הצדיק יוסף של שמו הוזכר המרגלים בפרשת כאן מדוע התוספות בעלי שואלים יהושע היה ששליחו אפרים בשבט ולא, מהמרגלים אחד היה ששליחו מנשה בשבט דווקא להקדים היה הראוי ומן, קודם הוזכר אפרים ששבט ובפרט? המרגלים מחטא שניצל נון בן במניין במדבר ספר שבתחילת ועוד“? יוסף מטה” שהוא הכללי השבט שם את שבטו לפני בן אלישמע לאפרים יוסף לבני” שנאמר, אפרים בשבט יוסף את הזכיר, ישראל בני עמיהוד“?
וכן “, רעה דבתם את יוסף ויבא” שנאמר אחיו על דיבה הוציא שיוסף לפי, ומבארים שבט שם על מנשה משבט המרגלים שליח שם נכתב לכן, הארץ על דיבה הוציאו אלו עשו שהרי אחיו של מעשיהם את לאביו להודיע ברצונו לטובה התכוון הצדיק יוסף והנה . יוסף לעניין להשוות מה אין כן ואם, חלילה בהם לזלזל התכוון לא ובוודאי, בחינוכם חייב אביו הדבר את אצלם לברר קודם צריך שהיה כיון כ“אעפ אך, הארץ דיבת שהוציאו המרגלים זה בעניין עוזרת אינה הטובה הכוונה , כן עשה ולא.
רוחניים לדברים בהתייחסות ההורים אצל קלה סטייה ישנה שאם ללמדנו הדבר ובא, נוראים דברים כדי עד, תגדל הסטייה , הדורות שירבו וככל, הבנים אצל השפעה לזה יש . לטוב אמור והדבר“, לבנים סימן אבות מעשה” למדונו ל“שחז כפי המרגלים בחטא גדולים מעשים מתבצעים כך לבניהם מראים שהאבות הקטנים הסימנים לפי. ולמוטב ועצומה גדולה השפעה יש כך, האבות של במצוות והדקדוק השמים יראת לפי. הבנים אצל הדורות ולהמשך אחריהם לבניהם.
לבו מרי לפניו ששפך אחד אברך ל“זצ אוייערבך זלמן שלמה רבי הגאון לפני בא פעם, בני את חינכתי וכמובן, ספר ויודע אברך אני, לילדים אבות שנינו, ואני שכני: ”אמר וכך שכני ואילו, תורה של באוהלה ימשיכו שבני זכיתי ולא, חלקי עלי שפר לא אך, לתורה, כפי . כאוב בקול סיים?!“ חלקי נגרע במה, תורה גדולי יצאו בניו אך, וישר תם פשוט איש תורה בגדולי‘ מבין'ו ללמדן עצמך מחזיק אתה: ”השיבו ולכן, מקרוב הרב הכירו הנראה, או זה חכם לתלמיד ציונים ולחלק, ביקורתך שבט את להעביר נוהג היית לפעם ומפעם גם הלא: לעצמם אמרו, נפשם חשבון את ועשו , לכשגדלו. והפנימו שמעו הילדים. אחר שיש , אחרת לדרך לעבור להם היה קל כך. אבינו שאומר כפי, דופי יש חכמים בתלמידי פגישה כל אך, הוא וישר תם פשוט איש אמנם, שכנך כן -לא. הזה העולם מפיתויי גם בה היה , כזו פגישה אחר לביתו שב שהיה פעם ובכל, עצום עונג לו הסבה, חכם תלמיד עם מי , מעלה ורם נעלה איש , פלוני חכם תלמיד לפגוש יתברך השם זיכני היום: ”ורוקד שר ראו, חכם התלמיד הוא אביהם לב משוש כי הילדים ראו“. כמוהו אתם גם ותהיו בני ייתן ומה , בתורה לגדול שאיפתם את מיקדו , באמת שהוא כפי“ חכם תלמיד” המושג את חכמים תלמידי בדבריך ומשבח מייקר כשכנך אתה גם היית לו?! כך גדלו אכן כי הפלא, אתה גם זוכה היית לבטח אזי, ולומדיה תורה אהבת של לוהטת אוירה בביתך משרה!“.
