וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. (יח, א)
וַיֵּרָא אֵלָיו – לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, אָמַר רִבִּי חֲמָא בַּר חֲנִינָא יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתו הָיָה וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ. (רַשִׁ"י)
מִצְוָה לְבַקֵּר חוֹלִים וּלְהִשְׁתַּדֵּל עֲלֵיהֶם בְּכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים, וְכָל שֶׁאֵינו מְבַקֵּר חוֹלִים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. (פלא יועץ)
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, כָּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּהִנָּם.
וּמַה שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה? "ה' יִשְׁמְרֵהוּ" (תהלים מא, ג) - מִיֵּצֶר הָרָע, "וִיחַיֵּהוּ" - מִיִּסּוּרִין, "וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ" - שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְכַבְּדִין אוֹתוֹ, "וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶש אֹיְבָיו" - שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לוֹ רֵעִים כְּנַעֲמָן שֶׁרִפְּאוּ אֶת צָרַעְתּוֹ, וְאַל יִזְדַּמְּנוּ לוֹ רֵעִים כִּרְחַבְעָם שֶׁחִלְּקוּ אֶת מַלְכוּתוֹ. בִּקּוּר חוֹלִים אֵין לוֹ שִׁעוּר, לְפִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה וְשֶׁמָּא יִתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ.
מִגֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁבָּהּ נִכָּר גֹּדֶל הַמִּצְוָה. וְנִשְׁמַע מִן הָדָא דְּלָא סַגֵּי בְּבִקּוּר, אֶלָּא הָעִקָּר הוּא לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו. וְעַתָּה בְּנֵי אָדָם מְזַלְזְלִים בְּמִצְוָה זוֹ. וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים, וְאִם יוֹם אֶחָד לֹא יֵצֵא לַחוּץ תֵּכֶף מְבַקְּרִים אוֹתוֹ, אֲבָל לְגַבֵּי עָנִי זִילָא בְּהוּ מִילְּתָא [- הֶעָנִי אֵינוֹ מִכְּבוֹדָם לְבַקְרוֹ], וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהָרָץ אַחַר הַחַיִּים, כִּי רַב מְאֹד מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת.
צֵא וּלְמַד שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁתֵּי רִיצוֹת שֶׁרָץ אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב וַיָּרָץ לִקְרָאתָם (בראשית יח, ב). וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם (שם שם, ז). בִּשְׁבִיל זֶה בִּלְבַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לָזוּז מִיִּשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שיר השירים ז, ו) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים וּכְמו שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (שיר השירים רבה שם), וּבִשְׁבִיל מִצְוַת כִּבּוּד אָב שֶׁעָשָׂה עֵשָׂו הָרָשָׁע, זָכָה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו עַד בִּיאַת מְשִׁיחֵנו (דברים רבה יז), וְכֵן יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁבִיל הַמִּילָה. וְכֵן נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע בִּשְׁבִיל אַרְבַּע פְּסִיעוֹת שֶׁפָּסַע לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, זָכָה לְכָבוֹד גָּדוֹל שֶׁמָּלַךְ בְּכִפָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צו.), וְכָהֵנָּה רַבּוֹת. וְהַכֹּל הֶבֶל וָרִיק נֶגֶד מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא תַּעֲנוּג שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהָבִין וּלְשַׁעֵר בִּהְיוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַד שֶׁאָמְרו (אבות ד, יז) יַ פָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּח בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אַף אִם יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. (פלא יועץ)
גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ג): "אֲדֹנָי, אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (שבת קכז.). אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאַכְנִיס אוֹרְחִים מִלְּסַעֲדוֹ וּלְתָמְכוֹ. וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת - מַה בְּכָךְ, יִסְעָדֶנּו לְבֵיתִי. וְאֵין אָדָם חַיָּב לְהַאֲכִילָם בָּשָׂר, וְלֹא לְהַשְׁקוֹתָם בִּדְבָרִים וּבִתְפִלָּה, וְיִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת מְעַשֶּׂה אֶת אֲחֵרִים אִם יַיִן, אֶלָּא כְּפִי יְכָלְתּוֹ, אֶת לַחְמוֹ וּמֵימָיו יִתֵּן לָהֶם בְּשִׂמְחָה, יוּכַל, וְדַיּוֹ.
מִצְוָה לְבַקֵּר חוֹלִים וּלְהִשְׁתַּדֵּלמִצְוָה לְבַקֵּר חוֹלִים וּלְהִשְׁתַּדֵּל
עֲלֵיהֶםעֲלֵיהֶם
בְּכָלבְּכָל
מַהמַה
שֶּׁהֵםשֶּׁהֵם
בֵּאֵרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כִּי הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה לֹא יֵשֵׁב כִּי טוֹב אֲרֻחַת יָרָק בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת מִשּׁוֹר אָבוּס בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת. וּלְעֵת הָאֹכֶל יְדַבֵּר עִמּוֹ, וְיֹאמַר: אֲדֹנִי, אֱכֹל מְרַאֲשׁוֹתָיו, לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, בְּשִׂמְחָה וּשְׁתֵה בְּלֵב טוֹב יֵינְךָ אוֹ מֵימֶיךָ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְלֹא יֵשֵׁב אֵצֶל רַגְלָיו, כִּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת עוֹמֵד אֵצֶל רַגְלָיו שֶׁל חוֹלֶה. וְזֶה לֹא נֶאֱמַר לְכָל אָדָם אֶלָּא לְבֵינוֹנִי, אֲבָל לְצַדִּיק גָּמוּר עָלָיו נֶאֱמַר "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי" דְּהַיְנוּ שֶׁשֵּׁם הֲוָיָ"ה שׁוֹרֶה עַל רֹאשׁוֹ, וְהַשְּׁכִינָה מְסוֹבֶבֶת אֶת כָּל גּוּפוֹ גַּם סָבִיב לְרַגְלָיו, אֲבָל לְרָשָׁע גָּמוּר מַלְאַךְ הַמָּוֶת מְסַבֵּב אוֹתוֹ בְּכָל צַד. לְפִי זֶה לֹא נָכוֹן לֵישֵׁב סָמוּךְ לְמִטַּת הַחוֹלֶה בְּשׁוּם צַד, אֶלָּא הַרְחֵק מִמֶּנּוּ מְעַט, כִּי לֹא נֵדַע לְהַעֲרִיךְ אֵיזֶהוּ צַדִּיק גָּמוּר וְאֵיזֶהוּ רָשָׁע גָּמוּר וְאֵיזֶהוּ בֵּינוֹנִי. (אורות אלים)
צְרִיכִים,צְרִיכִים, וְכָלוְכָל שֶׁאֵינושֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּרֹ מְבַקֵּר
חוֹלִים,חוֹלִים, כְּאִלּוכְּאִלּוּ שׁוֹפֵךּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. דָּמִים.
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. (יח, ב)
אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי וּמַאֲמִין בַּה', שֶׁמְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו וְעֹנֶשׁ רַע וָמַר לְעוֹבְרֵי מִצְווֹתָיו, רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת רָץ לְמִצְוָה וְטוֹרֵחַ אַחֲרֶיהָ לְהַשִּׂיגָהּ בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל נַפְשׁו וּבְכָל מְאֹדוֹ, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמִּי שֶׁטּוֹרֵחַ לְהַרְוִיחַ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב, יוֹדֵעַ כִּי בְּרָצוֹן טוֹב וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ בָּשָׂר בְּחַיֵּי נַפְשִׁי אִם הָיָה לִי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ישעיה נח, י): "וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ".
וּבְעֵת לֶכְתּוֹ יִתֵּן לוֹ מְעַט לֶחֶם, כִּי לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן יְהוֹנָתָן פַּת לְדָוִד בְּלֶכְתּו מֵאִתּוֹ, נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנֶהֱרַג נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְנֶעֶנְשׁוּ שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן (סנהדרין קד.). וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כח, כא): "עַל־פַּת־לֶחֶם יִפְשַׁע־גָּבֶר".
וּכְשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהַכְנִיס אוֹרְחִים, כָּךְ מִצְוָה לְלַוּוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, טז): "וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם".
בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל פַּת לְעוֹבְרֵי דְרָכִים, שֶׁהֲרֵי מִיכָה שֶׁעָשָׂה הַפֶּסֶל וְהֶעֱמִידו אֵצֶל הַמִּשְׁכָּן, עַד שֶׁהָיוּ מִתְעָרְבִים עֲשַׁן הַפֶּסֶל וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה, וְאָמַר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁהָיְתָה פִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְרָכִים (סנהדרין קג:). {וְהַמִּצְוָה הַזֹּאת מֻטֶּלֶת עַל מַנְהִיגֵי הֶעָרִים וְהַגַּבָּאִים, לִתֵּן לֵב עַל הָאוֹרְחִים לִתֵּן לְכָל אֶחָד מָדוֹר כְּפִי כְּבוֹדוֹ, וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים, וּלְפָחוֹת יִזָּהֲרוּ בּוֹ שֶׁלֹּא יֶחְסַר לַחְמוֹ דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ וְגַם צֵדָה לְדַרְכּוֹ נא"ה}. (יעלזו חסידים)