בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים לפני כל נדרי, ה'תשנ"ב
(תרגום חפשי בלתי מוגה)
וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם, יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".
בלתי מוגה
הוא באופן דמשפט .. דאיהו רחמי"26, עד רחמים רבים שלמעלה ממדידה והגבלה, ואדרבה - למעלה גם מרחמים רבים גלויים, כיון שהדינים הנם באמת חסדים הנסתרים (שלמעלה מגדר גילוי27), וע"י תשובה עילאה ביוהכ"פ ה"ה נמשכים ומתגלים בפשטות למטה מעשרה טפחים נשמות בגופים, ברב טוב גשמי ורוחני, באופן שרואים בגלוי איך שהדין הוא דין עילאה (בדוגמת תשובה עילאה).
ה. בכל הנ"ל מתוספת הדגשה בקביעות שנה זו שיוהכ"פ חל בשבת: נוסף על כל המעלות ד, שבת שבתון"28 (עשירי יהי' קודש), ישנם גם המעלות דקדושת יום השבת קודש (שביעי יהי' קודש)29. ולהוסיף: נפסק להלכה שכשתבוא שבת יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך עשוי'"30, ז.א. שביום השבת מלאכתך" של אומנתך (בעוה"ז הגשמי) גופא עשוי'" ע"י הקב"ה; שזה מוסיף נתינת כח לתלמידי הישיבה בעבודתם במשך כל השנה, ללמוד תורה מתוך מנוחת הנפש והגוף, כיון שמלאכתך עשוי'", מספקים להם צרכיהם הגשמיים (כנ"ל סעיף ג).
ו. ענין זה מודגש יותר בשנה זו בכללותה - בבואנו משנת תש"נ, ר"ת כולל - הכחות לנצל את כל הברכות מתוך שמחה וטוב לבב. ובמיוחד בנוגע לתלמידי הישיבה - שיתוסף בהצלחתכם בלימוד התורה, ובפנימיות דתורה
כאו"א והעיקר שכל זה נעשה דוקא באופן דכולנו כאחד כאיש אחד בלב אחד"83, ובפרט בעמדנו במקום אחד", ובזמן אחד" - אחת בשנה", דקאי על העשירי בתשרי, שהתחלתו היא כבר בתשיעי בתשרי, שהרי צריכים להוסיף מהתשיעי על העשירי, והרי ענין זה תלוי ברצונו של היהודי, ובפרט שנמצאים עתה בשעה כזו שבה אפשר כבר להתחיל את ההוספה דעשירי.
כ. ועוד והוא העיקר שישנה כבר תכלית השלימות הן דתשיעי והן דעשירי, והן דעשירי כפי שהוא ביום התשיעי, ולוקחים אתנו את כל חילוקי הזמנים והמקומות, ועאכו"כ והוא העיקר - מישראל, כולל כל הבירורים דמעשינו ועבודתינו, ועם כל זה עולים תיכף ומיד למעמד ומצב הכי נעלה, אלא שמעלי' ורצוא זה נעשה מיד השוב" שלאחרי זה שממשיכים את כל הענינים בעולם הזה הגשמי דוקא, תחתון שאין תחתון למטה הימנו, שעי"ז עושים מעולם הזה דירה לו ית' בתחתונים"84. וכביאור תורת החסידות 85 בדיוק הלשון דירה", שזהו מקום שבו נמצא בעל הדירה בכל עצמותו ומהותו ובכל עניניו, כך שאינו צריך להגיע לענין הלבושים", ואדרבה - האופן דהוא בבגדו והיא בבגדה"86 אינו הענין הרצוי כלל ("ס'טויג גאָר ניט, ניט דאָס איז דער ענין"), אלא צריך להיות הגילוי לא רק דעיניך רואות את מוריך"87, אלא יתירה מזו היחוד דאחד באחד יגשו "88, ועד לוהיו לבשר אחד" יחוד נפלא, ועד ליחוד שאין כמוהו נמצא כלל! וממילא זוכים תיכף ומיד לסעודה דלעת"ל מתוך שמחה וטוב לבב, ביחד עם כל המשתתפים בסעודה, החל מהקב"ה בעצמו, אבל לא כפי שהוא אויבערשטער" - מובדל למעלה (בגלוי), אלא דוקא כפי שהוא נמצא בגלוי למטה ביחד עם כל יהודי, וכאמור שזהו תוכן הענין דדירה בתחתונים". ועוד והוא העיקר שזוכים תיכף ומיד לתשרי ותפתח" שמיד מרגע זה הולכים לגאולה האמיתית והשלימה, לרגע דריקוד הכי גדול, וניגון הכי שמח, ולאחר מכן הרגע דסעודה הכי גדולה, ועוד והוא העיקר - תיכף ומיד ממש... כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל לנגן ניגון ההקפות לאביו הרלוי"צ ז"ל. * [אח"כ נתן לכאו"א מהנוכחים שיחיו שטר של דולר לתת אותו (או חילופו) לצדקה].
בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים לפני כל נדרי, ה'תשנ"ב
(תרגום חפשי בלתי מוגה)
וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם, יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".
בלתי מוגה
שלפני', כך ששתי הסעודות תהיינה קשורות עם סעודת לוויתן ושור הבר ויין המשומר, ומילא ממשיכים (ציט מען אריין") את הסעודה המפסקת לזמן מאוחר יותר, ככל חסידישע סעודה"!
ובמכ"ש וק"ו מזה שאע"פ שלכתחילה אסור להתחיל סעודה סמוך למנחה עד שיתפלל", הרי אם התחילו קודם המנחה ומשכה סעודתן והגיע זמן המנחה אין מפסיקין"60, שזה קאי על סתם סעודה עאכו"כ כשהתחלת הסעודה היא לא רק בשעה המותרת אלא בשעה שבה יש ציווי על אכילתה, וציווי לאכול באופן דכפלים לתושי"" (כנ"ל) שודאי ממשיכים את הסעודה בהיתר גם לאחר זמנה, ובאופן דסעודת לוויתן ושור הבר ויין המשומר הן בשר הן דגים והן יין.
טו. ועוד, והוא העיקר, שכל ענינים אלו נעשים בהתאם לתוכנה של פרשת השבוע - האזינו השמים .. ותשמע הארץ", וכמדובר לעיל61 שזה מורה על כך שכל יהודי בהיותו נשמה בגוף, נשמה בריאה בגוף בריא וחזק הרי הוא קרוב לשמים (האזנה מקרוב) ורחוק מעניני ארץ (שמיעה מרחוק).
והנהגה זו נעשית הקדמה ממש לקיום היעוד דהקיצו ורננו שוכני עפר", ודוד מלכא (משיחא) בתוכם, שהרי הוא צריך לברך לאחרי הסעודה, כמאחז"ל62 שדוד אומר להן אני אברך ולי נאה לברך".
ומכיון שסעודה זו תהי' תיכף ומיד ממש, ובמיוחד לאחרי כל הראיות והפסקי דינים בזה מאת כל גדולי ישראל, ועד לנשיא דורנו (כנ"ל), אשר, יש בכחם לשנות את מציאות העולם, כאמור,
הרי, הסעודות שמתכוננים כעת לסעוד, הן הסעודה הראשונה (לאלו שיסעדו ב' סעודות) והן הסעודה המפסקת - תהיינה קשורות עם הסעודה העתידה לבוא!
וממילא מובן, שהסעודה המפסקת תהי' לא מפסקת" בין ענין של אכילה לענין של צום, ורק שמבארים ומפרשים בזה שזהו ענין של עת רצון", ועד להעת רצון" דיוה"כ; אלא אין צורך בפירושים כו', מכיון שנאכל ונסעוד בפשטות מסעודת לוויתן ושור הבר ויין המשומר!...
טז. וההתחלה בזה תהי' עוד בסיום יום התשיעי בתשרי, ואח"כ נמשיך (וועט מען פארציען") את הסעודה מתוך התוועדות חסידית (מיט אַ חסידישן פאַרבריינגען") ביום העשירי בתשרי,
ונשיא דורנו בראשנו, ביחד עם כל הנשיאים שלפניו שהוא הי' גם ממלא מקומם - החל מאביו, שנשיא דורנו הוא בנו יחידו וממלא מקומו; ולפני־זה אבי אביו, שאביו הי' ממלא מקומו, והנהגתו היתה באופן דמלכתחילה אריבער", כפתגמו הידוע63 שענינו הי' שכל העולם כולו ישתנה ממעמדו ומצבו, כך שבמקום לומר כפי שהעולם אומר", יאמר העולם מצד עצמו שמלכתחילה אריבער"!!
ועד"ז בנוגע לאבי אבי אביו - אדמו"ר הצמח צדק", שנקרא על שם משיח צדקנו. ושם זה מזכיר את תורתו, ובפרט כפי שהיא קשורה עם פסקי דינים שלו, וכמו כן השו"ת שלו.
ועד"ז בנוגע לזה שאדמו"ר הצ"צ הי' ממלא מקומו - אדמו"ר האמצעי, ששמו דוב"
בלתי מוגה
יתירה מזו גם שאר הענינים דעשרה ימים", עניני ר"ה ויוה"כ המיוחדים להם (שהם למע' מכללות הענין דעשי"ת, שבין ר"ה ליוה"כ", הענין ה־ב' הנ"ל), שגם הם נמשכים ב(שבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים". וענינים אלו ישנם בכל יום מעשי"ת לא רק בתור הוספה על העיקר (מצד שינוי המציאות הנעשה ע"י פסק דין התורה), אלא בתור חלק בלתי נפרד מהעיקר, שנעשים ענין עיקרי בכל יום מעשי"ת
דכמו שבפשטות (מצד הענין המשותף בכל העשרה ימים", הענין ה־א'), הרי, התחלת העשי"ת הוא בר"ה, וסיומם הוא ביוה"כ, שמזה מובן שבכל יום מעשי"ת ישנם ג"כ עניני ר"ה ויוה"כ בתור חלק עיקרי מעשי"ת, כההתחלה והסיום בכל ענין כמו כן הוא בנוגע לעניני ר"ה ויוה"כ המיוחדים להם (הענין ה־ב' הנ"ל), שגם הם (נמשכים וישנם בכל יום מעשי"ת בתור ענין עיקרי!
ג. ועפ"ז מובן גודל המעלה דכל יום מעשי"ת - שיש בו גם (מעין) הענין המיוחד דר"ה (הענין ה־ב' הנ"ל), אשר, ענין זה הוא למעלה מכל העשרה ימים, כולל גם למעלה מהעשרה ימים כפי שהם כוללים את ר"ה ויוה"כ, הן בפשטות, והן כפי שכל יום מעשי"ת יש בו את הענין דר"ה ויוה"כ מצד שהם ההתחלה והסיום דכל עשי"ת, (שכן, כל זה נכלל בענין ה־א' הנ"ל), וכמובן בפשטות, דמכיון שענין זה שבר"ה (ענין ה־ב') הוא היותו הראש" שמנהיג את כל ימות השנה (כנ"ל), הרי אם הוא המנהיג ו'יש לו מה לומר' (אויב ער האָט וואָס צו זאָגן") בנוגע לכל איברי הגוף (כל ימות השנה) עאכו"כ שהוא המנהיג של חלקי הראש" שבשנה (עניני ראש השנה שבכל יום מעשי"ת). ואם כן מובן, שלהיותו הראש והמנהיג שלהם הרי הוא למעלה מהם, ואעפ"כ, כאמור, גם (מעין) ענין זה שבר"ה נמשך בכל יום מעשי"ת!
ד. ועד"ז יש לומר גם בנוגע ליום הכפורים, שנקרא גם בשם ראש השנה" (כדמצינו ביחזקאל), ומבואר בזה בלקוטי־תורה" (מיוסד על כתבי האריז"ל) שהפנימיות דר"ה היא דוקא ביוה"כ.
וממילא מובן שענין זה שביוה"כ - הפנימיות דר"ה הוא למעלה מכל עשרת ימי תשובה, כולל גם למעלה מהעשרה ימים כפי שיוה"כ נכלל בהם, הן בפשטות, והן מענינו של יוה"כ שבכל יום מעשי"ת. וכאמור, דאם יוה"כ הוא הראש" והמנהיג הפנימי (עם כל השטורעם המיוחד שביוה"כ, גם לגבי ר"ה) דכל ימות השנה עאכו"כ שהוא הראש" והמנהיג דעניני יוה"כ שבשנה (היוה"כ שבכל יום מעשי"ת). ואם־כן מובן, שלהיותו הראש השנה" שלהם הרי הוא למעלה מהם,
- [ - אע"פ שלכאורה, עניני יוה"כ (עצמו, ומזה מובן גם בנוגע לעניני יוה"כ שבעשי"ת הנ"ל) הם למעלה מראש השנה (כולל גם מר"ה שביוה"כ), וכמובן בפשטות דאם בכל עניני קדושה ישנו הכלל ד, מעלין בקדש"8 לא רק מיום ליום אלא עלי' מרגע לרגע עאכו"כ כשמדובר בקדושת ר"ה ויוה"כ, שהיא קדושה הכי נעלית, ועד כדי כך, שהיא נעשית הראש" והמנהיג (אַן אָנפירער") דכל הקדושות במשך כל השנה, כולל קדושות היו"ט שבשנה, הן סוכות והן פסח והן זמן תורתנו, שהראש" שלהן הוא בר"ה, והראש הפנימי" שלהן הוא ביוה"כ שודאי בקדושה זו
בלתי מוגה