Skip to content
אורות פלא

חסד לאלפים - הלכה ומוסר

  • Vayeitzei
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הָארִ"י זַ"ל הָיָה מִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן מְאֹד. וְהַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם, אִם יוּכַל לְכַוֵּן יוֹתֵר טוֹב בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת, יִתְפַּלֵּל בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת, וְאִם טוֹב לוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, יִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר.

וּלְפִי דַּעְתִּי, כְּגוֹן אֲנַן יָתְמֵי דְּיָתְמֵי, יוֹתֵר טוֹב לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, דִּנְהִי דְּאַפִילוּ אִם מִתְפַּלֵּל בְּלִי לֵב וְלֹא יָדַע מַאי קָאָמַר, הַלָּשׁוֹן סִרְכֵיהּ נָקֵיט, וְחֶזְקַת שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ (עירובין לא:), וּמַחֲזִיקִין טִיבוּתָא לְרֵישִׁין דְּכִי מָטֵי לְ'מוֹדִים' כָּרַע מִנַּפְשֵׁיהּ [מכירים אנו טובה לראשינו שכשמגיע למודים הוא כורע מעצמו] (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד), וְכִי מָטֵי לְ'עוֹשֶׂה שָׁלוֹם' פָּסַע שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת מִנַּפְשֵׁיהּ [תַּרְגּוּם – מַחְזִיקִים אָנוּ טוֹבָה לְרֹאשֵׁנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ בִּתְפִלָּה לְמוֹדִים הוּא כּוֹרֵעַ מֵעַצְמוֹ, וְכַאֲשֶׁר מַגִּיעַ לְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם פּוֹסֵעַ מֵעַצְמוֹ שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת] אֲבָל לִפְעָמִים עַל יְדֵי בִּלְבּוּל מוּעָט יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְדַלֵּג מִבְּרָכָה לִבְרָכָה מֵחֲמַת תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ דּוֹמוֹת, אוֹ מִ'מוֹדִים' לְ'מוֹדִים דְּרַבָּנָן' וְכַדּוֹמֶה, וְהָאֲמִירָה עִם הַסֵּפֶר מוֹעִיל מְאֹד לְכַוָּנָה, שֶׁאִם יִהְיוּ עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּוַדַּאי לֹא יְכַוֵּן כְּלָל, כִּי עַל כָּל דָּבָר שֶׁיִּרְאֶה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא לוֹ אֵיזֶה הִרְהוּר, וְהִרְהוּר גּוֹרֵר הִרְהוּר אַחַר הִרְהוּר עַד שֶׁיִּשְׁתּוֹמֵם הָאִישׁ לוֹמַר מֵהֵיכָן בָּאתִי לְהִרְהוּר זֶה, וְשׁוֹהֶה עוֹד זְמַן לִמְצוֹא מֵהֵיכָן בָּא לוֹ זֶה הַהִרְהוּר, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַתְּפִלָּה עוֹבֶרֶת. אֲבָל אִם "אָמַר עִם הַסֵּפֶר" – "יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ" (אסתר ט, כה), וּבִלְבַד שֶׁיִּכְרֹת בְּרִית שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כְּלָל לַחוּץ, וְיִמְצָא תוֹעֶלֶת לְכַוָּנָה בִּתְפִלָּה, אִם לֹא כֻּלָּהּ, מִקְצָתָהּ, וּכְתִיב (איוב כב, כט) "וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁיעַ", וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ.

וְגַם בַּחֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, טוֹב שֶׁיְּהֵא הַסִּדּוּר פָּתוּחַ בְּיָדוֹ, לִהְיוֹת אָזְנָיו פְּקוּחוֹת עַל מַה שֶּׁאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר.

יוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא לְנַעְנֵעַ גּוּפוֹ כְּלָל בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, רַק בִּגְמַר כָּל בְּרָכָה יִרְתַּע גּוּפוֹ מִפַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ.

More in this printout

View the whole printout