בפזמון ב'מלוה מלכה', בשבחי אליהו הנביא אנו מזמרים 'כלכלוהו העורבים ולא מת לשחת'.
אליהו הוא מלאך הברית, והברית נקרא על שם אברהם, כמו שאנו מברכים 'להכניסו בבריתו של אברהם אבינו' וגם בברכות הברית אנו אומרים 'צוה להציל ידידות שארנו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרנו', יש לברר מהו אותו שחת שנאמר בעניינם?
גם לגבי המבול נאמר 'לשחת כל בשר' וזה גם קשור לברית, שהרי אמרו חז"ל כי המבול הגיע עקב פגם בשמירת היסוד.
והביאור לזה: עומק הגיהנום קרוי 'באר שחת' והגמ' במס' עירובין יט. אומרת, כי אברהם אבינו מוציא את בני ישראל משם, חוץ ממי שבא על בת עובד כוכבים, שע"י כך משך ערלתו, ופגם בברית קודש.
זה הכוונה 'להציל ידידות שארנו משחת' ע"י קדושת הברית מילה, ולכן מוזכר לשון זה גם לגבי הצלתו של אליהו, שאליהו זה פנחס, שהציל את בני ישראל מרדת שחת ע"י פגמו של זמרי בן סלוא שנכשל בענין זה.
זה גם נרמז בפר' לך לך בברית בין הבתרים, שם נאמר: 'וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברהם', שאברהם משגיח על המתים (פגרים) ומשיב אותם מבאר שחת ושאול תחתית.
רמז לזה: עי"ט ר"ת עירובין י"ט. שם מסופר ענין זה, שאברהם מציל את בני ישראל מרדת שחת.