Do Mitzvos with Geshmak & Sweetness EVEN WHEN YOU ARE NOT IN THE MOOD

Do Mitzvos with Geshmak & Sweetness EVEN WHEN YOU ARE NOT IN THE MOOD

Although Adam HaRishon's Chet drove him out of Gan Eden, he still has a Chiyuv of creating a Geshmak in Avodas Hashem in his life that resembles Gan Eden, like it says: זה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ have to make Hashem beautiful, i.e., and do His Mitzvos with Geshmak. (Gemara¹). That's why Birchos HaTorah we ask Hashem: וְהַעֲרֵב נָא "Make it sweet!" And in our present situation, we will get much more Schar for doing it with Geshmak, since we no longer have an automatic Gan Eden like Adam HaRishon, so we need to WORK on having the Geshmak and: לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא אבות הכב the harder the Mitzva is, the more Schar you get. Similarly, the Pele Yoetz says² that those who have great difficulties, yet they cheer themselves up, get the most reward. **

If part of the Nusach of Birchos HaTorah is "make it sweet", then we see how being Geshmak is an integral part of learning Torah³

After we were involved in Teshuva during Yamim Nora'im, we remember two Yesodos before starting a new year. We remember that we just read: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב תבא כח מז that all Tzaros in the world come from the lack of Simcha. And we remember saying on Rosh Hashanah: זֶה הַיּוֹם תְּחִלַת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן "Today is the anniversary of the first day of creation (of Man)" which was total Gan Eden! So we do Teshuva by having Z'man Simchaseinu, and we work hard on having a life of: דַרְכֵי נועם making the Torah Geshmak. *** Chag HaSukkos is the blueprint of the Avoda of a whole year. The Lulav and Hadas cannot be thorny types of plants, because: דְרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם משלי ג יז the ways of the Torah are sweet. (Gemara⁴). So that's why we take a pleasant Lulav and a pleasant Hadas that doesn't hurt you. Also, מִצְטַעֵר פָּטוּר מִן הַסוּכָה if sitting in the Sukkah is causing you Tza'ar, you are Patur from Mitzvas Sukkah.

¹ שבת קלג ב, תַּנְיָא, זֶה -לִי וְאַנְוֵהוּ, הִתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת, עֲשֵׂה לְפָנָיו סוּכָה נָאָה, וְלוּלָב נָאֶה, וְשׁוֹפָר נָאֶה, צִיצִית נָאָה, סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה, וּכְתוֹב בּוֹ לִשְׁמוֹ, בִּדְיוֹ נָאֶה, בְּקוּלְמוּס נָאֶה, בְּלַבְלָר אוּמָן, וְכוֹרְכוֹ בְּשִׁירָאִין נָאִין.

² פלא יועץ (להרב הגדול חסידא קדישא ופרישא, כבוד מורנו הרב רבי אליעזר פאפו זצוק"ל, ערך שמחה) וידוע שבכל מצוה ומצוה לפום צערא אגרא, כן לענין השמחה האיש אשר הוא מר נפש מקורות הזמן, אם בעת עוסקו בתורה ותפלות וברכות ומצות ובשבת יפנה לבבו וישכח עוצבו ורוגזו וישמח בעושיו, יגדל שכרו יותר ויותר ממי שהוא שקט ושאנן.

³ מסופר על מרן הגרי"ז שביקש א' מתלמידיו ללמוד עם בנו בכורו הילד יוסף דוב בתוך ביתו מסכת ב"ק. ותמיד השגיח עליהם בעין פקיחא, לא רק בטיב ודרגת הלימוד לבד, אלא גם אם היה בו די שמחה כשיעור הראוי. (הרב מבריסק, ח"ג עמ' 154 במהדורה שבאנגלית).

⁴ סוכה לב א, אמר ליה רבינא לרב אשי, ממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא, אימא חרותא (ענף הדקל משנתקשה שתי שנים ושלש, ויוצאין בו לולבין הרבה שנשרו עליהן ונתקשו גם הם ונעשו עץ, זה פונה לכאן וזה פונה לכאן, כענפי שאר אילנות. רש"י) בעינא כפות וליכא (שאם היה פרוד יכפתנו, והרי זה פרוד, ואין אתה יכול לכופתו, שיהו ענפיו הפרודים כאן וכאן נכפתים ומתמעכים אצל אביהם שהן מחוברין בו, לפי שקשין הן). ואימא אופתא (אשטיל"א, מעיקר הדקל, שהוא חלק ואין ענף יוצא ממנו לכאן ולכאן, שאין לך כפות הימנו) כפות מכלל דאיכא פרוד, והאי כפות ועומד לעולם (כפות משמע שפרוד מתחלה, ואתה כופתו). ואימא כופרא (היינו נמי עץ כעין חרותא, אלא עדיין בן שנה או שתי שנים ולא נתעבה עצו, ואתה יכול לכפות ענפיו על ידי אגוד ולזקפן למעלה לאוגדן עם אביהן) אמר אביי, דְרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם כתיב (ואלו עשוין כקוצים, ויוצאין בהן עוקצין הרבה, ומסרטין את הידים). ושם (סוכה לב ב) תנו רבנן, עֲנַף עֵץ עָבֹת, שענפיו חופין את עצו (שכולו ענף, שהעץ מחופה בעלין על ידי שהן עשויין בקליעה, ושוכבין על אפיהן. רש"י) ואי זה הוא, הוי אומר זה הדס. ואימא זיתא (כולו עלין ארוכים ורצופים, ומתוך שהן מרובין מכסין את העץ) בעינן עבות וליכא (מעשה שרשרת, שיהו מורכבין זה על זה) ואימא דולבא (עץ ערמון, קשטניי"ר, קלוע הוא אבל אין עליו רצופין לכסות כל עצו) בעינן ענפיו חופין את עצו וליכא. ואימא הירדוף (כמין קליעה עשויין עליו) אמר אביי, דְרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וליכא (והאי מברז בריז את הידים כקוצים, שראשי עליו עשויין חדין כמחט). רבא אמר מהכא, הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֶהָבוּ (וזה אינו לא אמת ולא שלום, שהוא עשוי לסם המות).