Skip to content
זעליחוב

אמרות וליקוטים לרבוה"ק לבית קאזניץ זי"ע

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

שמחת יום טוב – ע"י בשר ויין

...דהנה כשהאדם אוכל, המאכל מביא אותו לידי חדוה, ובחדוה זו הוא אומר דברי תורה ועובד ה' וכו', אזי הוא מביא את הקב"ה לידי עוז וחדוה - כמשל לבן מלך שהלך לדרך רחוק ונשתהא לבוא אל המלך ואחר כן כשבא אל אביו עוז וחדוה לפניו, כך הניצוץ הקדוש הימים שמבריאת העולם הוא מונח באדמה ועתה נתעלה ובא לפני המלך מלכי המלכים הקב"ה אזי עוז וחדוה לפניו, ומאותו הארה יורד על האדם למטה, וזהו כאילו אכלו משולחנו של מקום וכו'. (עבודת ישראל אבות פ"ג משנה ד' ד"ה או יאמר ואמרו)

הושענא רבה

המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע היה רגיל לפרש שלשה פירושים על שם היום הושענא רבה. פירוש אחד: א גרויסע הילף - שתהיה ישועה גדולה ורבה לבני ישראל. הפירוש השני: הושענא רבה - דער גרויסער זאל העלפן - שהבורא ב"ה דאיהו רב ושליט הוא יעזרנו. הפירוש השלישי: הושענא רבה - דער גרויסער זאל געהאלפן ווערן, שעיקר תכלית כל התפלות שביום הזה צריכה להיות שהשכינה הק' תצא מגלותה וצערה, כי בכל צרתם לו צר. (עבודת עבודה - טאהש - שיחות קודש דף ת"ד)

שמחה מעבודתינו בחודש תשרי

בוודאי הוא שמחה גדולה לשפל נברא כמוני לזכות להעלות ריח ניחוח לפניו יתברך להתענג לא בתענוגות בני אדם, כידוע שזה עיקר שעשועו יתברך בראשית חידוש העולם בשביל עושי רצונו (עבודת ישראל לר"ה ד"ה וכן הוא אומר)

עצרת לכם - לכל צרכיכם, גם גשמיות

או יאמר עצרת תהיה לכם. כי ביום זה שמח הקב"ה ומשתעשע עם ישראל לבד. וצריכים אנו לבקש ולעורר ששמחת הקב"ה בנו יתגלה ויתראה לעין כל היינו שיתן לנו טובה וברכה, לא בלבד ברוחניות, ורק גם בגשמיות כל טוב, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו. וזהו עצרת - הוא שמחת ה' - שהקב"ה שמח עמנו בעצרת, כפרש"י תהי' לכם - לכם לכל צרכיכם ברוחניות וגשמיות אכי"ר. (דברי אלימלך - להרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק זי"ע)

ל"י - כשמחת חתן וכלה

או יאמר וסוכה תהיה וגו'. דהנה אנו רואים בעת השמחה כמו שמחת נישואין, עיקר השמחה בא מדיבור אחד שהחתן מקדש הכלה ואומר תיבת לי, הרי את מקודשת לי - מזה באה כל השמחה. והנה סוכה מרמז על שמחה כמו שאנו אומרים בחג זמן שמחתינו, וזהו וסוכה תהיה שעיקר השמחה תהיה ל'צל י'ומם ראשי תיבות ל"י, על ידי שקדשנו הש"י במצותיו ואומר לי, ר"ל שכל מגמתו הוא שנהיה לו לבדו לעם אחד, והבן. (תפלה למשה - להרה"ק ר' משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע)

בעת חדוותא הקב"ה נותן לו רצונות לבקש עוד

או יאמר מאן דיתיב עם מלכא, ודבוק עמו ית', בודאי אינו חושב בכל מאי דצריך, ואינו חושש כלל בצרכי עוה"ז. אמנם הקב"ה יודע כי מ"מ הוא צריך, לכן כל מאי דבעי וצריך שאיל הקב"ה מאתו שיחפוץ מאי דבעי ויהיב ליה. (דברי אלימלך - להרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק זי"ע)

אושפיזין – פנים חדשות לשבע ברכות

....ולולא דמסתפינא הייתי אומר על חג הסוכות, כשאירע לחתן בתוך שבעת ימי המשתה, מברך כל יום ויום שבע ברכות, משום דכל יומא קדושה באנפיה נפשיה הוא, כי אושפיזא דיומא דא איננו אושפיזא דיומא אחרא כנודע, והבן. (עבודת ישראל - סוכות)

הכינו לפני סעודה קטנה

אבל לפי מצבנו מרמז כי נודע שהע' פרים שהיו מקריבים נגד הע' אומות הי' ליתן שפע גם להם, כי כל שפע אלוקי נשפע ע"י ישראל, אבל כשח"ו יתגברו העונות והם יקבלו כ"כ שפע עד שיצירו אותנו ח"ו כ"כ, ולא תהא לנו בלתי סעודה קטנה, בכל המובנים, קטנות בגופניות וקטנות ברוחניות, גם אז לא יפול לבנו רק נתאמץ גם אז להקריב לו ית' עכ"פ סעודה קטנה, ומזה יהנה הוא ית', וכן גם עתה כשמזכירים א"ע את הר"ה יוה"כ וסוכות, וכן את השמ"ע ושמחת תורה אשר לפני שנים, ודומה לנו במה נחשבו הימים טובים של עתה, לא יפול לבנו רק נתאמץ לעשות סעודה קטנה כפי מצבנו, ולא בשמ"ע ושמחת תורה בלבד, רק גם בראשית הזמן הבע"ל נעשה לנו שעורים כפי מצבנו בדחקות ויסורים עכ"פ, וד' ירחם ויושיענו תיכף ומיד. (אש קודש להרה"ק מפיאסעצנא זי"ע הי"ד בימי המלחמה בחג הסוכות לאחר פטירת אשתו ובניו הי"ד)

ע"י סוכה זוכה לרוח הקודש

וכמו כן י"ל בענין הסוכה, שמי שזוכה הוא ג"כ רואה ברוח הקודש ע"י הסוכה. (באר משה - דרושים לסוכות)

בחג הסוכות משפיעים לימי החורף

או יאמר כל האזרח בישראל וגו', על פי מה דאיתא בספר הרוקח, דלכך ניתקן קודם הקיץ חג הפסח וקודם החורף חג הסוכות, להורות נתן על ראשית הדבר שצריך לתקן ולקדש ולטהר, לכן קודם הקיץ ניתקן חג הפסח להתחיל בקדושה וטהרה, וכן לימי החורף עושים הכנה בחג הסוכות. והנה מסתמא כל השפעות שצריכים לכל החורף נעשה לזה הכנה בחג הסוכות וממשיכים אז ההשפעה. וזהו כל האזר"ח בישראל, כל מה שצריכים להאיר ולהזריח בישראל לכל השפעות טובות ובני חיי ומזוני לכל ימי החורף, ישבו בסוכות, יעשו ישיבה לזה בחג הסוכות כנ"ל, אמן כן יהי רצון. (תפלה למשה - להרה"ק ר' משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע)

השמח בחלקו – שומר מצרות נפשו

על הפסוק אתה סתר לי מצר תצריני רני פלט הסובבינו סלה אמר בזה כ"ק מרן זלה"ה [הרה"ק רבי מאיר יחיאל ממאגלאניצא זי"ע] שבשעה שרואה הקב"ה את האדם שאינו בשמחה, מה עושה הקב"ה, נותן לו יסורים ואת"כ נוטלין ממנו, ומזה יצמח שמחה להאדם שנתפטר מהיסורים ר"ל. ואע"פ שלא נתוסף לו מאומה יותר מקודם, מ"מ שרוי עתה בשמחה מחמת שנתפטר מהיסורים. וזה כונת דוד המע"ה, אתה סתר לי - רבש"ע לי אינך צריך ליתן יסורים ולנוטלם אח"כ כדי ליתן לי כח להיות בשמחה, לכן מצר תצריני כי איני צריך לזה, מפני שרני פלט תוסבבינו סלה, ובלי זאת שרוי אני בשמחה תמיד. (שיחות חיים - ליקוטים)

More in this printout

View the whole printout