וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: (כח, יד)
ונברכו בך כל משפחות וגו'. שכן מצינו בארם שנתברכו בו, כאומרם ז"ל שם (ב"ר ע יט) וזה לשונם: שקודם בֹּא יעקב היו מדוחקים למים, וכיון שבא [הצדיק הזה] נתברכו במים. וכן גם כן במצרים מעת שירד נתבטלה גזירת הרעב, ונתברכו לרגלו (תוספתא סוטה פ"י ה"ג):
ואומרו ובזרעך, שכל זמן שהיה בית המקדש קיים היתה ברכת שבעים אומות וקיומם באמצעות ישראל, שהיו מקריבין שבעים פרים בחג (סוכה נה:), ובגליות גם כן קיום האומות וסמיכתם היא ישראל, דכתיב (שה"ש א ו) שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים וגו':