יידיס אנד ג'נטלמן, Welcome to New York!
ככה בדיוק התחיל אצלי השבוע שבין שמחת בית השואבה לשמחת תורה. שבוע שלם של הסתופפות בחצר המלך - ימים מרוממים, מופלאים ומלאי הוד. כשנוחתים לתוך האנרגיה הזו, מבינים מיד: זה לא עוד שבוע בלוח השנה. זה השבוע שמכריע וחותם את כל השנה הבאה עלינו לטובה. לא בדרך של סיעור מוחות, הפעלת קשרים בחלונות הגבוהים, מימון כספי ושיטות השגה שונות - הפוך !!! תצטרפי בפשטות לניגונים, לשירה ולשמחה בטהרתה, עם הנשמות שההשגחה העליונה מזמנת לך־ ותשמחי!!! תנו לי יד, ואקח אתכן להצצה אל מאחורי הקלעים של מעצמת השמחה והחיות החב"דית העולמית:
1. הקהל הגדול־
פסיפס אנושי נדיר ומרהיב שמכנס יהודים, נשים וטף מכל פינה על הגלובוס. ברחבת הריקודים מתנופפים דגלי אוסטרליה, צרפת, אנגליה וארצות הברית. שפות שונות, תרבויות שונות, גילאים שונים, מעמדות שונים, כנשמה אחת שפועמת באותו דופק בדיוק.
2. הכנסת אורחים של מלכים
חצי שניה לא עוברת בלי שיהודי יקבל אוכל ושתיה כיד המלך. 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, הבית של משפחת רובשקין פתוח לרווחה עם סוכות ענק צמודות והמטבח מוציא למאות מבקרים לסעודות בוקר צהרים וערב, עוגות קינמון חמות, מעדנים ואפילו גלידה אמריקאית. בתי המשפחות פתחו את דלתותיהם ואירחו בשפע וברוחב לב מאות אורחים ואורחות לסעודות חג דשנות ומושקעות של שלוש מנות.
3. מערך לוגיסטי למופת ודאגה לכל הפרטים:
מצוותי רפואה וחירום, דרך אספקה בלתי פוסקת של חלב ובקבוקי מים, ועד לתיאום שעות הביקור, העמידה בלוחות הזמנים של התפילות וחברות הניקיון שעבדו סביב השעון. ומעל הכל - התזמורות והמקהלות שניגנו והרימו את הרוחות מדי לילה, עד שש בבוקר.
זה הוא עם ישראל בתפארתו.
ואם לא הייתן שם - אל תצטערו. האבוקה הזו לא נשארת בניו יורק; הניצוץ עובר מאחת לרעותה בשרשרת של אש יוקדת וחיבור טבעי, מהמשתתפות לכל בת ישראל שמבקשת לקבל. זהו היופי העמוק ביותר במעמד הזה: מי שזכה לקבל, רק רוצה להעביר הלאה, מתוך ציפייה ותשוקה פנימית שאולי, אולי המעשה הקטן שלו/ה הוא שיביא את הגאולה השלמה ונזכה להתגלות הרבי מלך המשיח תיכף ומיד ממש! בינינו, מה כל העולם בלעדיו? בלעדי התנועה הנפשית הטהורה הזו - לעשות נחת רוח לה' יתברך ולמשה עבדו, תיכף ומיד ממש. יחי המלך!