אם בכל השנה כולה צריכה להיות התשוקה והצפיה לביאת המשיח באופן ד"אחכה לו בכל יום שיבוא", שהפירוש בזה, שיבוא בכל יום, ובכל רגע ורגע מהיום – על אחת כמה וכמה שב"עת רצון" צריכה להיות תשוקה וצפיה לביאת המשיח תיכף ומיד, ביתר שאת וביתר עוז. ובהדגשה יתירה ב"עת רצון" דתשיעי בתשרי . . שאז נרגשת יותר התשוקה והצפיה להזמן שבו יהיה ניכר הענין ד"אני לדודי ודודי לי" בפועל בגלוי, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
(דבר מלכות ערב יום כיפור תשנ"ב - מוגה)