פרשת העקדה

מוסרי הפלא יועץ

א. בְּרִירוּת־לֵב הוּא צֹרֶךְ גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי כַּמָּה דְבָרִים אָדָם עוֹבֵר עַל דַּעַת קוֹנוֹ מֵחֲמַת רַכּוּת הַלֵּבָב וּמֵחֲמַת רַחֲמָנוּת. וְטוֹב אִישׁ יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט עַל־פִּי הַתּוֹרָה וְלֹא יָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוְּתָה תוֹרָה וַאֲשֶׁר צִוּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁהֲרֵי אָדָם רוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וּמִתּוֹךְ שֶׁחָס עַל כְּבוֹדוֹ וְכַדּוֹמֶה יָשִׂים יָד לְפֶה, וְכֵן לִפְעָמִים חוֹשֵׁשׁ עַל הֶפְסֵד הֲנָאָתוֹ וּמַחֲנִיף, עַל זֹאת וְכַזֹּאת יִדְווּ כָּל הַדָּוִים.

וְכֵן יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (משלי יב, י) רַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי. וְהֵם אָמְרוּ (עירובין כב.) עַל פָּסוּק (שה"ש ה, יא) "שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב", אֵין אַתָּה מוֹצֵא דִּבְרֵי־תוֹרָה אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִירִים פְּנֵיהֶם עֲלֵיהֶם כְּעוֹרֵב וּבְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי־בֵיתוֹ כְּעוֹרֵב. וּכְתִיב (משלי כג, יג, יד) אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל.

אִי לְזֹאת, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי־תוֹרָה וְדִבְרֵי סוֹפְרִים כַּדָּת מַה לַּעֲשׂוֹת. וְעוֹשֶׂה אֵלֶּה הֲרֵי הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָב הָרַחֲמָן, כָּלוּל בְּמִדַּת הַחֶסֶד, עָשָׂה עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בְּנוֹ יְחִידוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ, וּכְנֶגֶד הֲרִיגַת בְּנוֹ אוֹ מְסִירַת־נַפְשׁוֹ הַכֹּל יֵקַל בְּעֵת מִשְׁקָל וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל. אֶת זֶה יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לִמְשֹׁךְ יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רַע וּלְקַיֵּם כָּל דָּבָר טוֹב, וְזֶה כָּל הָאָדָם.

חסד לאלפים - הלכה ומוסר

פרשת העקדה

פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה יֹאמַר בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וְיָשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ עַד כַּמָּה מַגַּעַת עֲבוֹדַת ה', שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם גָּמַר בְּלִבּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם וְשָׂמֵחַ לִשְׁחֹט בֵּן יָחִיד אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.

וְאִם יֹאמַר אָדָם שֶׁגַּם הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן אִם הָיָה בָּא לוֹ מֵאֵת ה' כְּמוֹ שֶׁבָּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הֲלֹא אֱלֹקִים יַחְקָר זֹאת שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה בְּלֵב שָׁלֵם רַק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, אֶלָּא כְּדֵי לְהַשִּׂיג מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָרְאָיָה, שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ שֶׁהוּא קַל יוֹתֵר מִשְּׁחִיטַת בְּנוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ. וּבְכֵן בִּמְרִירוּת יֵאָנַח עַל קִצּוּרוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מְאֹד מְאֹד, וְיִתְעוֹרֵר הִתְעוֹרְרוּת קָדוֹשׁ לִהָזֵהֵר מִכָּאן וּלְהַבָּא לְיִרְאָה אֶת ה', רָצוּף אַהֲבָה.

כְּשֶׁיֹּאמַר "וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ", יְכַוֵּן שֶׁיַּעֲקֹד ה' שָׂרֵי מַעְלָה שֶׁהֵם מְקַטְרְגִים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְעַכְּבִים תְּפִלָּתָם, וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ. וּסְגֻלַּת הָעֲקֵדָה לִכְבּוֹשׁ מִדַּת הַדִּין, וְלָכֵן יִתְאַמֵּץ בְּכַוָּנָתָהּ, וְכָתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה בְּכַוָּנַת הָעֲקֵדָה יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ.