״ל, וְאֶת גֹּדֶל הַזְּכִיָּה שֶׁלָּנוּ מְפָאֲרִים עַצְמֵנוּ בִּפְנֵי כֹּל, לְהַרְאוֹת שֶׁמְּקוֹם הָעֶצֶב שֶׁהָיָה לָנוּ מִקֶּדֶם וְנִתְרַפֵּא עַתָּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה בְּגוּף הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ מֻרְגָּלִים קֹדֶם הַחֵטְא.
וּמְקַבְּלִים עָלֵינוּ לְקַיֵּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל לְבָבֵנוּ מִבְּלִי שׁוּם הִתְרַשְּׁלוּת, וְעַל יְדֵי קַבָּלָה זוֹ נִזְכֶּה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם מַחֲלָה שֶׁהֵמָּה הָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים כִּי 'שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע וְגוֹ'' (קהלת ח ה).
וְכָל הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים רוֹאִים הַיֹּפִי זוֹ שֶׁמְּקוֹם הָעֶצֶב אֲשֶׁר סָבַלְנוּ צָרוֹת רַבּוֹת מִסִּבָּתָהּ חָלַף הָלַךְ מֵאִתָּנוּ, וְהָרְאָיָה עַל זֶה עַל יְדֵי מַעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׂמֹחַ בְּגוּף הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בַּמָּקוֹם הַזֶּה צַד שְׂמֹאל מְקוֹם הֶחָזֶה: