הרבי משלים בעבורנו עוד חלק אחד בפסיפס הזמן: עניינו של החודש.
חודש כסלו הוא החודש השלישי מחודשי החורף. הגשם המצוי בחורף שונה מן הטל הקייצי בכך שהוא תלוי בעבודת האדם. דווקא עבודת האדם בעולם מביאה את המטרת הגשמים וחדירתם באדמה עד רוויה. עובדה זו מהווה הסבר להתגלות תורת החסידות בחודש כסלו דווקא. שכל האדם ומציאותו הגשמית נעשים רוויים במי הדעת הטהור של תורת החסידות, עד שהעולם כולו יהיה חדור באלוקות – "כמים לים מכסים".
כאשר מתבוננים אנו על המארג הנפלא הזה בו הזמנים חברו להם יחדיו להדגשת עניין אחד ומיוחד של חיבור הרוחניות עם הגשמיות, זה הזמן להבין כי הרוחניות אמורה לא רק להימצא אלא אף להיראות. הרבי מפנה את הדברים אלינו, בדרישה ליצור את החיבור בין הרוחניות המוחלטת בגאולה ובין זמננו העכשווי, לפקוח את העיניים ולראות שהכל כבר כאן – גשמיות העולם התבררה לגמרי; העולם הוא כלי להתגלות הרוחנית שבגאולה, כבר קיים השולחן, שור הבר, יין המשומר יחד עם משיח צדקנו, רק ליצור את החיבור האחרון, לפקוח את העיניים ולראות.
איך עושים זאת? על ידי לימוד בפנימיות התורה, על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה באופן של "לב לדעת, עיניים לראות ואוזניים לשמוע" בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו לעיני בשר של כל אחד ואחד.