Skip to content
קביעותא

באור המשנה היומית: מסכת נגעים

  • Vayeitzei
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מסכת זו כוללת שלשה סוגי נגעים: נגעי אדם, נגעי בגדים ונגעי בתים.

דיני נגעים נכתבו בתורה באריכות, בפרשיות תזריע ומצורע.

ב"נגעי אדם" יש נגעי עור בשר, שהם נגעים במראה לבן בעור הבשר. ויש נגעי הראש והזקן: כשהנגע בשיער הראש או הזקן, הם נקראים "נתקים", על שם שניתק השיער באותו מקום, וגם בקרחת או בגבחת ראשו יכול להיות נגע: "וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פורחת היא בקרחתו או בגבחתו" (ויקרא יג, מב).

בנגעים אלו עוסקת המשנה בעשרת הפרקים הראשונים במסכת.

נגעי בגדים נתבארו בפרק י"א. ונגעי בתים בפרקים י"ב וי"ג.

והפרק האחרון, פרק י"ד, חוזר לנגעי אדם, ומבאר כיצד מטהרין את המצורע.

בפרק הראשון פורטו מראות הנגעים. בתורה נאמרו במפורש רק שני נגעים: "שאת" ו"בהרת": "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת". וה"ספחת" שנאמרה בפסוק היא תולדות השאת והבהרת. וזו היא ששנינו בתחילת המסכת: "מראות נגעים שנים שהן ארבעה". פירש רבינו עובדיה מברטנורא: מראות נגעים שנים. כתיבי בקרא בהדיא שאת ובהרת. שהן ארבעה. יש לך לרבות עוד שנים אחרים דלא כתיבי בקרא, והן תולדה דשאת ותולדה דבהרת, דמרבינן להו מספחת, שאין ספחת שם נגע אלא לשון טפלה [מסתפחת לאחרים].

בהמשך הפרק נזכרו בקצרה דיני נגעי אדם שיפורטו בפרקים הבאים, אגב שבאה המשנה ללמדנו שארבעת המראות מצטרפים זה עם זה, מזכירה היא את עיקרי הדינים בהסגרת המצורע, החלטתו כמצורע גמור, פטירתו מלהיות מצורע. וכן סימני הטומאה: פשיון, מחיה, שיער לבן.

ושוב בהמשך הפרק נזכרו, אגב דין מצורע שצריך הכהן לראות נגעו בשבת ודוחין הראיה ליום ראשון, עוד דינים רבים, שגם הם יפורטו בפרקים הבאים.

וכבר ידענו שנגע הצרעת בא בעוון לשון הרע. כמו שנאמר בתורה במעשה מרים. וזו אחת מהזכירות שצריך לזכור תמיד: "זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים". ובמדרש תנחומא (תזריע ו): "שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו" (משלי כא, כג), אל תקרי מצרת אלא מצרעת.

More in this printout

View the whole printout