כפרות: בערב יום הכיפורים נוהגים לקחת תרנגול ולשחוט אותו באשמורת הבוקר, מכיוון שבשעה זו גובר בעולם חוט של חסד. הגברים עושים את הכפרה בתרנגול זכר, והנשים בתרנגולת נקבה. יש הנוהגים לעשות את ה'כפרות' בנתינת כסף לצדקה.
תפילת שחרית של ערב יום הכיפורים: אין אומרים תחנון. כמו כן לא אומרים בתפילת שחרית 'מזמור לתודה', ו'אבינו מלכנו'. לאחר התפילה נהוג לבקש 'לעקאח' (עוגת דבש) וגם לאכול ממנו.
סעודות ערב יום הכיפורים: מצוה לאכול בערב יום הכיפורים, ולהרבות בסעודה. אך אין לאכול שומים, ביצים ושומשומים כל היום, ובסעודה המפסקת גם אין אוכלים חלב וחמאה. טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל על השולחן שמים גם מלח.
טבילה: נוהגים לטבול במקווה לפני יום הכיפורים, כדי להיטהר לקראת היום הקדוש. והמנהג הוא שטובלים שלוש פעמים: בבוקר, לאחר המלקות ולפני תפילת מנחה, ולאחר הסעודה המפסקת.
צדקה: בכל ימי החול של עשרת ימי תשובה מרבים בנתינת צדקה, בערב יום הכיפורים מרבים בצדקה באופן מיוחד, ובפרט לפני תפילת מנחה, וכך אמר הבעל שם טוב: "מצלילי המטבעות הנשמעים בקערות האוספים לצדקה, מתפרדים המקטרגים".
ברכת הבנים: לפני כניסת החג, האב מברך את בניו ובנותיו ב"ברכת הבנים" (הרבי מלך המשיח שליט"א מברך בנוסח ברכת הכוהנים).
הדלקת נרות: מצוה להדליק נרות לכבוד יום הכיפורים כמו שמדליקים לכבוד שבת, משום כבוד היום, ובברכה. נשים נוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות. וצריכות לחלוץ נעליים לפני הדלקת הנרות, מכיוון שקבלו על עצמן את קדושת היום.
מצות וידוי: יום זה הוא יום הסליחה והכפרה, כפי שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו".
איסור עשיית מלאכה וחמשת העינויים: מצות עשה לשבות ביום הכיפורים מכל מלאכה, וכן לא לאכול ולא לשתות. אסור לרחוץ, ללבוש נעלי עור, ולקיים יחסים.
כל נדרי: בפתיחת סדר תפילות יום הכיפורים מתירים להתפלל עם העבריינים, ואחר כך אומרים "כל נדרי", כדי להתנות על כל הנדרים שידורו בשנה הבאה שיהיו בטלים. גם מי שקשה לו להגיע לבית הכנסת לכל התפילות, צריך להשתדל להגיע לפחות לתפילת כל נדרי ותפילת נעילה.
לאחר תפילת ערבית נוהגים לומר את כל ספר התהלים.
יזכור: לאחר קריאת התורה של יום הכיפורים, נוהגים להתפלל על נשמות הנפטרים, ולקשר זאת עם החלטה לתת צדקה בעבורם.
סדר עבודה: בתפילת מוסף אומרים את סדר עבודת יום הכיפורים, מפני שאמירת סדר הקרבנות נחשבת כהקרבת הקרבנות בפועל, וכן נוהגים לכרוע בסדר העבודה שבתפילת מוסף.
תפילת נעילה: תפילת נעילה נחשבת כעיקר התפילות, ומטעם זה פותחים את ארון הקודש למשך כל התפילה, ובכל המקומות בתפלה שבהם מבקשים בלשון 'כתיבה', בתפילת נעילה מבקשים בלשון 'חתימה', מפני שאז הוא זמן חיתום הדין.
הבדלה וקידוש לבנה: במוצאי יום כיפור מאחלים "חג שמח", נוטלים ידיים, מבדילים על נר ששבת, ולאחר מכן נוהגים לעשות קידוש לבנה. במוצאי יום כיפור מתעסקים בבניית הסוכה או לומדים מעט מהלכות סוכה. ■