להתחיל בבית הכנסת
ד. שמחת בית השואבה בזמן הזה מתחילה אמנם ב"עזרה" שבבית-הכנסת (בדוגמת ה"עזרה" שבבית המקדש), אבל, נמשכת ויוצאת גם מחוץ לבית הכנסת - ובשתים: בסוכה בהתוועדויות דשמחת בית השואבה באמירת לחיים וטעימת ("פארבייסן") מזונות וכיוצא בזה, ולאחרי זה גם ברחוב [כדלקמן]8.
לעשות התוועדויות ד"שמחת בית השואבה"
ה. כמסופר בשיחות דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו אודות ההתוועדויות דשמחת בית השואבה בליובאוויטש' (גם) על ידי אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע ורבותינו נשיאינו שלפניו, שהראו דוגמא חי' בגופם ממש כדי שמהם יראו וכן יעשו10.
ו. העזרה היא המקום שמסייע לכל שמחת בית השואבה - על ידי שחוזרים ומספרים אז את פרטי השמחה שהיתה בעזרה. ואפילו כשלא חוזרים על כך, הרי מכיון שענינים אלו הודפסו כבר בגמרא כו' הרי זה פועל על כל הדורות11.
בזמן הגלות השמחה מתחילה בלילה הראשונה
א. שמחת בית השואבה - בזמן הגלות - מתחילה בלילה הראשון דחג הסוכות, ואדרבה - בלילה הראשון צריך להיות שמחה גדולה ביותר, מכיון שעל ידי זה נעשית "הפתיחה" דכל שמחת בית השואבה בשנה זו3.
גם הנשים וטף
ב. בזמן הגלות יכולות וצריכות גם הנשים [וטף4] לחגוג בעצמן את שמחת בית השואבה, (בעזרת נשים), בעת מעשה, או לאחרי כן.
ג. כבר עברו ריבוי שנים מאז שחוגגים שמחת בית השואבה, אשר, משנה לשנה הולך וניתוסף כו', [באין-ערוך] כהציווי "מעלין בקודש", ומזה מובן היכן אוחזים (ועל כל פנים - היכן היו צריכים לאחוז) בשנה זו.
לחזור לבני ביתו המדובר בההתוועדויות
ז. בבואו לביתו לאחרי הפארבריינגען דשמחת בית השואבה, וחלק מב"ב לא היו (מאיזו סיבה שתהי') בשמחת בית השואבה, או שהיו בשמחת בית השואבה שבה לא דובר אודות ענינים אלו - שבודאי ימסור להם את הענינים המדוברים כאן, ובהוספה12.
ח. יש להתחיל בשמחת בית השואבה תיכף ומיד, ועוד לפני קידוש וסעודת יום טוב, ואחר כך יפסיקו למשך זמן כדי לקדש על היין, יין המשמח, ולאכול סעודת יום טוב בשמחה13.
ט. בפשטות: מלבד הזמנים הקבועים לתפלה, סעודת החג, (חג הסוכות והכנסת אורחים כו' - יש לנצל את כל הזמן לשמוח בשמחת בית השואבה, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו: "מצות היום בשמחה"14.
י. לא נורא אם בגלל זה יתמעט באכילת דגים או בשר, או אפילו בשתיית יין (אף שצריך להיות שתיית יין במדה ויותר מן המדה, לענין השמחה במשך כל השנה כולה - כידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמועדי חודש תשרי הם מועדים כלליים על כל השנה כולה, כל מועד בנוגע לענינו המיוחד, ובנדו"ד, חג הסוכות, "זמן שמחתינו" - המשכת השמחה על כל השנה כולה".
יא. לצאת ולשמוח בשמחת בית השואבה בפועל ממש - על ידי השירה בפה, "עקימת שפתיו הוי מעשה", עד ל(טיפוח בידים16) וריקוד ברגלים (מעשה כפשוטו), ובאופן ד"כל עצמותי תאמרנה", כולל גם - שמחה וריקודים ברשות הרבים, עד שהרחוב בעצמו ירקוד17.
לשמוח יהודים נוספים אפילו אלו ששמחים כדי לצאת ידי חובתם
יב. על אחת כמה וכמה שפועלים השמחה והריקוד אצל בני ישראל שדרים רחוב, או אפילו רק עוברים ברחוב, כי, הדיבור עמהם בעניני התורה הנצחית (ועל אחת כמה וכמה בענין "ואהבת לרעך כמוך", "כלל גדול בתורה") פועל אצלם, עד שגם הם פועלים על יהודים נוספים לשמוח בשמחת בית השואבה18.
להוסיף בכל יום באופן של חידוש
יג. על פי הכלל מעלין בקודש, מובן שאחרי גודל השמחה של הלילה הראשון של שמחת בית השואבה - צריך להתוסף בזה הוספה ועלי' בלילות שאחרי זה [ועד להוספה באופן של חידוש19].
טו. החל מליל שני דשמחת בית השואבה שבהיותו ליל שני, צריך להתוסף בזה באופן של "כפלים לתושי'", הן כפלים בכמות והן כפלים באיכות, שזהו שלא בערך יותר. [ואדרבה - העיקר הוא ההוספה בכפלים באיכות]21.
טז. לכל לראש - על ידי הוספת "פנים חדשות" כפשוטם, היינו, שפועלים על עוד יהודי (שעד עתה לא השתתף בשמחת בית השואבה) שגם הוא יבוא להשתתף בשמחת בית השואבה, ועל ידו ניתוסף בשמחתם של כל המשתתפים בשמחת בית השואבה, להיותו "פנים חדשות"22.
יז. ועוד וגם זה עיקר - שכאו"א מהמשתתפים בשמחת בית השואבה נעשה בעצמו בבחינת "פנים חדשות", על ידי זה שמתעלה בעבודתו לדרגא נעלית יותר, עד שנעשה מציאות חדשה, ובמילא, נעשית גם השמחה מתוך חיות והתלהבות חדשה, "פנים חדשות"23.
יח. ההוספה בלילה זה [במוצאי החג] מצד החידוש דכלי זמר ("החליל") אינה הוספה סתם, אלא, הוספה שהיא בערך לה"עיקר", ויש לומר שההוספה היא גדולה יותר מהעיקר, כאמור, ש"החליל של בית השואבה" הוא ענין הכי עיקרי24.
כל המקדים, זריז, מרבה, הרי זה משובח
יט. כל המקדים לשמוח בשמחת בית השואבה הרי זה משובח, וכל הזריז הרי זה משובח, וכל המרבה הרי זה משובח 25.
לא טעמו טעם שינה - ואפי' בזמן שמוכרחים לישון
כ. להתחיל בזה תיכף ומיד - בהתחלת הלילה, ומוסיף והולך במשך כל הלילה, ובלשון חז"ל "כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא טעמנו טעם שינה "26 !
כא. אפילו בזמן שמוכרחים לישון27, שמחת בית השואבה מבטלת טעם השינה, מכיון שגם אז חולמים עניני חסידות, חולמים אודות שמחת בית השואבה, וחולמים אודות הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו28 !
זמן מוכשר לאחוז ולתפוס דוד מלכא משיחא
כח. מכיון שדוד מלכא משיחא הוא אחד מהאושפיזין, וגם הוא משתתף ורוקד בשמחת בית השואבה (כנ"ל) - הרי זה זמן הכושר מאין כמוהו לאחוז ולתפוס אותו ("אנכאפן אים"), על ידי זה שאוחז ותופס יהודי (בידו או בגופו) שיש בו ניצוץ של משיח צדקנו35.
לבקר בהמוסדות לאלו שחסרים בבריאות הגוף או נשמה ולשמחם
כט. אלו שנמצאים במעמד ומצב שחסר אצלם בהתמימות דבריאות הגוף או בריאות הנשמה, ביחס אליהם מודגש יותר הצורך לפעול בענין השמחה, לבוא ולבקרם במוסדות המיוחדים שבהם נמצאים, ולשמח אותם, עד שיראו חיוך על פניהם, ולא רק חיוך בלבד, אלא שמחה של ממש, עד שהם ישמחו אחרים כו'36. זאת מבלי לפגוע, השגת-גבול וכיוצא בזה), שהוא מתחיל על ידי שבאים ממקום מרכזי מקומו של נשיא דורנו ניתוסף בהשמחה
ל. מעלת השמחה שבכל מקום שחוגגין שמחת בית השואבה אינה דומה למעלת השמחה שנעשית על ידי זה שבאים שלוחים ממקום מרכזי - שלוחים ממקומו של נשיא דורנו כו' שעל ידם ניתוסף בהשמחה במקומות אלו ביתר שאת וביתר עוז37.
ללכת לשמח, ביום טוב - במקומות הסמוכים, בחוה"מ - מחוץ לעיר
לא. יש לעורר אודות [הצורך38 ל] נסיעות אל מחוץ לעיר [בכל מקום שישנם יהודים39] בימי חול המועד סוכות [נוסף על ההליכה למקומות הסמוכים ביום טוב] בכדי להביא אל היהודים שיצטרפו לשמחת בית השואבה, ויתאחדו עם שאר בני ישראל הנמצאים שם את שמחת בית השואבה, מתוך שמחה וטוב לבב40.
לב. להביא גם - עניני הפצת המעיינות, ועל אחת כמה וכמה דיבור ע"ד הנהגה בחיי היום יום על פי התורה והמצוה, ולהסביר להם, שבזה תלוי' ברכת הקדוש ברוך הוא בכל המצטרך41.
לג. צריכים להשתדל לזכותם במצות נטילת ד' מינים, היינו, שלפני הנסיעה יש לברר אם יש להם ד' מינים, ובאם אין להם, צריך לקחת גם ד' מינים כשרים. וכמנהג חב"ד, [ראה לעיל "חג הסוכות" אות ה] ולהשאירם שם בכדי שיהיו להם ד' מינים42.
לצרף ה"אשת חבר" וילדיו
לד. מה טוב - לצרף לנסיעה גם את ה"אשת חבר", וכמו כן את ילדיו, מפני שיש לחנכם גם לעניני הפצת המעיינות שצריכים לדאוג לכל בני ישראל, גם לאלה הנמצאים בריחוק מקום רוחני, או על כל פנים בריחוק מקום גשמי42.
להביא בשורות משמחות והבשורה טובה העיקרית שמשיח כבר בא
לה. ומביא [להביא] אתו [בהנסיעה] שמחה, וניגון שמח, וענינים משמחים, ובשורות משמחות. כולל הבשורה-טובה העיקרית שמשיח כבר בא42 !...
לו. ו[על פי הנ"ל אות ל"ה] ממילא מובן, שאז הוא רוקד ושמח בשמחה הכי גדולה, השמחה דקבלת פני משיח צדקנו! ובאופן שאינו מתבייש בריקודו, ואדרבה - הוא רוקד "לעיני כל ישראל", לקבל פני משיח צדקנו43.
לז. בלילה זה [ליל חמישי]44 צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לאהבת ישראל ואחדות ישראל לאחד את כל בני ישראל בשמחה זו על ידי זה שפועלים על עוד יהודים ועוד יהודים "ווילדקייטן" שצריכים לבטלם), הרי, גם בנתיים צריך להיות אצלו שמחת בית השואבה, וגם במעמד ומצב זה בכחו וביכלתו לפעול אצל כל בני ישראל50.
לח. ההתבוננות46 שבלילה זה באים האושפיזין שענינם הוא אהבת ישראל ואחדות ישראל: אהרן אוהב שלום כו' אוהב את הבריות כו'", אפילו "בריות בעלמא"47, והצמח-צדק שפעל קירוב ואחדות בכל חוגי בני ישראל, מוסיפה בהענין דאהבת ישראל ואחדות ישראל, החל מהקירוב והאחדות בנוגע לשמחת בית השואבה48.
לט. לכל לראש בנוגע לאלה שכבר נסעו לכמה מקומות כדי להוסיף ולזרז עוד יותר בשמחת בית השואבה, (ועל אחת כמה וכמה במקומות שצריכים לחדש שמחת בית השואבה) שפעולתם תהי' בהצלחה רבה ומופלגה. ובודאי יוסיפו בזה ביתר שאת וביתר עוז49.
מ. ועוד ענין בזה שההוספה בשמחת בית השואבה במקום אחד פועלת גם שיתוסף בשמחת בית השואבה בכל שאר המקומות, כיון שכל בני ישראל הם מציאות אחת, "כאיש אחד בלב אחד"45.
מא. ויתירה מזה שגם ההוספה בשמחת בית השואבה על ידי היחיד (שמסביר לעצמו ופועל על עצמו להגדיל ולהעמיק את השמחה) פועלת על כל בני ישראל, כיון שכל יחיד מישראל הוא "חלק אלקה ממעל ממש", והעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולן 45.
מב. אפילו כאשר מאיזה סיבה שתהי' חוגג שמחת בית השואבה ביחידות - שכן, אף על פי שהנהגה כזו היא היפך ההלכה הדין והמנהג דשמחת בית השואבה, וצריכים לבטלה (כמו שאר עניני "ווילדקייטן" שצריכים לבטלם), הרי, גם בנתיים צריך להיות אצלו שמחת בית השואבה, וגם במעמד ומצב זה בכחו וביכלתו לפעול אצל כל בני ישראל50.