" וַיִהְּי ו חַיֵי שָּרָּה מֵאָּה שָּנָּה וְּעֶשְּרִים שָּנָּה וְּשֶבַע שָּנִים שְּנֵי חַיֵי שָּרָּה[ "כ"ג, א']
רש"י בפסוק מביא: שכולן שווין לטובה, שכל שנות חייה שוות לטובה.
בשלושה עשר עיקרי האמונה, עיקר האמונה הראשון הוא: אני מאמין שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, ועיקר האמונה האחרון הוא: אני מאמין באמונה שלימה שתהיה תחיית המתים, ועיקרי האמונה הללו באים ללמד מהו התפקיד שלנו מהרגע שאנחנו באים לעולם, ועד לתחיית המתים, במשך כל הזמן הזה אנחנו צריכים לדעת שבורא עולם אחראי ל-ה-כ-ל, ובכל מצב לשאול את עצמנו: מה הקב"ה רוצה מאיתנו?
הרב אלקריף שליט"א מביא סיפור: על יהודי ששמו שלמה עטר, שגוייס לצבא הטורקי בזמן שהטורקים שלטו בעיראק, בזמנו, מי שהתגייס לצבא הטורקי משמעות הגיוס היתה, שהוא מוותר גם על הגשמיות וגם על הרוחניות, אבל שלמה עטר אמר: אני עושה את רצון ה' בכל מקום שאני נמצא, בין אם זה בבית הכנסת מתחת למזגן החימום עם תאורה כמו שצריך, ובין אם זה בצבא הטורקי עם כל הקשיים,
ובאמת, שהיתה לו הוא הצליח להשאר במצב רוח טוב, וגם כל פקודה שאמרו לו לעשות, הוא היה עושה אותה בזריזות מופלאה.
יום אחד, השמועה שיש חייל מצטיין הגיעה למפקד שרצה לראות אותו, ולשם כך המפקד הגיע לבסיס שלו, אלא שבאותם רגעים שהמפקד הגיע לבסיס, שלמה היה עטור בטלית ותפילין והיה באמצע תפילת שמונה עשרה.
המפקד פנה אליו בשמו, אבל הוא היה שקוע באמצע תפילת שמונה עשרה, הוא לא ענה ולא הראה שום סימן, המפקד רתח מזעם שהוא מעז לא לענות לו, וכשסיים את תפילתו ניגש למפקד ואמר לו: אני מבקש ממך סליחה שלא יכולתי לענות לך, פשוט הייתי באמצע שיחה חשובה עם בורא
בזכות
האמונה
עולם ולא יכולתי להפסיק, אמר לו המפקד: למפקד צריך לענות בכל רגע, ועכשיו תפוס את התפילין ותזרוק אותם לרצפה ותדרוך עליהם, ואם לא אני הורג אותך, אמר לו שלמה: אם אתה רוצה, וזה יעשה לך טוב אתה יכול להרוג אותי מעכשיו, כי אין מצב שאני אבזה את התפילין.
הוא היה בטוח שעוד שניה המפקד יתפוצץ מעצבים, ולפתע הוא רואה שהמפקד התחיל לחייך אליו, ואומר לו: סליחה שככה איימתי עליך, אבל רציתי לבדוק אם באמת אכפת לך מהתפילין ולכן אתה לא מפסיק באמצע התפילה ומדבר איתי, או שזה לא חשוב לך כל כך, ומה שלא הפסקת, זה משום שאתה לא מכבד את הנוכחות שלי, ותדע לך!!! שאם היית מבזה את התפילין, הייתי הורג אותך במקום, בגלל שלא ענית לי, אבל כשראיתי שאתה מוכן למסור נפש למענם, הבנתי ההתנהגות שלך, שלא דיברת איתי.
מאיפה
נבעה
סיפר שלמה עטר: שבאותם רגעים היו לו את כל התירוצים שבעולם למה מותר לו לזרוק את התפילין, שהרי התורה אומרת "וחי בהם", אבל אם הייתי עושה את זה היום לא הייתי כאן, כשהולכים עם בורא עולם עד הסוף, מגלים שהתורה והמצוות שומרים אותנו הרבה יותר ממה שאנחנו שומרים אותם.