כתב הרב בעל היכל הברכהא, שצריך לכוין בעת עסקו בתורה ותפלה לאור אין סוף שבכל תיבה ותיבה, שיתעורר עתה ויעלה את התיבה לעילא לעילא. וזהו "צהר תעשה לתיבה" להמשיך אל התיבה אור א"ס ב"ה, ושיכוין כי בכל תיבה יש בה עולמות נשמות אורות, וצהר הוא סוד יסוד דבינה המאיר לזו"ן, עכ"ל הטהור.
ואפשר לרמוז ע"פ דברי הרב זתע"א ועל כל ישראל אכי"ר, כי לשון צהר הוא לשון אור, שיאיר עליה מלמעלה כדי שתוכל לעלות. "ואל אמה תכלנה מלמעלה" סוד עולם האצילות, שימשיך עליה משם. "תחתיים שניים ושלישים תעשה" סוד עולמות בי"ע, שימשיך שיורד אור מהאצילות עד עולמות בי"ע ומשם אל התיבה.
ור"תב "צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התיבה בצדה תשים" גימטריא שדיג, סוד יסוד אימא הנז' לעיל.
"צהר תעשה לתיבה ואל אמה" ר"ת צלותא. "תכלנה מלמעלה ופתח התבה" ר"ת תורה, ובלבד שתחלף מ' בר' מן אח"ס בט"עד. היינו, לרמוז על האמור שצריך לעשות בעת תורה ותפלה.
ה