רַבִּי זְאֵב וָואלְךְ מִדִּ'טוֹמִיר זיע"א
בִּשְׁלֹשֶׁת שְׁמוֹתֶיהָ שֶׁל הַשַּׁבָּת נִרְמָז סְגֻלַּת ג' הַמִּצְוֹת הַנַּ"ל
וְצָרִיךְ הָאָדָם כְּשֶׁלּוֹקֵחַ הַלּוּלָב וְהַמִּינִין שֶׁעִמּוֹ וְהָאֶתְרוֹג, לַחְשֹׁב לְתַקֵן מַה שֶׁפָּגַם בְּאֵלּוּ הָאֵבָרִים שֶׁהַד' מִינִים רוֹמְזִים עֲלֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, לְקַח אֶת הָאֵבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם כְּלַל הַגּוּף מִתַּחַת כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמּשֶׁל עָלָיו, רַק יִתֵּן אוֹתָם לְמֶמְשֶׁלֶת הַיֵּצֶר טוֹב:
שׁוֹמֵר מִצְוָה
שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע (קהלת ח ה). יִרְצָה, מִי שֶׁהַכָּרָתוֹ חֲזָקָה וְנֶאֱמָנָה אֶת אֵל רוּחוֹ, לְהַמְתִּין בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ לוֹמַר מָתַי יַגִּיעַ עֵת וּזְמַן עֲשִׂיּוֹת הַמִּצְוֹת הַתְּלוּיִם בִּזְמַן, כְּגוֹן מִצְוַת סֶכָּה וְלוּלָב וּמִינָיו וְאֶתְרוֹג וְכַדּוֹמֶה מִמִּצְוֹת הַתְּלוּיִם בִּזְמַן, וּלְרֹב חֶשְׁקוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ הֶחָפֵץ בֹא זְמַנִים הַמֶּגְבָּלִים, בִּכְדֵי לְקַיְמָם בְּעִתָּם וּבִזְמַנֵיהֶם.
הִנֵּה אִישׁ מַשְׂכִּיל כָּזֶה נִקְרָא שֹׁמֵר מִצְוָה', יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין עֵת זְמַן הַמִּצְוָה, וּמְצַפֶּה לְקַיְמָהּ בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל. וְתוֹעַלְתּוֹ גְדוֹלָה וּפְעֲלָתוֹ לְפָנָיו, אֲשֶׁר בֵּין כָּךְ לֹא יֵדַע דָּבָר רָע׳ - יִרְצֶה כֵּיוָן שֶׁהוּא מְקֵשֶׁר בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ כָּל חֶלְקֵי עִתָּיו וּרְגָעָיו, אֶל רוֹמְמוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתַעֲנוּגִים טַעֲמֵי הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם מֵשִׂים מְגַמָּתוֹ וְחֶפְצוֹ, וּמַמְתִּין וּמְצַפֶּה עֵת בּוֹאָם (פרשת בחוקתי ד"ה אם בחוקתי) :