The Torah Gives Special Chashivus to Those Who Tried and Wanted Even Though They May Have Failed

And indeed, Chazal say 16 that the Bais Hamikdash is נִקְרַאת עַל שְׁמוֹ attributed to Dovid, like it says: מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֶכַּת הַבַּיִת לְדָוִד תהלים לא (the song for the Bais Hamikdash of Dovid), and not to Shlomo. The Torah gives special Chashivus to those who tried & wanted even though they may have failed! This is a main lesson of the entire Bais Hamikdash! *****

It appears odd that one of the holiest activities in the Bais Hamikdash is through blood (throwing the blood of the Korban on the Mizbeach), and this causes a Kapara. Chazal 17 use blood as a symbol of a: דָבָר מָאוּס disgusting thing. The Cohanim desire to have the Zechus of throwing the blood with the Kli (by all Korbanos), or pressing blood on the Mizbeach with their index finger (by the Korban Chatas). In Haggadah Shel Pesach we express our desire 18 to be Zoche to bring a Korban Pesach and spill the blood on the walls of the Mizbeach. ******

Although doing a Mitzva makes a person close to Hashem, when you are trying and on the way to doing a Mitzva, you are completely with Hashem. - Maharal 15

15 חידושי אגדות מהר"ל (קידושין לט ב) שלוחי מצוה אינם ניזקין וכו'. פירוש, כאשר האדם הולך לעשות המצוה יש לו חבור ודביקות אל הש"י לגמרי, כי המצוה היא דרכי הש"י, והמתנועע אל המצוה הוא מתנועע אל הש"י, וכל מתנועע אל דבר מתקשר ומתחבר לשם לגמרי, ולכך אמרו בפרק כל כתבי (שבת קיח ב) א"ר יוסי יהא חלקי עם המתים בדרך המצוה, כי תכלית האחרון שיהיה נשמת האדם צרורה עם הש"י, וכאשר מת בדרך מצוה, שהלך להתחבר עם הש"י, נשמתו צרורה לשם לגמרי, וכאשר תראה כי האש כאשר מתנועע אל המעלה יש לו חיבור ודיבוק לשם לגמרי.

16 מכילתא (פרשת השירה, פרשה א) אֶת הַשִׁירָה הזאת (טו א) וכי שירה אחת היא, והלא עשר שירות הן, הראשונה שנאמרה במצרים שנאמר (ישעיה ל כט) הַשִׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלִיל הִתְקַדָּשׁ חָג וגו'. השנייה על הים, שנאמר אָז יָשִׁיר משֶׁה. השלישית על הבאר, שנאמר (חקת כא יז) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל. הרביעית שאמר משה, שנאמר (וילך לא כד, ל) וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִׁירָה הַזאת. החמישית שאמר יהושע, שנאמר (יהושע ייב) אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תַּת ה' וגו'. הששי שאמרה דבורה וברק, שנאמר (שופטים ה א) וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם. השביעית שאמר דוד, שנאמר (ש"ב כב א) וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִׁירָה הַזאת. השמינית שאמר שלמה, שנאמר (תהלים לא) מִזְמוֹר שִׁיר חָנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד, וכי דוד בנאו, והלא שלמה בנאו, שנאמר (מ"א ויד) וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת, ומה ת"ל מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד, אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו נקרא על שמו. וכן הוא אומר (תהלים קלב א-ו) זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֲנּוֹתוֹ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב, אִם אָבא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעִי, עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב, הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר, ואם כן מה הוא אומר (מ"א יב טז) רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד, הא לפי שנתן דוד נפשו עליה נקראת על שמו. וכן אתה מוצא שכל דבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו.

17 משנה סוף מכות, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ראה יב כג) רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְגוֹ', וּמָה אִם הַדָּם שָׁנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קְצָה מִמֶּנּוּ, הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל שָׁכָר. גָּדַל וַעֲרִיוֹת שֶׁנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָה לָהֶן וּמְחַמְדָתָן, הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הקדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב כא) ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיָאָדִיר.

18 כֵּן ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךְ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנאכַל שָׁם מִן הַזְבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצון, וְנוֹדֶה לְךְ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. (ברכת אשר גאלנו).