממרא" וחז"ל דורשים שממרא נתן לו עצה על המילה, וודאי שהיה ירא שמיים גדול וגם היה בא לבקר אותו, ועם כל זה בורא עולם בא לבקר אותו.
ושלא נאמר שיש ענין לבקר דווקא את מי שנמצא במצב פסר'ה [על הפנים] ומי שחולה במצב תקין אין ענין לבקר, לכן אומרת לנו התורה שאברהם ישב ב"פתח האוהל" חולה שמרגיש שהוא גמור, לא יוצא לבחוץ, ושלא נאמר שיכול להיות שהוא היה במצב גמור וכל היציאה שהוא יצא לבחוץ זה בגלל שהיה אויר טוב ונעים.
על זה אומרת התורה: שהאויר בחוץ היה גרוע "כחם היום" ואין שום סיבה לצאת ולשאוף אויר במזג אויר שכזה, וכל שכן לאדם שמרגיש לא טוב, ולכן אם הוא יצא כנראה שהוא לא חולה כזה גמור, ובכל זאת אתה רואה שבורא עולם בא לבקר אותו.
ומכאן נלמד שמספיק שקצת אדם מרגיש לא טוב וכבר יש מצוה של ביקור חולים, ומכל זה נלמד מה גודלה של מצות ביקור חולים לכל אדם בכל מצב, הביקור תמיד עוזר, תמיד מרומם, ולא לחינם אמרו חז"ל: "המבקר את החולה נוטל אחד משישים בחוליו", והיינו, כשאתה בא ויושב עם החולה ושומע אותו ודואג לו, אתה מוריד לו מהחולי, אתה גורם לנפש שלו להיות בריאה, וזה לא סוד שבריאות הנפש משפיעה על בריאות הגוף... את החשיבות של ביקור חולים הרגשתי בתקופה הזו על הבשר שלי כל ביקור כל טלפון היה מרים את הרוח.