להכריז שלוש פעמים "גוט (שבת) יום טוב בהרמת קול מפעם לפעם
א. על פי מה שכתוב בילקוט ש"שלוש שמחות כתיב בחג" (מה שאין כן בחג השבועות ובחג הפסח) מתאים שההכרזה "גוט שבת19 גוט יום טוב" תהי' שלש פעמים, אשר, "בתלת זימני הוי חזקה "קה20.
ב. ובזה גופא בהגבהת הקול מפעם לפעם. [במכל שכן וקל וחומר מ"כל נדרי"21] ועד כדי כך, שבפעם הג' מגביהים את הקול ביותר וביותר, באופן שכולל הגבהת הקול בתכלית (שאין למעלה 22).
ד. נוסף על ההכרזה "גוט שבת גוט יום טוב" שהיתה בבית-הכנסת, הרי, כשנכנסים לסוכה, מקום חדש (עם היותה בצדו של בית-הכנסת), ראוי להכריז עוד הפעם24.
ה. לכל ראש צרך להיות ההכרזה על דבר "א גוטן מועד", וכיון שלא עשיתי הבדלה - תהי' ההכרזה על ידי הגבאי25.
ו. כמה וכמה מקפידים לאכול בשר (נוסף על שתיית יין) גם בכל יום דחול המועד, כיון שחיוב השמחה מן התורה הוא גם בחול המועד26.
להוסיף בתורה ובפרט פנימיות התורה ובפרט ביום השלישי
ז. ב"זמן שמחתינו" צריכה להיות הוספה ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה, ובהדגשה יתירה בנוגע ללימוד פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה בחכמה בינה ודעת, בתורת חסידות 27".
ח. האמור לעיל אודות ההוספה בתורה (נגלה דתורה ופנימיות התורה) שצריכה להיות בחג הסוכות, מודגש ביותר ביום השלישי דסוכות, מצד ענינים המיוחד של האושפיזין דיום זה, יעקב ואדמו"ר הזקן, שענינם תורה28.
ט. כל יום משבעת ימי הסוכות צריך להיות הוספה מיוחדת בלימוד תורתו של האושפיזא העיקרי דיום זה, שבא בראש, ו"עימי" באים גם שאר האושפיזין29.
כל אחד ואחד ילמוד ביום ד' דסוכות ענין חדש בתורה
י. האושפיזין דיום זה [ד' דחג הסוכות] הם משה [ואדמו"ר האמצעי] - [לכן] יש ללמוד ענין חדש בתורת משה, שעד עתה לא למדו עדיין [וענין זה שייך לכאו"א]30.
יב. כשהתחיל ה"רעש" בנוגע לשנת הקהל, הרי, כדי לפעול גם בעצמי כו', הוכרחתי לעשות ענין מיוחד שלא לפי רוחי כו'32, לשנות המנהג ולאחוז כל הד' מינים (לא רק בעת הנענועים, אלא גם) במשך כל זמן אמירת ההלל33.