פרשת נח

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ (ו, ט)

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק - הוֹאִיל וְהִזְכִּירוֹ סִפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, ז) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. דָּבָר אַחֵר לְלַמֶּדְךָ, שֶׁעִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים. בְּדֹרֹתָיו - יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּדוֹר צַדִּיקִים הָיָה צַדִּיק יוֹתֵר, וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי, לְפִי דוֹרוֹ הָיָה צַדִּיק, וְאִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיָה נֶחְשָׁב לִכְלוּם. (רש"י)

אָמְרוּ בְּשַׁ"ס (ברכות ז:) צַדִּיק וְרַע לוֹ צַדִּיק בֶּן רָשָׁע, וּפֵרַשׁ הָאֲרִ"י זַ"ל (שער הפסוקים איוב א) דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהָיָה רָשָׁע בְּגִלְגּוּל אַחֵר, וְגַם אָמְרוּ (ברכות שם) צַדִּיק וְרַע לוֹ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, וְגַם אִיתָא בְּשַׁ"ס (שם ה.) פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא יֵדַע שֶׁהֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (ד"ה יסורין) שֶׁמֵּאַהֲבַת ה' יִתְבָּרַךְ מְיַסְּרוֹ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ לְעוֹלָם הַבָּא. וְגַם אָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ (שמו"ר מד, ג) אִלְמָלֵא שִׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָבוֹת שְׂכָרָן בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַה הָיוּ אוֹכְלִים הַבָּנִים.

וְזֶה אוֹמְרוֹ – אֵלֶּה תּוֹלְדֹת – הָעוֹלָם, כִּי שֶׁיְּהֵא לָהֶם – נֹחַ נֹחַ – שֶׁיִּזְכּוּ לִשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת, נֹחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנֹחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא – אִישׁ אֲשֶׁר צַדִּיק - רְצוֹנוֹ לוֹמַר צַדִּיק גָּמוּר, וְגַם – תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו – גַּם בְּגִלְגּוּלִים שֶׁעָבְרוּ, וְעוֹד שֶׁלִּפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַסֵּר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁבִּזְמַן – שֶׁאֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ – לְעוֹלָם הַבָּא, אָז יִהְיֶה לוֹ - נֹחַ - וְשָׂכָר הַרְבֵּה. וְגַם לִפְעָמִים מְיַסֵּר אֶת הַצַּדִּיק כְּדֵי – שֶׁוַּיּוֹלֶד – מַה שֶׁיּוֹלִיד, יִהְיֶה לָהֶם – נֹחַ. (אלף המגן)

יֵשׁ לְפָרֵשׁ סְמִיכוּת הַפָּרָשִׁיּוֹת וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' (לעיל ו, ח) – מִי שֶׁעָשָׂה לוֹ ה' נַיְחָא, וְנָתַן לוֹ עֹשֶׁר, כֵּיצַד מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', כְּשֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק כָּל הַטּוֹבָה לְעַצְמוֹ לְבַדּוֹ לֶאֱכוֹל לְשָׂבְעָה, אֶלָּא גַּם לְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ – שֶׁיֵּיטִיב לַאֲחֵרִים עִמּוֹ.

אוֹ נֹאמַר בְּמַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּסֵפֶר חֲרֵדִים (פרק טו אות עה) שֶׁבְּשֵׁם נֹחַ רָמוּז לָמָה מָצָא חֵן – שֶׁהָיָה עָנָו וְנֹחַ לַבְּרִיּוֹת, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא נֹחַ עִם חֲבֵרוֹ גַּם חֲבֵרוֹ נֹחַ עִמּוֹ, דִּכְשֶׁאֵין שְׁנַיִם רוֹצִים לְהִלָּחֵם אֵין הָאֶחָד יָכוֹל לְהִלָּחֵם, וּכְתִיב (משלי טו, א) מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא עָנָו שְׁכִינָה עִמּוֹ, כִּדִכְתִיב (ישעיהו נז, טו) אֲנִי אֶת דַּכָּא, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת נו.) אֶפְשָׁר שְׁכִינָה עִמּוֹ וְחֵטְא בָּא לְיָדוֹ. וְזֶה אוֹמְרוֹ – אֵלֶּה תּוֹלְדֹת – מִי שֶׁהוּא נֹחַ – שֶׁגַּם חֲבֵרוֹ נֹחַ עִמּוֹ, וְגַם זֶה הָאִישׁ – צַדִּיק תָּמִים הָיָה – לְפִי – שֶׁאֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ – וְעַל כֵּן מוּכְרָח שֶׁיִּהְיֶה – נֹחַ – מֵאַחַר דִּשְׁכִינָה עִמּוֹ.

אוֹ נֹאמַר עַל פִּי מַאֲמָרָם זַ"ל (כתובות קה:) הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּסָנוּ לֵיהּ בְּנֵי מָאתֵיהּ מִשּׁוּם דְּמוֹכַח לְהוּ בְּמִילֵּי דִּשְׁמַיָּא [- תַּלְמִיד חָכָם שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ בְּנֵי עִירוֹ מִפְּנֵי שֶׁמּוֹכִיחָם עַל עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת], וְאָמְרוּ (אבות פ"ב מ"ה) בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ, הָא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים אֵינוֹ מוּטָל עָלָיו כָּל כָּךְ לְהוֹכִיחַ, כְּאוֹמְרוֹ (שבת נה.) רֵישָׁךְ בְּקִירִירֵי. וְזֶה אוֹמְרוֹ – אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ – לִהְיוֹת עִם הַתּוֹלְדוֹת נֹחַ – שֶׁיְּהֵא רוּחָם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, הוּא נֹחַ – שֶׁגַּם רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֲבָל אִם הוּא – אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו – יָחִיד בְּדוֹרוֹ דְּלֵית דִּכְוָתֵיהּ, וּמוּכְרָח לְהוֹכִיחַ, אָז לֹא יַקְפִּיד אִי סָנוּ לֵיהּ וְאֵין רוּחָם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רַק – אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ – יוֹתֵר טוֹב שֶׁיְּהֵא רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. (אלף המגן)

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ (ו, יג)

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים לְנֹחַ – רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב, יִסְתַּכֵּל בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאָמַר עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל – הָאֶחָד הוּא – קֵץ כָּל בָּשָׂר – שֶׁכֻּלָּם בָּאוּ מִדָּבָר קָץ וּמָאוּס טִפָּה סְרוּחָה. וְגַם – בָּא לְפָנַי – לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וְגַם – כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס – שֶׁגּוֹנֶבֶת מִן הַגּוּף וְנַעֲשָׂה עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וּכְבָר הֵבִיא בְּסֵפֶר שֵׁבֶט מוּסָר (פרק כח) תַּרְעֹמֶת הָאָדָם עִם הַקַּרְקַע שֶׁמְּכַלָּה כָּל הַגּוּפוֹת הַטּוֹבִים, וּמְשִׁיבָה הָאָרֶץ מַעֲשֶׂיךָ יְרַקְּבוּךָ, אֲבָל בַּצַּדִּיקִים כְּתִיב (תהילים טז, ט) אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. וְזֶה שֶׁכָּתוּב – כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס – הוּא – מִפְּנֵיהֶם. אֲבָל מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לְעוֹלָם – הִנְנִי – שֶׁהוּא אֲמִירַת חֲסִידִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (בראשית כב, א) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, אָז – מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ – שֶׁיָּסִיר מֵהֶם הַמּוֹרָא מֵהָאָרֶץ. (אלף המגן)

וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה (ז, א)

רָאִיתִי צַדִּיק – וְלֹא נֶאֱמַר צַדִּיק תָּמִים. מִכָּאן שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (רש"י)

אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר, מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמְרִים בְּפָנָיו, וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. הִנֵּה כְּגוֹן אֲנַן יַתְמֵי דְּיַתְמֵי, כִּי יֵצֶר סָמוּךְ עוֹשֶׂה שֶׁהָאָדָם נֶהֱנֶה בַּמֶּה שֶׁמְּשַׁבְּחִין אוֹתוֹ וְגָבַהּ לִבּוֹ, מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁלֹּא לוֹמַר שׁוּם שֶׁבַח בְּפָנָיו, וְשֶׁלֹּא לְהַגִּיד לוֹ מַה שֶׁסִּפְּרוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, כִּי נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל, נִמְצָא הַמְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ בְּפָנָיו עוֹבֵר עַל "וְלִפְנֵי עִוֵּר" (ויקרא יט, יד) אִם לֹא מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְהֵן בֶּעָווֹן, יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁבַח שֶׁאֵין בּוֹ בְּפָנָיו, וּגְנוּתוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. (אורות אלים)

שֶׁאֲפִילוּ בִּכְתָבוֹ עַל כָּל פֶּרֶק אֵינוֹ כּוֹתֵב פֶּרֶק שִׁישִׁי אֶלָּא פֶּרֶק הַשִּׁישִׁי. כִּמְדֻמֶּה שֶׁאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְרֹם יִחוּד. זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן. (אורות אלים)