אושפיזין

אושפיזין

לדבר ולהזכיר אודות האושפיזין שבזהר והחסידיים

א.

איתא בזוהר שבשבעת ימי חג הסוכות באים לסוכתו של כל אחת ואחת מישראל שבעה אושפיזין (אורחים) מהעולם העליון (עולם האמת) אברהם יצחק יעקב34 משה אהרן יוסף ודוד (ובמקום אחר מוסיף גם שלמה אושפיזא השמיני)35.

להזכירם בשמותם כנשיאים

ב.

הזכרת האושפיזין החסידיים היא (לא בשמות שנקראו בכניסתם לבריתו של אברהם אבינו עליו השלום, כמו האושפיזין שבזהר, אלא) בתוארים המיוחדים שנקראו בהם בתור נשיאי (ישראל, ובפרט נשיאי) החסידות36.

ג.

ואלו הן37: הבעל שם טוב (ולא השם "ישראל")38; המגיד (ממעזריטש) (ולא השם "דובער")39; אדמו"ר הזקן (ולא השם "שניאור זלמן")40; אדמו"ר האמצעי (ולא השם "דובער")41; הצמח-צדק (ולא השם "מנחם מענדל")42; אדמו"ר מהר"ש (ולא השם "שמואל"43), או כפי שנתפרסם ונקרא גם ע"ש ההנהגה ד"לכתחילה אריבער"44; אדמו"ר נשמתו עדן (ולא השם "שלום דובער")45.

ד.

ואנן נוסיף אבתרייהו גם האושפיזא השמיני כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ולא השם יוסף יצחק46)47, שעל ידו נעשית הקליטה דכל שבעת האושפיזין48.

ה.

על פי דברי נשיא דורנו שכולל גם צווי ומסירת הדברים לכל הדורות שלאחריו הרי זה באופן ד"מראה באצבעו ואומר זה": "אט זיצט דער בעש"ט, אט זיצט דער מגיד, אט זיצט דער אלטער רבי וכו', עד לאביו כ"ק מו"ח אדנ"ע שהי' ממלא מקומו49.

ו.

כל ה(ארבעה-עשר) אושפיזין באים בכל יום, אבל לכל יום יש את אושפיזו העיקרי, העומד בראש "ועמי'" באים שאר האושפיזין: ביום ראשון אברהם והבעל שם טוב, ביום שני יצחק והמגיד, וכן הלאה50.

ז.

יש להזכיר את ה"אושפיזין" עצמם (לא רק מספרם כו') גם בשמותיהם (על דרך ובדוגמת הזכרת זכות אבות על ידי זה שאומרים "האיר פני מכל המזרח עד שהוא בחברון", שמזכירים בפירוש השם "חברון")51.

קדימה להאושפיזין החסידיים

ח.

עם היות שהזכרת והזמנת האושפיזין בדיבור אינה מנהג חב"ד (מאיזה טעם שיהי'), הרי, רבותינו נשיאינו דיברו כמה פעמים אודות האושפיזין, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שדיבר והזכיר כמה פעמים אודות האושפיזין, הן האושפיזין שבזוהר, והן האושפיזין החסידיים, וצוה להדפיס ולפרסם כו'52.

ט.

פרטי הדברים אודות האושפיזין שבזהר והאושפיזין החסידיים (שיכותם זה לזה 53, החילוקים שביניהם וכו') נתבארו בארוכה בשנים שלפני זה54, וכבר נדפסו הדברים, ובתוספת ציוני מראי-מקומות, דבר השלם, ובודאי זוכרים הדברים, ובכל אופן, כל הרוצה יכול לעיין בדברים הנדפסים55.

י.

הדבר56 נתגלה בדורנו דוקא, ולאחרי שנתגלה ונתפרסם, הרי זה שייך לכל מי ששומע כו', כתורת הבעל שם טוב שבכל ענין שיהודי רואה או שומע יש הוראה ולימוד בעבודתו לקונו56.

יא.

מצד המעלה שבעבודת (טירחת) האדם, קדימה לאושפיזין החסידיים, כיון שעל ידם (עבודתם ופעולתם) ניתוסף גם בענינם של האושפיזין שבזהר [שהם אלה שמבארים הענינים שבזהר באופן של הבנה והשגה בחב"ד57]58.