חישוב מסלול מחדש!!!

" וַיָּקָּם אַבְּרָּהָּם מֵעַל פְּנֵי מֵתֹו [ "כ'ג ג']

אברהם אבינו, אחרי כל מה שעבר עם פטירת שרה אשתו, ועם כל הצער שהיה לו על כך, אומרת התורה: "ויקם" הוא קם והתרומם, ולא נשאר עם הר'בינא [הצער] אלא התקדם הלאה, זו הנהגה חשובה לחיים, ללמוד ולהתקדם!!! גם אם קורא פה ושם תקלות, מתקנים, סיפרו לי על אדם שגר באזור הדרום, הוא קנה רכב שעולה כמה עשרות מיליונים, וכל הטיפול ברכב

לא

זורקים

מנוע,

אלא

מסובך, כיון שאין את החברה הזו כאן בארץ, ולכן, אם יש צורך לטפל ברכב, מטיסים צוות מכונאים לארץ שיטפלו לו ברכב, טיפולים שוטפים זה משהו שכל רכב צריך כדי לשמור עליו, ובהתחלה, לא כל כך הבנתי, מה הענין להביא אנשים מחו"ל לכאן, לארץ כדי שיטפלו לו ברכב??? והתשובה היא: משום שכל חלק ברכב עולה כמו רכב חדש אחר, אז שווה את כל הסד'א [בלגן] הזה להטיס צוות שלם.

אם נבין, כמה שאנחנו שווים, כמה כל פעולה שלנו בונה עולמות, או לחילופין חלילה מחריבה עולמות, רק אז נבין, שאין מה להיבהל מכל תקלה, ובמקום לרצות להחליף ראש מנוע... נתחיל להשקיע בתיקונו, והסוד הוא, לא להתייאש ולא להיכנס לדיכי... 😜.

קורה לא אחת שמעצמנו אנחנו לא מתייאשים, בכיתה, מהילד שלנו אנחנו מרימים ידיים, ומגבים את המצפון שלנו בכל מיני משפטים נבובים של: "אין מה לעשות, זה האיש", "חבל על הזמן", ועוד משפטים שאין הדעת סובלתן, וכל זה כדי להסיר מעלינו אחריות,

אבל

מהשני,

מהילד

ופחות לעבוד, וזו טעות גדולה, כיון שעם קצת איכפתיות אנחנו יכולים לשנות

את ולפעמים, זה גם בלי מאמץ מיוחד.

הילד

או

התלמיד,

סיפר מורה: בתחילת שנה, קלטתי שאחד מהתלמידים בשם דוד, הוא יושב רחוק מכולם, סגור, מופנם ולא משחק עם החברים, וזה היה נראה מוזר, ולא רק זה, הוא היה לבוש בצורה מוזנחת, בגדים לא נקיים ולפעמים אף מלוכלכים, ריח לא נעים נדף ממנו, והחברים איך שראו אותו מתקרב, הם פשוט עברו למדרכה השניה, הוא היה יושב בשיעורים, וכל תחילת שיעור היתה אצלו "המראה" ובסוף "נחיתה" לפעמים, זו היתה נחיתת חירום 😜.

השיעור

הוא

היה

מבצע

חודש קיבלתי תיק עם חוות דעת שכתבו עליו המורים משנים קודמות, כיום הרבה מורים לא רוצים לקבל דעה מוקדמת על התלמידים, אלא רוצים לתת לכל תלמיד צ'אנס, להיות הילד הכי טוב בכיתה, ולא משנה מה היה לפני, שאגב זה אחד הדברים שגורמים

אחרי

מתחילת

הלימודים,

לילדים לקפוץ על העגלה, כיון שעד היום לא נתנו בהם אמון, והנה, כאן מתאפשר להם לפתוח דף חדש.

לקחתי את התיק שלו, והסתכלתי בחוות דעת הקודמות שכתבו עליו, וראיתי מה שהרב של כיתה ב' רשם שדוד ילד שמח וחינני עושה שיעורים בהצטיינות, ילד אהוב על כל הכיתה במילה אחת "מצליחן", הרב של כיתה ג' כתב שדוד ילד שמתאמץ בלימודים, ואפילו שאמא שלו חולה הוא לא מוותר ולומד ומשלים את כל החומר הלימודי שחסר לו, הרב של כיתה ד' כתב שדוד ילד מופנם, סגור, כמעט שלא משקיע בלימודים, בפרט לאחר פטירת אמו, אבל הוא ילד שיש לו קצת חברה ומסודר, שנה לאחר מכן, הרב כתב שדוד ילד לא מסודר, עם בגדים לא נקיים, מופנם, ובלי חברה.

הבנתי מה קרה, ומה הסיבה שגרמה למצב הזה, מאז פטירת אמו, וישבתי ובכיתי עליו ועל זה שאף אחד לפני לא עשה לזה STOP והחלטתי על "חישוב ושמהיום אני יקח אותו כפרויקט אישי לדאוג לעלות אותו על דרך המלך,

מסלול

מחדש"

לגביו

התחלתי לפנות אליו באמצע השיעור, לשאול אותו ולשתף אותו והעיניים שלו נפקחו, ובאחת הפעמים, כאשר ענה תשובה, אמרתי לו: כל הכבוד איזו תשובה!!! אתם שומעים מה הוא ענה!!! ומאותו רגע הוא היה דרוך להקשיב, ולמחרת, הוא השיב עוד תשובה.

אמרתי להם: אני מורה עשרות שנים, ולא שמעתי תשובה מושלמת כמו שלו, החברים כבר התחילו להסתכל עליו אחרת, התחילו להעריך אותו, להתייחס אליו ולשתף אותו בהפסקות, ולאט לאט בעזרת מילים טובות, ועידוד שהרעפתי עליו, דוד חזר להיות הילד האהוב בכיתה.

זה כבר לא אותו דוד המוזנח והדחוי, והמדהים הוא, שלבד, הוא התחיל לשמור על הסדר והנקיון, [הבאנו בעבר את הרב וולבה זצ"ל שאומר שחינוך זה כמו שרשרת, הרמת חוליה אחת, כל השרשרת מתרוממת] דוד עבר את השנה בהצלחה גדולה, בסוף שנה, הוא כתב לי על דף גדול: תודה רבה!!! אין לי מילים איך להודות לרב, נתת לי להרגיש כמו הבן שלך, ובזכות העידוד שלך חזרתי לעצמי, תודה על העידוד והאמון!!!

כשסיימתי לקרוא את המכתב שהביא לי הילד, ירדו לי דמעות מהתרגשות, שאם לא הייתי עושה את מה שעשיתי, לאן הילד יכל להגיע???

ועד היום, אני לא מפסיק לקבל ממנו מכתבים: עליתי לישיבה וב"ה והכל בזכות הרב, אחרי כמה שנים הוא שולח אלי שוב ומספר לי שהוא עלה לישיבה גדולה טובה והוא מודה על האמון קיבלתי ממנו עשרות מכתבי תודה, ובמכתבים ההצלחות שלו, וזוקף את כולן לזכותי, גם לחתונה שלו הוא לא שכח אותי ושלח לי הזמנה עם הקדשה מיוחדת, ואחרי שנים הוא שלח לי מכתב ובו הוא מספר לי שהוא קיבל משרה באיזו ישיבה, וגם על זה הוא מודה לי...

והתמיכה,

במשך

השנים

אלו

הוא

מספר

על

מה היינו מפסידים, אומר הרב, אם הייתי אומר לעצמי, מסכן אין לו סיכוים, אז באמת לא היה לו סיכויים... הוא אף פעם לא היה קם מהמצב שלו, אבל בזכות שנתנו לו צ'אנס, אפשרנו לו לקום ולהתקדם.

העולם אומרים: שכל ילד, בשביל לגדול, צריך מבוגר אחד שיאמין בו.

אם אנחנו נבין מהי חשיבותו של כל ילד, אז כל תקלה או כל בעייה, לא נחפש איך לטאטא אותה מתחת לשטיח, אלא נטפל ונדע שאנחנו בונים כאן את גדול הדור הבא, אם בשביל חתיכת פח שווה להטיס צוות שלם לתקן, על אחת כמה וכמה, ששווה להשקיע בכל נשמה של ילד יהודי, ולא להתייאש ולא לאבד תקוה משום ילד. סיפור שארע לפני עשרים שנה, על אדם מיוחד שהיה באופקים תלמיד חכם ופייטן וגם מורה ר' דוד אסרף זצ"ל שעשה מבצע חכם, שרומם הרבה ילדים, המבצע היה, שבתחילת חודש הם מקבלים כל אחד סכום מסויים של נקודות, וכל העבודה של הילדים זה לשמור על הנקודות, והטוב בזה, שכל ילד מתחיל עם זכות ורק צריך להשתדל לא להרוס את זה.

וזה מה שאמרנו: "ויקם אברהם" שהוא קם מהאבל שלו על שרה ולא התעכב בזה, ואמרנו שיש חשיבות לא להתעכב על דברים שנתקעים, ולא רק שלך, אלא גם של ילדים או תלמידים, אלא לעזור להם להתרומם ממצב לא טוב, מהרגל לא טוב, ולהתקדם הלאה.