א. על איזה אות בתניא התיישב אדמו"ר הזקן כמה שבועות באם לכתבו?
בפרק מב בתחילתו, "חיות ואלקות" עם (ראה שיעורים בספר התניא וא"ו המחבר או בלי וא"ו שם).
ב. מה אמרו הצדיקים ר' יהודה ליב הכהן ור' זושא מאניפאלי, בעת שנתנו הסכמה לספר התניא?
ר' יהודה ליב הכהן אמר: תניא קטורת נשמה ורוח. ר' זושא מאניפאלי אמר: בזה הספר נצא לקראת משיח צדקנו.
ג. בהשער בלאט של ספר התניא כתוב שספר התניא "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים". אל מי הכוונה?
מפי ספרים - של"ה הקדוש והמהר"ל; מפי סופרים - הבעש"ט והרב המגיד.
ד. מהו השייכות המיוחדת בין "פדה" בשלום לשנת תנש"א?
פדה בגימט' פט, ושנת תנש"א היא שנת (171) ראה ספר השיחות תשנ"ב ע' הפ"ט להולדת הרבי.
ה. איזה מסכת לקח הרבי לחלוקת הש"ס, ולמה?
סנהדרין. הטעם לזה הוא "שזהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד'הוי זהיר בי' טפי" היא - סנהדרין, שענינם (ספר השיחות תשנ"ב ע' 141 הערה 490 - מורי הוראה").
ו. באיזה שנים לקח הרבי עוד מסכת בנוסף על הנ"ל?
בתשי"ב לקח גם מסכת סוכה, ובתשט"ז גם תמיד.
ז. מתי התחיל הכינוי "חב"ד - חסיד חב"די" לחסידי אדמו"ר הזקן וממלאי מקומו?
כבר באגרת אדמו"ר הזקן משנת תקס"ה (אג"ק שלו אגרת נ"א) אנו מוצאים הביטוי "מכונים בשם חב"ד" (שכך קוראם הרב אברהם מקליסק). בספר "תולדות חב"ד ברוסיא הצארי" (עמ' מ) סובר שכינוי זה ניתן ע"י אלו שהתנגדו לדרכו של אדה"ז בהפצת החסידות, ובמשך הזמן נתקבל באהבה ע"י חסידי חב"ד. ראה שם.
ח. האם ומתי בירך אדה"ז ברכת הגומל (תורת מנחם) כשיצא מבית האסורים י"ט כסלו?
תורת מנחם (חס"ב עמ' 319): יש מקום לומר ... שברך הגומל רק כשחזר לביתו, וכפי המסופר (לקו"ד ח"א יב, א) הי' זה רק בימי חנוכה, שאז היתה גמר החירות.
ט. מי אמר האימרא: יו"ד כסלו הוא יום לידת החסיד וי"ט כסלו יום הברית של החסיד?
אדמו"ר הריי"ץ, בשיחת יו"ד כסלו תש"ז. הובא ונתבאר בשיחות הרבי.
