מספר הרב מענדל קירשנזפט: היה זה בתחילת חודש ניסן חודש הניסים. באותם ימים שררה בארץ אווירה מתוחה על רקע האיום וההתקפה האיראנית, והתחושה של ניסים והשגחה פרטית ליוותה רבים בכל רגע.
בשבת בצהריים, לאחר תפילת מנחה, נרדמתי וחלמתי חלום צלול ומיוחד.
בחלומותי אני נמצא באולם ענק, המלא בהמון אנשים. בראש האולם יושב הרבי שליט"א מלך המשיח ליד שולחן המכוסה במפה לבנה, כפי שנראה ביחידות כללית. הרבי שליט"א מלך המשיח מבקש למסור דבר מה למזכיר, הרב לייבל גרונר. הרב גרונר עולה עם ברכיו על השולחן ומתכופף כדי לשמוע, ואז הרבי שליט"א מלך המשיח אומר לו: "צריך לרקוד על הניסים!"
ברגע אחד פורץ האולם כולו בריקודים סוערים. מעגלים של אנשים רוקדים יחד חסידים לצד יהודים מכל החוגים, כולם מאוחדים בשמחה גדולה.
אלא שאז מופיע אחד הנוכחים ומהסה את הריקודים: "נא לשבת! יש כעת פאנל ואירוע, נא לא להרוס את התוכנית". הקהל מתחיל להתיישב, אבל אני קורא לעבר כולם: "חבר'ה, יש פה הוראה ישירה מהרבי שליט"א מלך המשיח - לרקוד!"
אני מתחיל למחוא כפיים ולשיר "עוצו עצה ותופר", והריקודים מתחדשים בכל עוז. אותו אחד מנסה להרגיע אותי, אך השמחה גוברת.
כשקמתי מהשינה, נשארתי עם תחושה חזקה שהחלום נושא מסר ברור. באותה תקופה נזכרתי בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח על הניסים ובקריאה לפרסם אותם ולהודות עליהם. הרגשתי שעלינו פשוט לרקוד על הניסים.
שבוע לאחר מכן הגיעה ההזדמנות להבין עד כמה הדברים היו מוחשיים.
נסעתי עם רעייתי וארבעה מאחייניי, אותם היינו צריכים להעביר מבית הוריי בניצן לביתם בצפת. כאשר האוטובוס הגיע לחלק הדורי של העיר צפת, ברחוב צה"ל, נשמעה לפתע אזעקה עולה ויורדת. הנהג עצר מיד בצד הדרך והורה לכולנו לרדת ולחפש מחסה.
ירדנו מהאוטובוס. בתוך שניות נשמעה שריקה חדה, ואז – פיצוץ אדיר.
טיל נפל במרחק של כעשרים מטרים בלבד מאיתנו. האוטובוס נעצר בדיוק בזמן. עוד כמה שניות של נסיעה, והטיל היה עלול לפגוע בו ישירות. הוא נפל בחניה שמתחת למפלס הכביש, סמוך לקיר.
אש ועשן מילאו את המקום, רסיסים עפו לכל עבר ומחסן איסכורית שהיה בזירה פשוט נעלם.
סביב מקום הנפילה ניצבו בנייני מגורים שבהם משפחות וילדים, אך באותם רגעים איש לא היה בחוץ. גם אמבולנס שעמד בסמוך נפגע מרסיסים ומכדוריות מתכת שחדרו לגופו
ואז התברר גודל הנס: סביב מקום הנפילה ניצבו בנייני מגורים שבהם משפחות וילדים, אך באותם רגעים איש לא היה בחוץ. גם אמבולנס שעמד בסמוך נפגע מרסיסים ומכדוריות מתכת שחדרו לגופו. הכדוריות הגיעו עד למקום שבו היו בלוני חמצן, אך באורח ניסי הם לא נפגעו - ובכך נמנע פיצוץ שעלול היה לגרום לאסון כבד.
הרכוש ניזוק, כמה כלי רכב נפגעו ושמשות התנפצו, אך לא היה אף נפגע בנפש.
בעומדנו מול זירת ההרס נזכרתי מיד בחלום.
תפסתי את ידיהם של אחייניי, ובתוך כל ההריסות התחלנו לרקוד ולשיר: "על ניסיך ועל נפלאותיך..."
הנוכחים הביטו בנו בהתרגשות, ואני הרגשתי היטב: ההוראה לרקוד על הניסים ניתנה עוד קודם לכן. עכשיו רק נותר לנו לראות את הנס - ולרקוד עליו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". •