וְאֶל הַבָּקָּר רָּץ אַבְרָּהָּם יח ז When We Serve Our Guests, We Try to Copy Hashem Who Is Constantly Feeding All Kinds of Creatures

creatures. Just like Hashem is constantly feeding all kinds of creatures, so do we try to copy Him when we serve our guests. Notice how Avraham tells Sara that she is: כִי אִשָּה יְפַת מַרְאה אָּת יב יאְ beautiful, but when the Mitzrim see her, they say: כִי יָּפָּה היא מְאֹד יב ידִ she is very beautiful, i.e., they get carried away. And when Paroh told Yosef his dreams, he made them sound more severe than the Torah; he added “I never saw such emaciated cows” etc. And he got carried away with worry over the “Jewish problem” “What if there is a war?” etc. (R’ Zatzal²).

A Yid Gets Excited About Hashem and Emulating His Ways

A Goy, especially a hot Bnei Cham gets excited over Inyanei Olam HaZeh

used

to excited

become with

the

The Yesod of a true Oved Hashem (especially in Novardok) is when a person gets excited only by Hashem, which includes the incredible greatness of His spectacularly beautiful world and His amazing Hashgacha Pratis

Malachim.

We

can

מַה הּוא חַּנּון וְרַחּום

Yitzchok

Valdshein ***

Bitachon Weekly

and its pecklach. A Yid plays down Olam HaZeh, but he shouts with praise and excitement during Shachris every morning when he says so many “Haleluka’s” which means shouting in praise of the Borei Olam. Getting excited and carried away by Inyanei Olam HaZeh is a lack of Emuna, when you get impressed by: נְ בָּ ראים creations of Hashem and your problems. וַיְהַלֲל ו אֹת ה אל פַרְעֹה יב טו the describing woman, they forget the one who children and talented people distract us from Hashem. Especially scary people and difficult situations can Chas V'shalom harm our nerves when we forget who is behind everything. It's a lifetime of work to smash all those various Avoda Zara’s in our lives, like Avraham Avinu who learned 400 Perakim in Maseches Avoda Zara (Gemara³) and smashed his father’s idols. The Midda of Hispa'alus (getting excited) belongs only with our adoration of our Creator and when we try to copy Him.

פרשת וירא תשפ"ז

כָּל דְעָּבֵיד רַחְמָּנָּא לְטַב – גַם ז ו לְטֹובָּה

Things Are Bad? Don’t Be Nis'pael! Now You Are Going to Become Something!

כָּל מַאי דְעָּבֵיד רַחְמָּנָּא לְטַב Whatever Hashem does is for the good. This means that this is bad, but it will become good. But Nachum Ish Gam Zu would say Gam Zu L'tovah, meaning that the “Ra” isn’t Ra whatsoever! This itself is good! So if something bad happens, you say happened? I got a Roiz! Isn't that good news!” “I went to the doctor, wow!” “And he got nervous. Whew, terrific!” That’s the way a Yid has to be. I saw in a certain Sefer that the Avos were all like that. אַזֹוי דַארְף זַיין “Aren't you excited? happened!” The only one who did that was Dovid Malka Meshicha. חֶסֶד ומִשְפָּט אָּשִירָּה, אִם חֶסֶד אָּשִירָּה, אִם מִשְפָּט אָּשִירָּה Dovid sings to Hashem not only when life is comfortable, difficulties. Don’t be afraid. Don’t be Nis'pael. Davka when it’s bad, even a drop; that’s when you Shteig. Things are bad? Don’t be

The secret of all Hatzlacha: Always insist that every inch of evil in your life is Davka good. Like they say in Novardok; the Novardoker Aderaba, just the opposite. Sometimes this M'halech can give us immediate surprising Yeshuos, and sometimes we need to wait, but: הָעַקְשָן י צְלִיח

Look at When beautiful

“You

know

what

Mitzri’s

Hallel. a

created

her.

Cute

This

bad

thing

the stubborn will eventually succeed

but

even

when

he

has ***

Bitachon Weekly

Nis'pael! Now you are going to become something! Like the Chovos Halvavos says in Shaar HaBitachon וָּ כֲ ל אשרְ י בֹוא נּו מֵ אָּ ת הֱ א- לִ הִ ים יְ הי ה לֹו לָּ שש ון והשני everything Simcha! Davka it’s good! RSRH says⁴ in Tehillim that Dovid HaMelech was very much like that.

דֹואֶעֱשֶה לֹו עֵזֶר כְנֶג

See the Good No Matter What

The Alter Zatzal said⁵ often, people turn an “Ezer” into a “K'negdo” when they don’t focus on the positive side of their situation; they lose the

פרשת וירא תשפ"ז Gevaldige benefits they could have had. But a Chochom turns a “K'negdo” into an “Ezer”. When you see only good even in a miserable situation, then Hashem rewards you with more and more goodness!

גַ נֵ ז סֶ פְ ר ר ופ ואת ו וה וד ו ל פסחים נו א

The Worst Pikuach Nefesh Is Not Having Bitachon

Chazal say⁶ HaMelech was גֹונֵז (hid away; i.e., he got rid of) the Sefer Refuos (book of remedies, which contained the cure for every illness in the world. Some say⁷ that Shlomo HaMelech wrote it), and Rashi explains that he did this because

A Baal Bitachon realizes that darkness (life’s challenges) aren’t “real” fears. You are just missing “light” (Bitachon) which will prove everything is okay

וְ לִ שְ מָּ חה and ****

הקדמה,

הבטחון,

שער

is

Sasson

that Chizkiyahu

that

א ך טֹוב וָּחסד יִרְדְפּונִי כָּל יְמֵי חַיָּי. כל עוד שאני שוכן עלי אדמות, "כָּל יְמֵי חַיָּי" רק ," טֹוב וָּחסד" ילכו אחרי. כל מה שחיים אלה עשויים להביא לי, אף אם ייראה קשה ומר, אראה אותו רק כמתנת טובך וחסדך. וְשַבְתִי בְבֵית ה' לְאֹר ך יָּמִים. ומשיגיע הקץ לימי נדודי עלי אדמות, לא יהיה המות אצלי אלא "שיבה" הביתה, שיבה אל בית ה' לעולמים.

⁵ חוברת "דבריהם-זכרונם" (מאמרים, פתגמים, הערכות קצרות מרבותינו ראשי ומנהלי ישיבות נובהרדוק בית יוסף בחוץ לארץ ותלמידיהם, לוקט ונערך בע"ה על ידי ח. אליעזר בן ציון ברוק, ירושלים שנת נפש'ות' לצדי'קי'ם לפ"ק (תש"כ) באוצר החכמה עמ' 43, עזר וכנגדו)

Bitachon Weekly

people didn’t feel the need to daven anymore. R' Nissan Potashinsky Zatzal asks, how HaMelech do such a reckless thing? We are dealing with a matter of Pikuach Nefesh! Till now, the worst ailments would have a Refua Shleima, and now he gets rid of it?! R' Nissan answers: מִכַאן לְמֵדִים, מַה גְדֹולָּה הַמִידָּה שֶל בִטָּחֹון בַה', עַד שֶכְדַאי בִשְבִיל זֶה לְהַעֲמִיד אֶת כָּל הָּעֹולָּם בְסַכָּנָּה, מִשֹום שֶׁאֵין ל ך מְסּוכָּן יֹותֵר גָּדֹול מֵהָּאָּדָּם שֶׁאֵינ ו בֹוטֵחַ בַה' (ספר גוילי אש, עמ' קצא) “The worst Pikuach Nefesh is not having Bitachon. If you don’t have Bitachon, that's much worse”. This teaches us the supreme greatness of Bitachon, supersede Nefesh. (More about R' Nissan Potashinsky, Novardok section).

קַּוֵה אֶל ה' ושְמֹר דַרְכ ו וירֹוממְָך לָּרֶשֶת אָּרֶץ תהלים לז לד

Our Main Reward in Olam HaBah Is for Bitachon, and the Whole Entire Gan Eden Is Only for Baalei Bitachon

The Sefer Ha'Ikarim says: ולְגֹודֶל מַעֲלַת הַתִקְוָּה הָּיָּה דָּוִד מַזְהִיר אֶׁת הָּעָּם לְקַוֹות אֶׁל ה' תָּמִיד בְלִי הֶׁפְסֵק, אָּמַר (תהלים קלא ג) יַחֵל יִשְרָּאֵל אֶל ה' מֵעַתָּה וְעַד עֹולָּם. (ספר העיקרים, מאמר רביעי פרק מט) Dovid HaMelech commanded Klal Yisroel “I want you to be Osek in Bitachon CONSTANTLY”. ******

The Sefer Ikarim continues: וְיִיעֵד עַל הַתִקְוָּה הַגְמּול הָּרּוחָּנִי שֶהּוא הָּעֹולָּם הַבָּא, אָּמַר (תהלים לז לד) קַּוֵה אֶל ה' ושְמֹר דַרְכ ו וִירֹומִמ ך לָּרֶשֶת אָּרֶץ, הַרֵי שֶבִאֵר

could

Chizkiyahu

The greatest of all accomplishments is coming close to Hashem through Torah and Mitzvos. But the main issue of every human is his Bitachon, his happy relationship with Hashem, and being a Sameach B’chelko. That’s why we all have so many Nisyonos and difficulties in life, since Hashem wants to make us great, when we prove that we are happy despite so many “good reasons” not to be happy

שֶּׁבִשְכַר הַתִקְוָּה בִפְרַט, ושְמִירַת דֶׁר ך ה' בִכְלַל, יִירַש אֶׁרֶׁץ כִי כְפִי דַעַת רַזַ"ל יְרּושַת

הַחַיִים, ה"אָּרָּץ" הִיא "אֶרֶץ הַחַיִים".

“Because you are going to get rewarded in the next world, besides this world, MAINLY AND ALSO for keeping all the other Mitzvos”.

Did you hear what he said? We will HaBah for Bitachon AND ALSO for all the other Mitzvos. What’s going on here?? It sounds like the main Olam HaBah is for Bitachon! This is exactly like the famous Medrash⁸: “One day, Gan Eden will scream give me only Tzaddikim, I have nothing to do with Resha’im.

Tzaddikim? Those who had Bitachon”.

The whole Gan Eden is for them! And we see this also from Rabeinu Yonah who says

FOR

BITACHON,

be

rewarded

in

Olam

that even

it

can Pikuach

later

in

the *****

And

which

Bitachon Weekly

about those who praise Tzaddikim: וְיִזְכֶה בָּזֶה בְהֶגְיֹון לִב ו ומִבְטָּא שְפָּתָּיו בְלֹא יְגִיעָּה ופֹועַל כַפַיִם, זְכּות גְדֹולָּה עַד לַשָּמַיִם שער שלישי, אות קמח they are Zoche to such a great Schar, all the way UNTIL Shamayim (even though it’s so easy to Tzaddikim causes you (and others) to go in the Derech HaTorah, and it becomes desirable. What a Kiddush Hashem! Yet, the same Rabeinu Yonah says¹⁰ in Mishlei שְכַר הַבִטָּחֹון אֲשֶר הּוא גָּדֹול מֵעַל שָּמַיִם that the Schar of Bitachon is EVEN HIGHER than Shamayim. Now we understand why Gan Eden is asking for Baalei Bitachon.

פרשת וירא תשפ"ז

The greatness of Bitachon is not Shayach! The Schar is beyond! You're getting paid back!¹¹

The Seforim don’t stop raving over it. Bitachon is going to pull you out of Gehinom (Ramchal¹²); it’s not Shayach what you are going to be Zoche to. And then we have a Gemara¹³ in Taanis about Rabbi B’roka who was in the marketplace and he met Eliyahu HaNavi. He asked Eliyahu “Is there anyone in this whole crowd who is a Ben Olam HaBah?” Eliyahu showed him two people. “These people are Bnei Olam HaBah”. Rabbi B’roka went over to them and asked them “What do you do?” “We are Badchanim”.

וַאֲנִי תָמִיד יאַחֵל וְהֹוסַפְתִי עַל כָל תְהִל ךָת

תהלים עא יד

do) because

praising

Having Bitachon is the biggest praise you can give Hashem. - Sefer Ha'Ikarim¹¹

much (Shaarei

easier

and Teshuva⁹). *********

Bitachon Weekly

By the way, “Badchan” is the same Lashon as Bitachon. They cheered people up by telling them that there's an Eibishter. there says כְלֹומַר יֵש לָּנ ו חֵן שָּפָּה ודְבָּרִים הַמְסִירִים עֶׁצֶׁב מִן הַלֵב, וְכִי חַזִינָּן נַמִי צַעַרָּא בֵין גַבְרָּא לְחַבְרֵיה, אִי בֵין גַבְרָּא לְאִתְתֵיּה, טַרְחִינָּן וְעַבְדִינָּן שְלָּמָּא בֵינַיְיהּו that when people were fighting, or a person is fighting with his wife, these Badchanim made them happy. And Rabeinu Chananel adds that they're fighting, and these people would come and cheer them up. We see that the main point is “cheering up a sad person”. That’s Bitachon, and that’s a Ben Olam HaBah. Here we go again; the whole Schar for everything is Bitachon. That’s the גַאנְצֶע גְלִיק פּון א מענְטְשַ whole good-fortune of a person. The Seforim don’t stop stressing that the Schar for Bitachon is אֵין לְשַעֵר immeasurable; in this world and the next. It’s Mamash everything.

פרשת וירא תשפ"ז

And the main Teshuva that you do is coming back to Hashem with Middas HaBitachon. Bitachon is the way to go! I say that if people would have any idea what Bitachon is, they would ask for issues, because then they would be forced into Bitachon. That could be why there are so many issues, since: רָּצָּה הַקָּדֹוש בָּר וְך הּוא לְזַכֹות אֶת יִשְרָּאֵל wants Zechusim! Then we’ll be able to be Osek in Bitachon, which is worth more than anything in the world.

Moshe Rabeinu was brought to places in Gan Eden, and he saw a “What’s this?” This is for learning Torah. Then he saw another gorgeous place. “What’s this?” For Chesed. Then he saw another place, way, way more than anything. “What’s this?” That’s for Bitachon. Moshe said “I want that!” (R’ Scheinberg Zatzal in Derech Emuna U’bitachon¹⁵). Again, we see that the main Schar is for

Rabeinu

Chananel

True Menucha is only when you have a Nisayon that upsets you or confuses you, yet you calm yourself down with Menucha and Bitachon. That’s why Nisyonos are so important in our lives, since they give you a chance to grow in Emuna and Bitachon. - Madregas HaAdam¹⁴

Hashem more

to

give

us

they're

sad

because

certain

gorgeous

place.

Bitachon Weekly

Bitachon. It is everything in your life; to get Bitachon. Even if you're not really holding there. You make believe, you're phony, and you try, but you don’t feel it. It doesn’t matter. You're “in” 1000 percent.

involved

in

even

the

smallest

Novardok

R' Nissan Potashinsky Zatzal

A TRUE M'VAKESH

R' Nissan Potashinsky Zatzal (called R' Nissan Rozanker) was a Malach Elokim HaKodesh. Look at his face; his laughing eyes, full of Simcha Atzuma. He also looks like he’s loaded with energy. He became the son-in-law of R' Refael Alter Shmuelevitz, who was the sonin-law of the Alter. He was R' Gershon Liebman's Rebbi in Bialystok. When he got married, he got a lot of money which disappeared, but he couldn’t care less¹⁶.

R’ Shmuess¹⁷ in which he convinces you that an Ani is the happiest person who doesn’t really

who

had

Ruach

Nissan

said

a

powerful

פרשת וירא תשפ"ז have Nisyonos, since his constant Bitachon in a good future is real, and the Ashir is the nebach who’ll have much less in Olam HaBah. And the Ashir has TRUE Nisyonos! ***

Many people complain that in Ruchaniyus they are poor, and they envy the: ע ילּוִ ייםִ (geniuses), and all the successful Tzaddikim (usually it’s only Kavod that they really envy). If they would constantly learn the proper Mussar, they would be the happiest people in the world. The Novardokers aren’t afraid or intimidated by wealthy people. They live in a world of truth, where they pity an Ashir since he has big Nisyonos!

R’ Nissan was a Baal Ruach HaKodesh, who foresaw the Nazi Holocaust. I heard this from R' Shlomo Figer Zatzal, who Shmuess.

sudden Pritzus in the streets, and predicted that it will soon cause Rachmana

communists threw him and R' Avraham Yoffen Zatzal in jail.

They tortured him so much, that he needed to be in the hospital *****

He came out and laughed it all off. He was

was

present He

at blamed

the the

unusual

Tzaros, The

Litzlan.

for 6 months.

Bitachon Weekly

stronger than he ever was; he was a Malach Elokim. He walked miles and miles in the sub-zero freezing weather during WWI just to be M'shamesh the Alter. Traveling during such a dangerous time shows a true serious Bikush (desire for the truth).

R' Nissan had been a bachur in Yeshivas Novardok in Hommel, and as much as he heard about the Alter Zatzal, he still wanted to actually meet him. He had to travel hundreds of kilometers to the main branch in was smack in middle of WWI. The became dangerous battlegrounds. ******* There bloodthirsty soldiers everywhere, whoever got caught trying across the border was killed instantly, especially if he was a Jew. It was sub-zero weather, and R' Nissan set out despite all these dangers. The poverty was unreal, and he had almost no food.

פרשת וירא תשפ"ז

But in Novardok they say: “If it’s impossible to go, then you Davka do go!” And: “If you can’t go downwards by bending, then you Davka jump over!” Many, many times, he almost got killed, but in the end, he arrived at the Yeshiva in Kiev (in the summertime), where they directed him to the Alter’s Bais HaBedidus in the forest.

The Alter Zatzal looked out of the window of his Bais HaBedidus, and he recognized that this is a special person.

realized coming in such a dangerous time shows and Bikush. closed Gemara & spent schmoozing R'

He that

Kiev.

This

a

true serious He his

cities

The Hanahala of Yeshivas Bialystok From right to left R' Yehuda Leib Nekritz (son-in-law of R' Avrohom Yoffen) R' Nissan Potashinsky (Rozanker) (Rebbe of R' Gershon) R' Avrohom Yoffen (son-in-law of the Alter), R' Yisroel Movshovitz R' Nissan Babrisker (composer of many Novardoker niggunim)

hours with about Hashem.¹⁸

By Nissan didn’t even rest up from his long and difficult trip; he just went straight to the Alter Zatzal. He eventually became the Menahel Ruchani of Bialystok, and he was R' Gershon’s Rebbe.

Nissan Avodas

were

the

way,

R'

and

to

steal

אמֵן

זְכ ות ו יָגֵן עָלֵינּו,

ה' יִנְק ום דָמֹו -

המאורות הגדולים (קוי-אור ותיאורים מדיוקנם של האישים המוסריים יוצרי תנועת המוסר חייהם ופעולותיהם, סידרם הרב חיים אפרים זייטשיק, מהדורא רביעית ירושלם תשכט, בחלק על ר' ישראל מסלאנט, עמ' סג אות רב) בענין הכנסת אורחים היה להוט ובהול עד מאד, והיה אומר: יש ולפעמים בא אורח הגון, שמן הראוי להכין עבורו סעודה הגונה. אבל שמא תימשך קצת ההכנה ולבו של האורח יחלש בינתים, ובכן מוטב לתת לו תיכף ומיד דבר מה לסעד את לבו ואח"כ יכול להתחיל בהכנת סעודה רבתי לפי כבוד האורח, וכמו שמצינו אצל אברהם אבינו ע"ה שאמ ר וְאקְחָּה פַת לחם וְסַעֲד ו לִבְכם ואח"כ וַיָּרָּץ אַבְרָּהָּם וכו' וְאל הַבָּקָּר רָּץ אַבְרָּהָּם וכו'. ספר תורת יצחק (מאמרי מוסר ושיחות לסדר פרשיות השבוע והמועדים, מאת הגה"ח הקדוש רבי יצחק אלחנן ולדשיין זצוק"ל, המנהל הרוחני בישיבת בית יוסף באוסטרובצה ועוד ישיבות, בני ברק תשלד, פ' וארא, עמ' פד, אל תצר צרת מחר) והנה אמרו חז"ל, אמר רבי אליעזר, מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצריים במצרים היתה של ארבע מכות, שנאמר ישלח בם חרון אפו עברה אחת זעם שתים צרה שלש משלחת מלאכי רעים ארבע. להבין ארבע מכות אלו יש לאמר כך, כי דאגת מחר לפעמים גורם רק מניעת הטוב, ולפעמים דאגת מחר גורם איסורים גדולים כגון נקמה ומחלוקת, ולפעמים גורם דאגת מחר לעינוי נפש כגון לעכב את הרבים מלעשות דבר מצוה. ולפ"ז נתבונן, שכל היסוד של גזירות פרעה היה מצד "הבה נתחכמה לו פן ירבה," אעפ"י שעכשיו לא ראה הסכנה, מ"מ דאג דאגת מחר פן ירבה, והוא ספק של דאגת מחר, ועוד שהוא ספק רחוק כי "פן ירבה" הוא ספק אחד, "והיה כי תקראנה מלחמה" הוא ספק שני, "ונוסף" גם היא ספק שלישי, "ועלה מן הארץ" הוא ספק רביעי, כאלו היה כתוב פן ירבה, ופן תקראנה מלחמה, ופן יוסיף גם הוא על שונאינו, ופן נעלה מן הארץ. והנה דאגת מחר כשהיא לעצמה הוא חטא אחד, וכ"ש כשמונע בשביל זה הטובות, כמו שאמרו חז"ל אשר לא ידע את יוסף שכפר בטובתו, הרי זה חטא שני, ומה שגרם לישראל עינויים גופניים זהו חטא שלישי, ומה שגרם להם עינויים נפשיים שמנעם מלילך לזבוח לד' הדי זה חטא רביעי, ולפיכך נלקה בארבעה מכות כנגד החטא של דאגות מחר עם תוצאותיו, כנ"ל. 2 2 ע"ז יד ב, אמר ליה רב חסדא לאבימי, גמירי דעבודה זרה דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין, ואנן חמשה תנן. הביאור בדברי הגמ', דבהכרת אברהם את בוראו, וההתרחקות בתכלית מכל שמץ עבודה זרה, הגיע הרבה יותר בהכרתו, ובמקום חמשה פרקים במסכת ע"ז שיש לנו והנמסר בתורה שבעל פה, היו אצלו ד' מאות פרקים. ובודאי יש לזה מקור ושורש בסיפורי התורה מאברהם, הרי דיש בסיפורי התורה אלו דת ולימוד הקיום למעשה באופן מבהיל, למשל, כל גדר חסרון בטחון בהשי"ת, כל חלישות בהכרת השגחה פרטית, וכל מחשבה לתלות המאורעות בסיבות ומקרים, ענין החנופה דמדמה אותה החובת הלבבות (שער הבטחון) לשמץ ע"ז דעובד לבני אדם, וכן ענין הבוטח באדם, ובכל ענינים אלו יש דברים דקים ורחוקים יותר( .ספר אדר וארבע פרשיות להרה"ח ר' מאיר מלניק הי"ו, עמ' קסו, הובא בספר דף על דף במסכת ע"ז שם). ובספר גימטריאות, ענינים שונים (לרבינו יהודה החסיד זלה"ה בעל ספר חסידים, ירושלים תשסה, סימן קכח, עמ' קמ) כתיב (חיי שרה כג טז) אַרְבַע מֵאֹות שקל כסף" ,שקל" בגימטריא "פרקים," דמסכת עבודה זרה דאברהם אבינו ד' מאה פירקי, לפי שארץ ישראל ד' מאות פרסה, ועל כל פרסה ופרסה העמידו עבודה זרה. ויש לציין לדברי הרמב"ם בהל' ע"ז (א ג) היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו וכו'. 3 פירוש הגאון מוהר"ר שמשון בן הר"ר רפאל הירש זללה"ה על ספר תהלים עה"פ תַעֲר ך לְפָּנַי שֻׁלְחָּן נגד צֹרְרָּי דִשַנְתָּ בַשמן רֹאשִי כֹוסִי רְוָּיָּה (כג ה) אתה עורך לפני שלחן לעיני כל הצוררים אותי, מכריז דוד. אינני צריך להמתין עד שתהיה לי מנוחה שלמה. בעיצומו של הסבל החשוך ביותר אתה נותן לי שקט ושלווה פנימית, כך שאוכל לשמוח אפילו ברגע קל של הפוגה. אתה עוזר לי להגיע לשלווה אפילו בתוך תוכה של המצוקה הקשה ביותר בחיים. דִשַנְתָּ בַשמן רֹאשִי כֹוסִי רְוָּיָּה. פעם כבר משחת והרווית את ראשי בשמן. משחת אותי למלך על ידי שמואל כדי שאהיה מקודש לייעודי היהודי הגדול, ומאז ועד היום " כֹוסי" כוס גורלי מלאה, ושביעות רצוני שלמה. קיבלתי את קידוש הרוח היהודית, ולכן אינני יודע צרה. כל מצב מביא לי רק שמחה, ברגע שאני מבין אותו ויודע איך להשתמש בו כאמצעי להתקרב אל ה'. לפיכך למושגים הרגילים של "אושר" או "פורענות" אין כבר כל משמעות עבורי. השינויים בגורלי אינם יכולים להפר את שלחן שביעות הרצון הרוחנית שערכת לפני. ו אעֱשה לֹו עֵזר כְנגְד (בראשית ב יח) זכה נעשית לו עזר, לא זכה, כנגדו (רש"י). שמעתי מהרב הגאון ר' יעקב קלמנס זצ"ל (למד זמן מה בנובהרדוק אצל אדמו"ר זצל"ה, בזמן המלחמה היה רב במוסקבה והרבה לפעול שם לטובת הרבנים ובני הישיבות שיוכלו להגר מרוסיה, בסוף ימיו היה חבר ברבנות הראשית בירושלים) ששמע שהיו אומרים משם הגרי"ס זצ"ל שאין הכלל, שיש אדם שזוכה לאשה שהיא עזר ויש שנענש שהיא כנגדו, אלא שהדבר משנתה ממש בכל שעה, כשאדם זוכה, באותה שעה היא לו לעזר, ולהיפך, הופכת גם היא להיות נגדו (באידיש: אז איך ווער פרימער, ווערט זי בעסער.) (מאמר זה בשם הר' ברוק הביאו הרב זייטשיק בספר המאורות הגדולים, עמ' סו אות רי.) ואדמו"ר זצ"ל היה אומר: מי שזכה, עושה מהכנגדו גם כן עזר. ואם לא זכה, אף כשהיא מטבעה עזר, היא נהפכת לכנגדו, ודו"ק. (ובאמרות ופתגמים שנדפסו בסוף ספר מדרגת האדם, עמ' רלז בסוף הדף, הובא בקיצור: אחד עושה מהעזר כנגדו, ואחד מצליח ועושה מהכנגדו, עזר ). פסחים נו א, תנו רבנן, ששה דברים עשה חזקיה המלך וכו', גנז ספר רפואות והודו לו (כדכתיב והטוב בעיניך עשיתי, ואמרינן בברכות (י ב) שגנז ספר רפואות, לפי שלא היה לבם נכנע על חוליים אלא מתרפאין מיד. רש"י. כדי שיבקשו רחמים. רש"י בברכות שם) . הרד"ק בספר מלכים עה"פ ולא היו דורשים את ה' בלבם. ובתשובות הרשב"א (ח"א סס"י תיג) ושלמה עליו השלום שעשה ספר רפואות חס ליה לעשות דרכי האמורי. ומה שגנזו חזקיה והודו לו אינו משום שהיה בו דרכי האמורי, אלא שהחכם בחכמתו עשה ספרו בענינים המועילים הרבה בין בטבעים הנגלים בין בטבעים המסוגלים, עד שהיו העולם סומכים עליהם בחליים ובחליים לא היו דורשים את השם על כן גנזוהו והודו לו, וכענין 4 וְהַּטֹוב בְעֵיני ך עָּשִיתִי (מ"ב כ ג) ובדרש שגנז ספר רפואות שעשה שלמה, והיו העם בוטחים בו שכתוב (דהי"ב טז יב) גַם בְחָּלְי ו לֹא דָּרַש א לקִים כִי בָּרֹפְאִים, על כן גנזוהו אבל לא שרפוהו כי אין בו משום דרכי האמורי אע"פ שכיתת נחש הנחושת. וברבינו יהונתן מלוניל (בפסחים שם) וגנז ספר רפואות, שחבר שלמה המלך בחכמתו, כדכתיב (מ"א ה יג) וַיְדַבֵר עַל הָּעֵצִים מִן הָּארז אֲשר בַּלְבָּנֹון וְעַד הָּאֵזֹוב אֲשר יֹצֵא בַקִיר, שסיפר, לזה העשב יש כח זה ומועיל לחלי זה, ולפי שלא היה לבם נכנע על החליים, ולא היו מתפללים עליהם לשם, אלא בוטחין על הסממנין ועל העשבים, לפיכך גנזו . שמות רבה (ז ד) עתידה גן עדן להיות צועקת ואומרת תן לי צדיקים, אין לי עסק ברשעים שנאמר (תהלים לא ז) שָּנֵאתִי הַשֹמְרִים הַבְלֵי שָּוְא, ולמי אני מבקשת, לאותן שהיו בטוחים על שמך, שנאמר (שם) וַאֲנִי אל ה' בָּטָּחְתִי, ועתידה גיהנם להיות צועקת ואומרת אין לי עסק בצדיקים, ולמי אני מבקשת, לרשעים להבלי שוא לאותן פועלי השוא, והקב"ה אומר תנו לזה צדיקים ולזה רשעים, שנאמר (משלי ל טו) לַעֲלּוקָּה שְתֵי בָּנֹות. 8 רבינו יונה בשערי תשובה (שער השלישי, קמח) הלא הדבר ידוע, כי אין העבודה מתקיימת בלתי על ידי לומדי התורה אשר יהגו בה יומם ולילה, כי הם יורו דעה ויודעי בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל, והם יעמידוה בישראל לבלתי תשכח מפי זרעם, ובמקום שאין עוסקי תורה, ירבו המכשולים, וישר באדם אין. על כן יכבדו עבדי השם יתברך את חכמי התורה לכבוד השם יתברך, ולהודיע כי עבודתו לבדה עיקר הנמצא. ואחרי אשר התברר שהכל ברא השם יתברך לכבודו, חייב האדם לשום לבו בכל עת לכבד את ה', ולקדשו בכל דבריו, ולרוממו ולהודות לו ולברכו תמיד, כמו שנאמר (תהלים לד ב) אֲבָּרְכָּה את ה' בְכָּל עֵת תָּמִיד תְהִּלָּת ו בְפִי, וכאשר יתיצב בתוך העם, וידבר עם חביריו, יתבונן בינה וידקדק וישגיח בכל מוצא שפתיו, לקדש את ה' בדבריו, ולדבר בשבח עבודתו ותהלת יראתו, ולשבח עובדיו ויראיו, ויזכה בזה בהגיון לבו ומבטא שפתיו בלא יגיעה ופועל כפים, זכות גדולה עד לשמים , כי זה מעיקרי יצירת האדם. רבינו יונה בפירושו למשלי עה"פ בְכָּל דְרָּכֶי ך דָּעֵה ו וְהּוא יְיַשֵר אֹרְחֹתֶי ך (ג ו) הוא גדול מעל שמים , תצליח במעשה ההוא אשר זכרת בו את השם וכי אין הפועל ברשותך. ספר העיקרים (חלק ד, פרק מט) כי התקוה והתוחלת אל הש"י הוא דבר יותר מעולה מכל התהלות שאפשר שישבח האדם לשם יתברך, אמר המשורר (תהלים עא יד) וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהֹוסַפְתִי עַל כָּל תְהִלָּתֶָך, וזה יראה דבר זר מאד, איך אמר שהוא יוסיף על כל תהלות הש"י? והרי הכתוב אומר (תהלים קו ב) ךוְהּוא יְיַשֵר אֹרְחֹתֶי. זולתי שכר הבטחון אשר מִי יְמַלֵל גְבּורֹות ה' יַשְמִיעַ כָּל תְהִלָּתֹו, והיאך אפשר שיוכל האדם לספר תהלות השם יתברך שהם בלתי בעל תכלית, אף כי להוסיף עליהם? אלא שפירוש הפסוק הוא כך, כי בהיותו מיחל לשם יתברך תמיד, הוא מוסיף על כל התהלות שאפשר שיהלל האדם את השם יתברך.

¹² אוצרות רמח"ל (דרוש בענין הקיווי, עמ' רמז) הַמְקַוֶה אפילו נכנס בגהינום יוצא ממנו, שנאמר (ישעיה מ לא) ווְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפ כֹחַ יַעֲל ו אֵבר כַּנְשָּרִים, יקו"ק מאיר עליו. וכמה מלאכים עליונים מעלים אותו הַמְקַוה (וזה) אֵבר כַּנְשָּרִים. ומסתלקים עמו למעלה, ותקותו היא טהרתו, מִקְוֵה יִשְרָּאֵל ממש, כי הוא במדריגה עליונה שאין עושה בו פגם, אִם חָּטָּאתָּ מַה תִפְעָּל, וזהו סוד התשובה שהוא ממש שב אל מקורו, והס"א לא יכלה לו, ונאמר (הושע יד ב) שּובָּה יִשְרָּאֵל עַד ה', כן הַמְקַוה הוא ממש בוקע בקו תקותו, ועושה נקב וסדק לעלות תחת כסא הכבוד, וזה לִישּועָּת ך קִּוִיתִי ה', וזה יַחֵל יִשְרָּאֵל אל ה' כִי עִם ה' הַחסד, במקום שמתגלה יקו"ק מתגלה חסד, ואין פגם מעכב. וכמו שקיוה בחייו לה', כן לאחר מותו כשמתגברים כנגדו הדינים, הוא מתחזק בתקותו עד ה' ונקשר בו, ומסתלק ברגע. וזה ל ישּועָּת ך ק ו יתי אינו אומר לישועתך "אקוה" אלא קּו יתי בחיי, כן אחר המות לא יבושו הקוים. תענית כב א, רבי ברוקא חוזאה (שהיה מבי חוזאי. רש"י) הוה שכיח בשוקא דבי לפט (מקום,) הוה שכיח אליהו גביה אמר ליה איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי (אמר ליה - רב ברוקא לאליהו מי איכא בהאי שוקא כו') אמר ליה לא, וכו', אדהכי והכי אתו הנך תרי, אתי אמר ליה (אליהו לרב ברוקא) הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו, אזל לגבייהו, אמר להו מאי עובדייכו, אמרו ליה אינשי בדוחי אנן (בדוחי - שמחים, ומשמחים בני אדם) מבדחינן עציבי, אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו, טרחינן (במילי דבדיחותא בינייהו) ועבדינן להו שלמא (עד דעבדי שלמא - שהן דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת וכו' הבאת שלום בין אדם לחבירו). 13 ספר מדרגת האדם, מאמרי הסבא מנובהרדוק, רבי יוסף יוזל הורביץ זצלל"ה (הוצאה חדשה ירושלים תשסב. מאמר נקודת האמת פרק ד, עמ' רלז) כי הוא מרגיש מנוחת הנפש ושמחה עצומה בעת הנסיון, ואינו קורא זה נסיון אלא חיים, כי אז מוציא כל כחותיו וגבורתו ובטחונו בה' מן הכח אל הפועל, וזה תכלית החיים. וכל שיתמיד יותר הנסיון או שבא נסיון אחר ברציפות, אינו מרגיש זה לעול, ולמקרה רעה, שידחוק את השעה מתי תעבור, אלא אדרבא אז יתעורר כל הרוח חיים שלו, ואז הוא מרגיש כי הוא חי לפי דרך השלימות, והוא שבע רצון ללחום אז מלחמת היצר הנדמה לו כתלמיד חכם מה שבא אצלו בחשבונות מן הכתב והקבלה, ולא יניח את עצמו להתרפות ולהתפתה מהרהורי היצר, ואין לך רוח חיים גדול מזה, כי הרגשתו גבוהה מאד ושכלו מזוקק ומופשט מכל הנגיעות. דרך אמונה ובטחון (הארות והערות בעניני אמונה ובטחון, אשר חנן ה' אותי, חיים פינחס בלא"א יעקב יצחק שיינברג, ירושלים תשמג, עמ' לז, בשם החסיד יעבץ על פרקי אבות, ב יד, שהביא המדרש הבא) אמרו במדרש רבה פרשת ואתחנן, כשעלה משה למרום, הראהו אוצרות. אמר לפניו, רבש"ע הללו למי, אמר לו, לעמלי תורה. הראהו אוצרות אחרים, ואמר לפניו למי, ואמר לו הללו לגומלי חסדים, וכן הרבה כיוצא בזה, אח"כ הראהו אוצר גדול מאד אין לו קץ, אמר לפניו זה למי, אמר לו מתנת חנם, כששאל משה בזכות התורה לא נתנו לו, אמר, איני שואל אלא מהאוצר הגדול, הה"ד ואתתנן (עד כאן המדרש). והוא מבהיל מאד, שאפילו משה רבינו לא היה יכול לזכות בעבור תורתו, וא"כ הענין של בטחון הוא הכרחי לזכות עי"ז לישועה, כי מי יכול לזכות בדין, ואם צדקת מה תתן לו, ורק ע"י מדת הרחמים יכול לזכות, וזה השאלה של צפית לישועה, שאם לא כן, אי אפשר לזכות לעוה"ב. 15 גוילי אש (שיחות מוסר ודברי הגות מעזבונם של גדולי וקדושי ישיבות בית יוסף נובהרדוק שניספו בשואה, בעריכת הרב בן ציון ברוק והרב דוד זריצקי, ירושלים תשלג, עמ' קפה-ו) הרב ניסן פוטשינסקי נשא את נכדתו של אדמו"ר זצ"ל, בתו של הגאון רבי רפאל אלתר שמואלביץ זצ"ל משצוצין. הוריו שהיו אמידים מאד, הבטיחו לדאוג לפרנסתו אחר נשואיו שיוכל להמשיך בדרך הקודש, אבל מאת ד' היתה זאת, שבאותו יום שעשו את כל ההכנות לנסוע לחתונתו, פרצה שריפה גדולה בעיר, וכל רכושם נשרף. אבל דבר זה לא עשה עליו רושם כלל, הוא חזר לביאליסטוק, ומרן הגאון רבי אברהם יפה"ן זצ"ל צירף אותו להנהלת הישיבה. תמיר היה מתעמק ברעיונותיו, וממעט בשיחות בפני רבים, אבל קירב מאד את המצוינים והמבקשים את דרכי השלימות, והיה מתהלך עם בחורים ומעורר אותם בעבודת המוסר, וזכה שחבורות חבורות של בחורים היו מבקשים את קרבתו, ומתנים לפניו את כל לבם, ולומדים ממנו דרכי חינוך בעבודת ד ' וכיצד לזכות את הרבים. ספר גוילי אש (על גדולי וקדושי ישיבות נובהרדוק, ירושלים תשלג, עמ' קפח-ט) תחת שהוא לומד מוסר כיצד לעמוד בנסיון העוני, צריך ללמוד כיצד לעמוד בנסיון העושר, כי מי אומר לו כי עני רע לו? רק חוסר בטחון, זה הגורם לו את הדאגה, שמא יחסר לו או שמא לא יספיק לו מה שיש לו היום. הבוטח בטחון גמור מרגיש את עצמו כמלך שאינו חסר כלום. לכן עלינו לדעת כי חובתנו בעולמנו היא להסתפק בחיי צער, ולגרש מן הלב את הבלי עוה"ז וחמדותיו, ועל ידי כך יוכשר לעבוד את ד' בטוהר הלב ובתמימות הדעת כל היום, ויוכל לעמוד בנסיון העוני, משום שיהא ברור לו כי העוני אינו נסיון כלל, אלא העושר הוא הנסיון הקשה ביותר וממנו יש לחשוש. 17 מקצת ממעשה זה מצאתי בספר דרך החיים (שיחות מוסר על פרשיות השבוע, להרב אליהו אלנקוה ס"ט תלמידו של הר' גרשון ליבמן, אשדוד תשסה, עמ' פו ד"ה באמת) יש מעשיות שנותנים דוגמה איך להתנהג, כמו מה שמסופר על רבי ישראל סלנטער (שערי אור פרק ז, כותב הר' יצחק בלאזער בזה"ל) ואנכי שמעתי ביחוד כי פעם אחד אמר לו רבי זונדל בזה"ל: ישראל! למוד מוסר ותהא ירא שמים. הדברים האלה ירדו לתוך חדרי לבבו כחץ מקשת, והתחיל לתמוך אשוריו במעגלות רבו החסיד ללמוד ג"כ בכל יום ספרי יראה ומוסר, עכת"ד. וכמו שסיפר רב ניסן ראשזנקער הי"ד שפעם אחת הלך אל הסבא זצ"ל על ביקוש בהיותו בעיר קיוב, והסבא זצ"ל היה מתבודד בבית הבדידות. כאשר הרגיש בו הסבא, מיד סגר הספר ויצא איתו אל היער, וטיילו שם כשהוא משפיע עליו ענין העבודה ככל אשר שאלה נפשו. 9