"בְּרֵאשִׁית" הַכֹּל הָיָה יוֹתֵר טוֹב,
"בְּרֵאשִׁית" הָעוֹלָם הָיָה נִפְלָא לְלֹא מַכְאוֹב,
"בְּרֵאשִׁית" הָיִינוּ בְּגַן עֵדֶן לְלֹא פַּחַד וּמוֹרָא־
אַךְ אוֹי! שׁד וָשֶׁבֶר, קָרָה דָּבָר נוֹרָא.
הַנָּחָשׁ מֵסִית וְאֶת חַנָּה מַפִּיל בַּפַּח,
וְאָדָם אֶת חַנָּה מַאֲשִׁים כָּל כָּךְ,
וְחַנָּה גַּם הִיא מְסִירָה אַחְרָיוּת,
וּמִכָּאן בְּעֶצֶם מַתְחִילָה הַגָּלוּת...
כְּשֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׁת אֵצֶל הַשֵׁנִי מָה לֹא בְּסֵדֶר,
כָּאן בְּעֶצֶם מַתְחִיל הַשֶׁבֶר.
כְּשֶׁאֲנִי מַפְנָה אֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה וּמְסִירָה אַחְרָיוּת מֵעָלַי,
בְּעֶצֶם שְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרוֹת מַפְנוֹת אֵלַי.
תִּיקוּן הַחֵטְא שֶׁהֵבִיא צַעַר וּמָוֶת לָעוֹלָם,
הוּא לְהַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן קוֹדֶם פְּנִימָה וְלֹא עַל כַּלָּם.
וְאִם כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַפְּנִימִית,
בָּטוּחַ שֶׁעוֹלָמֵנוּ יַגִּיעַ סוֹף כָּל סוֹף לַתַּכְלִית.