חינוך חסידי
המורה שרה
"חוב גמור על כל יהודי להקדיש חצי שעה בכל יום למחשבה אודות חינוך ילדיו". (אדמו"ר הריי"צ)
מסופר על אדם שעבד כשוחט, ואביו נפטר, הוא כתב לרבי שמלבט מה לעשות: במקום בו הוא עובד, אין מנין אנשים ולכן הוא מתפלל יחיד ולא יכול לומר קדיש על אבא שלו. אם יחליט לעזוב את העבודה כדי להיות בקרבת בית כנסת, הרי כיון שהוא מפרנס את המשפחה המורחבת, וכן בכסף רוצים לקנות מצבה יפה; הוא שואל את הרבי האם לעזוב את העבודה ולעבור למקום בו יוכל לומר קדיש ?
ענה לו הרבי: "לפי הטבע נראה לכאורה שצריך להשאר בעבודה, להרוויח כסף, כדי שיוכל לקנות מצבה ולכלכל את משפחתו. אבל אם הייתי בטוח (כותב הרבי) שהוא יהודי מאמין ובוטח בלב שלם בה' יתברך, שפרנסתו ממנו, הרי הייתי אומר לו לעזוב את העבודה.
אבל מכיוון שאיני יודע אם בטוח ומאמין הוא, שישקול בעצמו מה לעשות."
מה לומדים מהסיפור הזה?
לכל אחת ואחת יש כח מיוחד ליצור מציאות, ומי לא רוצה, מציאות טובה רגועה ושקטה ?
אז בואי נתחזק בביטחון שהקב"ה הוא טבע הטוב להיטיב ומה שהוא עושה הוא טוב גמור.
איך ניצור מציאות של ביטחון ועוגן לילדים במצב כל כך מבולבל ?
כתוב כששם שאנחנו מתנהגים למטה כך הקב"ה נוהג איתנו למעלה.
אם ננהג בחביבות, באהבה, ברוגע ובשלווה אז גם מלמעלה יראה ה' להראות לנו פנים שוחקות.
"על כל פשעים תכסה אהבה"-
ננסה לחשוב על אדם שאתן מאוד אוהבות.
אם יגידו משהו לא טוב עליו? מיד נגונן עליו.
אם משהו יבא לטעות לו משהו, מיד נגן עליו.
אז כדי להגן על עצמנו ועל ילדינו צריך לעורר את אהבתו של הקב"ה עלינו.
איך מעוררים אהבה ?
כתוב בפרשת נח: "בא אל התיבה". בחסידות מוסבר בהרחבה שתיבה משמעותה גם במובן של מילה אותיות התורה והתפילה.
על ידי התפילה - (מלשון תפל, חיבור שייכות) התהילים הדיבור עם ה' נגרום ונעורר אצל הקב"ה את אהבתו.
כמו שהקב"ה ברא את עולמות האמצעות הדיבור אני יכולה לברוא כלי לשפע על ידי דיבור עם ה' או על ידי דיבור טוב.
נתחזק באהבת ישראל. 'כתוב ואהבת לרעך כמוך' (ולא כמוהו).
דבר ראשון צריך לאהוב את עצמנו, את הבעל, את הילדים וכך נוכל לאהוב בסביבה הרחוקה.
* אם יש ילד שאתן פחות מסתדרות איתו, תחליטו שאתן לוקחות מחברת ובסוף יום כותבות, לפחות 5 דברים טובים שהוא עשה (אני בטוחה שתמצאו) וכדאי לשנן בקול כי דיבור בורא ומעורר את הטוב.
* תחבקו את הילדים שלכן.
* תגידו להם מחמאות ספציפיות. לדוגמא: "אני גאה בך שזרקת את הצלחת לפח שסיימת לאכול", "אני ממש אהבתי לראות איך אתה מוותר", "משמח אותי לשמוע שאתה אומר מילים יפות"...
* תרדנו אותם לכף זכות. אף אחד לא עושה דווקא או בכוונה. לפעמים ילד מאוד מרוכז בעצמו וזה חלק מההתפתחות שלו.
לסיכום:
- תשקיעו בלשנות מחשבה למחשבה חיובית וכוסות במלך מלכי המלכים.
- זה העת להרבות בתפילה ובתהילים ולדבר עם ה'.
- תאהבו באמת את מי שאתם ואת מי שסביבכם תרבו אהבה ותרגישו אהבה כי כשאנו בטוחות, מתפללות ואוהבות, אנו מעוררות את אהבתו והגנתו של הקב"ה.
בשורות טובות אהובות!