Skip to content
התקשרות

למה צריך כיסוי ראש?

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הביאור מופיע בגופן כזה. מילים שעוזרות לשטף הקריאה הכנסנו ללא סוגריים, מילים שמבארות מושגים או מילים - מופיעות בתוך סוגריים.

'כיצד אשכנע את זוגתי לעתיד לכסות את ראשה?' – מענה יסודי של הרבי לשאלתו של חתן צעיר: אפילו השכל מבין שאת המצוות צריך לקיים מבלי לחפש הסברה בשכל האנושי; וגם – אם אתה לא מצליח להשפיע על האחר לקיים מצווה, כנראה גם לך יש מה לתקן במצוות אחרות

מכתב מבואר

במענה על מכתבו אליי, בו שואל איך אפשר להסביר מהו ההכרח דכיסוי הראש, כדי לבאר זאת ולשכנע בכך את זוגתו לעתיד.

ולפלא על עצם השאלה בזה, ובפרט כשנמצאים עתה בימי ההכנה לקבלת התורה [המכתב נושא את התאריך: כ"ה אייר], שרק על ידי הקדמת נעשה לנשמע קבלנוה!

וכסוגיא הידועה (מסכת שבת דף פ"ח עמוד א) בה מתייחסת הגמרא למענה על שאלת הצדוקי: איך לא רצו בני ישראל להבין מתחילה מהי התורה בטרם יקבלוה? והמענה על זה, כמו שכתוב: "תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם" (מה שאין כן הצד ההופכי, שהוא כהמשך הפסוק) "וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם" וגו',

וכבר ידוע דיוק לשון המשנה (מסכת ברכות ריש [תחילת] פרק ב'): "יקבל עליו עול מלכות שמים כו', עול מצוות כו'" [כלומר: קיום המצוות צריך להיות באופן של 'קבלת עול' - כי כך נצטווינו!],

אלא ש"ברצות השם דרכי איש" זוכים להבין 'אפס קצהו' [מקצת מן המקצת] מטעמי המצוות; אבל גם אז, לאחר ההבנה, צריך לקיימן בדווקא בקבלת עול, ולא מפני שמוצא טעם בשכלו המוגבל של הנברא לציוויו של הבורא - שהלא הם ב'אין ערוך' [ה'מרחק' בין הנברא לבורא הוא באופן שלא קיים קנה מידה כלשהו לעריכת השוואה ביניהם. וברור אם כן, שטעם המצווה המובן בשכל האנושי, אינו יכול להוות סיבה לקיום של צו אלוקי],

ומובן ופשוט, שאמונת האדם באלוקים מכרחת [מכריחה], גם בדיון שכלי, את קבלת ציוויו של האלוקים מבלי לדרוש הסברה בשכל האנושי עליהם; שהרי גם שכל הפשוט, אם רק בריא הוא, מבין שאי אפשר ל'בעל גבול' להבין את ה'בלתי בעל גבול'. והרי זה מיסודי האמונה של כל בני ישראל, שהלא כולם הם "מאמינים בני מאמינים" - אשר השם יתברך, שהוא [בכבודו ובעצמו] ודעתו ורצונו [שבאים לידי ביטוי בתורתו ומצוותיו] הם אחד [מציאות אחת], והרי הוא [וממילא גם דעתו ורצונו הם] 'בלתי בעל גבול' אמיתי, ומאידך הלא האדם הוא מוגבל בכל ענייניו.

נוסף על כל הנזכר לעיל, הנה בהביא בחשבון את השכר המפורש בעניינים דכיסוי הראש (עיין באריכות בזוהר הקדוש חלק ג' דף קכ"ו עמוד א [בתרגום ללשון הקודש: "וְאִם עֹושָׂה כָּךְ, מַה כָּתוּב? "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים"... מַה זַּיִת זֶה, בֵּין בִּסְתָו בֵּין בַּקַּיִץ לֹא אוֹבְדִים עָלָיו, וְתָמִיד נִמְצֵאת בּוֹ חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה עַל שְׁאָר הָאִילָנוֹת - כָּךְ בָּנֶיהָ יַעֲלוּ בַּחֲשִׁיבוּת עַל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּגְלָלָהּ מִתְבָּרֵךְ בַּכֹּל: בִּבְרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, בִּבְרָכוֹת שֶׁלְּמַטָּה, בְּעוֹשֶׁר, בְּבָנִים וּבִבְנֵי בָנִים"]),

הרי, כשמביאים בחשבון את השכר האמור, אפילו אם היה זה רק בדרך ספק וספק-ספקא [אפילו אם מטילים ספק] חלילה וחס, אם השכר יתקבל בפועל - גם כן כדאית הטרחה לכיסוי השערות משום הספק-ספקא; ועל אחת כמה וכמה בהתחשב בכך שדברי הזוהר שהם חלק מתורתנו - "תורת אמת", אמיתיים הם, וקיימים ונצחיים בכל מקום ובכל זמן.

ובנוגע לאופן ההשפעה בפועל על בת גילו - הרי כפי שמראה הניסיון, הנה כשלפעמים אין פלוני-בן-פלוני מצליח להשפיע על פלוני-בן-פלוני, טוב לעשות ולהשתדל להשפיע בעקיפין, על ידי ידידים ומכירים. וכשמשתדלים בזה בלי ליאות, הרי בדברי נועם ובדרכי שלום סוף סוף מצליחים.

ועוד זאת, להעיר אשר ברובא דרובא [במרבית המקרים], כשרואים שאין מצליחים להשפיע על הזולת בענייני תורה ומצוות, הנה מניעה פנימית בזה [הדבר מלמד שקיימת סיבה 'פנימית' – רוחנית יותר להעדר ההצלחה], והיא - שהמשפיע עצמו מיקל בענייני תורה ומצווה, אף כי מדובר במצוות אחרות [ולא במצווה המסוימת שבה הוא רוצה להשפיע על האחר], ובמילא ישולם לו בהעדר הצלחה של דברי ההתעוררות שלו;

כי מידתו של הקדוש ברוך הוא היא "מידה כנגד מידה", והרי כל המצוות שייכות אחת לחברתה, כי כולם ביחד הם "קומה שלימה", וכמרומז במאמר רבותינו זכרונם לברכה: "רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברים של אדם, שס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידים", וכשם שכללות האיברים והגידים הם גוף אחד ואחיד, כך גם ביחס לכללות המצוות.

וכיוון שכן, כשיוסיף בהצריך תיקון בענייניו הוא, בוודאי תתוסף ההצלחה בהשפעתו גם על בת גילו תחי' בנוגע לכיסוי הראש לאחר הנישואין, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

ומהנכון לבדוק את התפילין שלו, וכן אשר בקשר עם השידוך והחתונה בשעה טובה ומוצלחת, יקבע לימוד בפנימיות התורה היא תורת החסידות, ובכל יום לאחר תפילת הבוקר יאמר את השיעור תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החודש - מתאים לתקנת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר [הריי"צ] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע [= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא; נשמתו בגנזי מרומים; זכותו יגן עלינו].

בברכה לבשורות טובות בכל האמור לעיל, ובברכת 'מזל טוב, מזל טוב' לבניין בית בישראל בניין עדי עד על יסודי התורה והמצווה.

(אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'שעב)

More in this printout

View the whole printout