מַעֲשֶׂה י"א – מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו (3)
וְשָׁם נִתְקַבְצוּ יַחַד רָאשֵׁי הָרוֹעִים הַמוֹלִיכִים אֶת הַבְהֵמוֹת, וְכֻלָם יַחַד. וְהוֹלִיךְ אֶת הַבְהֵמוֹת. וְהַסוֹחֵר הָיָה רוֹכֵב עַל סוּס, וְהָלַךְ אֶצְלָם. וְהַסוֹחֵר הָיָה רוֹכֵב בְאַכְזָרִיוּת וּכְנֶגְדוֹ הָיָה בְאַכְזָרִיוּת, יוֹתֵר מְאֹד. וְהוּא הָיָה מִתְפַחֵד מְאֹד מְאֹד מִן הַסוֹחֵר, מֵחֲמַת שֶׁרָאָהוּ בְאַכְזָרִיוּת גָדוֹל וּכְנֶגְדוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא פֶן יַכֶה אוֹתוֹ הַכָאָה אַחַת וּבְמַקֵל וְתֵכֶף יָמוּת (וְהַיְנוּ כִי מֵרֹב דַקוּתוֹ כִי הָיָה אִיש רַךְ מְאֹד עַל כֵן נִדְמֶה לוֹ כֵן) וְהָיָה הוֹלֵךְ עִם הַבְהֵמוֹת וְהַסוֹחֵר אֶצְלָם. וּבָאוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם, וְלָקְחוּ הַשַק שֶׁמֻנָח בּוֹ הַלֶחֶם שֶׁל הָרוֹעִים, וְנָתַן לָהֶם (הַסוֹחֵר) לֶאֱכֹל. וְנָתְנוּ לוֹ גַם־כֵן מִלֶחֶם זֶה, וְאָכַל.
אַחַר־כָךְ הָיוּ הוֹלְכִים אֵצֶל יַעַר עָב מְאֹד. (וְהַיְנוּ שֶהָאִילָנוֹת הֵם רְצוּפִים וּכְפוּפִים מְאֹד זֶה אֵצֶל זֶה) וְתָעוּ שְתֵי בְהֵמוֹת מֵהַבְהֵמוֹת שֶל זֶה הַבֵן שֶנַעֲשֶה רוֹעֶה אֵצֶל הַסוֹחֵר כַנַ"ל.
וְצָעַק עָלָיו הַסוֹחֵר, וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם לְתָפְסָם, וְהֵם בָרְחוּ יוֹתֵר. וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם. וּמֵחֲמַת שֶהַיַעַר הָיָה רָצוּף וָעָב, תֵכֶף כְשֶׁנִכְנַס לְתוֹךְ הַיַעַר לֹא רָאוּ זֶה אֶת זֶה, וְנִתְעַלֵם מֵעֵינֵי הַחֲבֵרִים שֶׁלוֹ מִיָד.
וְהוּא הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹדֵף אַחֲרֵי הַבְהֵמוֹת, וְהֵם בּוֹרְחִים. וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם הַרְבֵה עַד שֶׁבָא לְתוֹךְ עֳבִי הַיַעַר.
וְנִתְיַשֵב: בֵין כָךְ וּבֵין כָךְ אָמוּת. כִי אִם אָשוּב בְלִי הַבְהֵמוֹת, אָמוּת עַל יְדֵי הַסוֹחֵר. כִי הָיָה נִדְמֶה לוֹ, מֵחֲמַת פַחַד שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַסוֹחֵר, שֶׁיָמִית אוֹתוֹ כְשֶׁיָשוּב בְלִי הַבְהֵמוֹת. וְאִם אֶהְיֶה כָאן, גַם כֵן אָמוּת עַל יְדֵי חַיוֹת שֶׁבַיַעַר. וְלָמָה לִי לָשוּב אֶל הַסוֹחֵר? כִי אֵיךְ אוּכַל לָבוֹא אֵלָיו בְלִי הַבְהֵמוֹת, כִי הָיָה לוֹ פַחַד גָדוֹל מִמֶנוּ. וְהָלַךְ וְרָדַף יוֹתֵר אַחֲרֵי הַבְהֵמוֹת, וְהֵם בּוֹרְחִים.
בְתוֹךְ כָךְ נַעֲשָׂה לַיְלָה. וְדָבָר כָזֶה עֲדַיִן לֹא עָבַר עָלָיו, שֶׁיִצְטָרֵךְ לָלוּן יְחִידִי בַלַיְלָה בְתוֹךְ עֳבִי הַיַעַר כָזֶה. וְשָׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַחַיוֹת שֶׁהוֹמִים כְדַרְכָם.
וְנִתְיַשֵב בְדַעְתוֹ, וְעָלָה עַל אֵיזֶה אִילָן וְלָן שָׁם. וְשָׁמַע קוֹל הַחַיוֹת שֶׁשׁוֹאֲגִים כְדַרְכָם.
בַבֹקֶר הִסְתַכֵל, וְרָאָה וְהִנֵה הַבְהֵמוֹת עוֹמְדִים סְמוּכִים אֶצְלוֹ! וְיָרַד מִן הָאִילָן וְהָלַךְ לְתָפְסָם, וּבָרְחוּ לְהַלָן. וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר, וּבָרְחוּ יוֹתֵר. וְהָיוּ הַבְהֵמוֹת מוֹצְאִים שָׁם אֵיזֶה עֲשָׂבִים וְעָמְדוּ וְרוֹעִים וְאוֹכְלִים. וְהָיָה הוֹלֵךְ לְתָפְסָם, וּבָרְחוּ. וְכֵן הָיָה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים, הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים, עַד שֶׁבָא לְתוֹךְ עֳבִי הַיַעַר מְאֹד, שֶׁהָיָה שָׁם חַיוֹת שֶׁאֵינָם מִתְיָרְאִים מֵאָדָם כְלָל, כִי הֵם רְחוֹקִים מִן הַיִשוּב.
וְשׁוּב נַעֲשָׂה לַיְלָה. וְשָׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַחַיוֹת וְנִתְיָרֵא מְאֹד. וַיַרְא וְהִנֵה עוֹמֵד שָם אִילָן גָדוֹל מְאֹד מְאֹד. וְעָלָה עַל אוֹתוֹ הָאִילָן. וּבְבוֹאוֹ עַל הָאִילָן, וַיַרְא וְהִנֵה שוֹכֵב שָׁם בֶן אָדָם, וְנִתְיָרֵא. אַךְ אַף עַל פִי כֵן הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה, מֵאַחַר שֶׁמָצָא כָאן בֶן אָדָם.
וְשָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה: "מִי אַתָה, בֶן אָדָם?" "מִי אַתָה, בֶן אָדָם? מֵאַיִן בָאתָ לְכָאן?" וְלֹא הָיָה רְצוֹנוֹ לְסַפֵר לוֹ מַה שֶׁעָבַר עָלָיו. וְהֵשִיב לוֹ: עַל יְדֵי הַבְהֵמוֹת. שֶׁהָיִיתִי רוֹעֵה בְהֵמוֹת, וְתָעוּ שְתֵי בְהֵמוֹת לְכָאן, וְעַל יְדֵי זֶה בָאתִי לְכָאן כַנַ"ל. וְשָׁאַל הוּא אֶת הָאָדָם שֶׁמָצָא שָׁם עַל הָאִילָן: מֵאַיִן בָאתָ אַתָה לְכָאן? הֵשִיב לוֹ: אֲנִי בָאתִי לְכָאן עַל יְדֵי הַסוּס. שֶׁהָיִיתִי רוֹכֵב עַל הַסוּס, וְעָמַדְתִי לָפוּש, וְהָלַךְ הַסוּס וְתָעָה לְתוֹךְ הַיַעַר. וְהָיִיתִי רוֹדֵף אַחֲרָיו לְתָפְסוֹ, וְהוּא בָרַח יוֹתֵר, עַד שֶׁבָאתִי לְכָאן.
וְנִתְחַבְרוּ שָׁם יַחַד שֶׁיִהְיֶה לָהֶם צַוְתָא חֲדָא. וְדִבְרוּ בֵינֵיהֶם, שֶׁאֲפִילוּ כְשֶׁיָבוֹאוּ לַיִשוּב, יִהְיוּ גַם־כֵן בְיַחַד בְצַוְתָא חֲדָא. וְלָנוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם. וְשָׁמְעוּ קוֹל נַהֲמַת הַחַיוֹת שֶׁהוֹמִים וְשׁוֹאֲגִים מְאֹד.
לִפְנוֹת בֹקֶר שָׁמַע קוֹל חוּכָא גְדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, עַל פְנֵי כָל הַיַעַר, שֶׁהָיְתָה מִתְפַשֶׁטֶת קוֹל הַחוּכָא עַל כָל הַיַעַר, כִי הָיְתָה חוּכָא גְדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁהָיָה הָאִילָן מִזְדַעֲזֵעַ וּמִתְנַעְנֵעַ מִן הַקוֹל. וְהוּא נִתְבַהֵל וְנִתְפַחֵד מְאֹד מְאֹד מִזֶה. וְאָמַר לוֹ הַשֵנִי: (וְהַיְנוּ זֶה הָאָדָם שֶׁמָצָא שָׁם עַל הָאִילָן שֶׁשָכַב שָׁם מִקֹדֶם) שׁוּב אֵין אֲנִי מִתְפַחֵד כְלָל מִזֶה. כִי כְבָר אֲנִי לָן כָאן זֶה כַמָה לֵילוֹת, וּבְכָל לַיְלָה סָמוּךְ אֶל הַיוֹם נִשְׁמַע קוֹל הַחוּכָא הַזֶה, עַד שֶׁכָל הָאִילָנוֹת רוֹעֲשִׁים וּמִזְדַעַזְעִים. וְנִתְבַהֵל מְאֹד וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: הַדָבָר נִרְאֶה שֶׁזֶהוּ מְקוֹם הַיְדוּעִים. כִי בַיִשוּב לֹא נִשְׁמַע קוֹל חוּכָא כָזֶה. כִי מִי שָׁמַע קוֹל חוּכָא עַל כָל הָעוֹלָם?
וְאַחַר־כָךְ נַעֲשֶׂה תֵכֶף יוֹם. וְהִסְתַכְלוּ, וְרָאוּ וְהִנֵה הַבְהֵמוֹת שֶׁל זֶה עוֹמְדִים, וְגַם הַסוּס שֶׁל זֶה עוֹמֵד. וְיָרְדוּ, וְהִתְחִילוּ לִרְדֹף. זֶה אַחַר הַבְהֵמוֹת, וְזֶה אַחַר הַסוּס. וְהַבְהֵמוֹת הָיוּ בּוֹרְחִים לְהַלָן יוֹתֵר, וְהוּא רוֹדֵף וְכוּ' כַנַ"ל. וְכֵן הַשֵנִי רָדַף אַחַר הַסוּס וְהַסוּס בּוֹרֵחַ, עַד שֶׁנִתְרַחֲקוּ וְנִתְעוּ זֶה מִזֶה.
