A. באיזה יום ובאיזה חודש נשרפה פרה האדומה שעשה משה רבינו במדבר?
B. המזל של חודש אדר הוא דגים. מהו המזל של חודש ניסן?
C. בה"יהי רצון" שאומרים אחר הנשיא, אומרים "באם אני משבט פלוני...". האם כהנים ולויים אומרים אותו (וכן ישראל שיודע מאיזה שבט הוא)? למה?
D. מהו השייכות בין יום ראשון דחג הפסח ואחד מימי התענית?
E. מה שורפים בערב פסח אע"פ שאינו חמץ?
F. היכי תמצא לברך בורא מיני מזונות בחג הפסח?
G. מיהו המחבר של ההגדה של פסח?
H. מתי אמר הרבי ג' שיחות ביום אחד (לאחרי שחרית, מנחה, ומעריב)?
I. מתי התוועד הרבי על בננות ומים?
J. מתי לימד הרבי הניגון "והיא שעמדה"?
K. התורה קוראת את החג בשם "חג המצות". הרי הזמן שבו אנו חייבים באכילת מצה הוא רק בלילה הראשון של חג הפסח, ובשאר הימים הוא רשות - אז איך יכולים אנו לקרוא לכל ימי החג בשם "חג המצות"?
L. בספר כפתור ופרח פ"ה: "כשהר"ם ז"ל הי' חותם שמו [כשהי' גר במצרים] כו' הי' מסיים: הכותב העובר בכל יום ג' לאוין כו'."
M. שמו של משה רבינו אינו מוזכר בהגדה של פסח - כי הרי הוא היה עניו מכל האדם שעל פני האדמה, והקב"ה רצון יריאיו יעשה, ורצון העניו הוא להעלים את גדולתו וחלקו בעשיית הנס - לפיכך לא נזכר שם משה בהגדה למרות שכל הנס של יציאת מצרים נעשה על ידו בשליחות — בעל החפץ חיים אדון כל המעשים.
Answers:
A. ב' ניסן, בשנה השני' אחרי יציאת מצרים.
B. טלה. (היום יום ר"ח ניסן).
C. כן, "כי זה שייך לעיבור".
D. יש סימן "א"ת ב"ש ג"ר ד"ק" וכו', שכשיודעים היום בשבוע של כל יום מימי הפסח, יכולים לדעת היום בשבוע בו יחולו (או חלו) ימים מסויימים בשנה. הראשי תיבות א"ת הוא שעה באב, ת' דחג הפסח ואשל ששניהם חלים באותו יום בשבוע. ורמז לזה, "על מצות ומרורים יאכלוהו" ("מרורים" מרמז על מרירות החורבן). (שו"ע או"ח סי' תכח ס"ג)
E. 1. המנהג לשרוף הלולב. 2. מ"ש הרמ"א שאם לא מצא חמץ, ישרוף הכלי (סי' תמה ס"ג) (הכף) שבדק בו.
F. באחרון של פסח, דמותר לאכול "געבראקס" – מצה שרוי'.
G. סדר הגדה בצורה קבועה נמצא כבר בסידור ר' עמרם גאון. חלק מההגדה נמצא במשניות פסחים פ"י.
H. ערב חג הפסח תשמ"ח. סיום הש"ס והרמב"ם לאחרי שחרית בביתו, שיחה לאחרי מנחה בביתו, ושיחה לאחרי מעריב (בליל הסדר).
I. ערב פסח שחל בשבת תשמ"א.
J. יום ב' דחג הפסח תשט"ו.
K. הרבי מסביר ע"פ הט"ז שאע"פ שהשם "חג המצות" שייך לכל החג, נאמרה בעיקר רק על היום הראשון, שאז יש חיוב מן התורה לאכול מצות. (ובשאר הימים, עליהם נאמר "שבעת ימים תאכלו מצות", הוא רק רשות). ובלשון הט"ז: "ולמה יקראו כל הימים חג המצות והי' לקרותם איסור חמץ? אלא דהכל נגרר אחר לילה הראשונה, ובשבילה באו שאר הימים".
L. בספר כפתור ופרח פ"ה: "כשהר"ם ז"ל הי' חותם שמו [כשהי' גר במצרים] כו' הי' מסיים: הכותב העובר בכל יום ג' לאוין כו'."
M. שמו של משה רבינו אינו מוזכר בהגדה של פסח - כי הרי הוא היה עניו מכל האדם שעל פני האדמה, והקב"ה רצון יריאיו יעשה, ורצון העניו הוא להעלים את גדולתו וחלקו בעשיית הנס - לפיכך לא נזכר שם משה בהגדה למרות שכל הנס של יציאת מצרים נעשה על ידו בשליחות — בעל החפץ חיים אדון כל המעשים.
