האם ה' באמת אוהב אותי? הרי לפעמים אפילו אני לא מסוגל לסבול את עצמי?
הרי אנחנו מכירים את עצמנו. כל אחד ואחת מאיתנו יודעים מה באמת מתרחש בפנים, ולא תמיד קל לנו להאמין שה' יכול לאהוב אותנו פשוט כפי שאנחנו.
ברור לנו שהקב"ה אוהב את הנשמה שלנו, הרי היא טהורה ואלוקית. אבל מה עם הגוף? מה עם החיים עצמם? האוכל שאנחנו אוכלים, העבודה שלנו, חיי המשפחה, הזמן שבו אנחנו רוצים פשוט לנוח, ליהנות ולהתאוורר. מה הקשר בין כל אלה לבין ה'?
חיבוק מאבא
אחת מנקודות האור המעודדות ביותר בתורת החסידות, היא גילוי העובדה שה' אוהב אותנו אפילו יותר ממה שאנחנו מסוגלים לאהוב את עצמנו.
יש דרכים שונות לבטא אהבה; במילים, במבט שמדבר עם העינים או בחיוך לבבי. דרך נוספת לבטא אהבה היא גם בחיבוק.
חג הסוכות הוא הזמן שבו אנו זוכים לקבל מה' יתברך חיבוק חזק ומלא אהבה. כמאמר הפסוק בשיר השירים: "שְׂמאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי".
רבינו הזקן משייך את הפסוק לחודש החגים; "שְׂמאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי" - אלו הם ימי הדין, ראש השנה ויום הכיפורים.
"וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" - זהו חג הסוכות; החיבוק שה' יתברך מחבק אותנו, הוא באמצעות הסוכה שעוטפת אותנו מכל עבר.
אבל למה דווקא חיבוק? ישנן דרכים רבות לבטא אהבה, כמו לדוגמא בפסוק: "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'".
כשאדם מחבק את חבירו, הוא תופס אותו שלא יוכל ללכת ממנו. ממבט אפשר להתנתק, ממילים אפשר ללכת, אבל החיבוק תופס אותנו לחלוטין, אבל זה לא הכל.
יש עוד מעלה מיוחדת בביטוי של אהבה דווקא בחיבוק. זוהי דרכו של הקב"ה לומר לנו שהוא אוהב אותנו ללא תנאי. לא רק את הנשמה שלנו, אלא את איך שאנחנו עכשיו, ברגע זה ממש, בדיוק כמו שאנחנו.
פנים ואחור
כל ביטויי האהבה - המבט, הדיבור, החיוך, הנשיקה, כולם פנים אל פנים. החיבוק לעומתם תופס את הגב, את הצד האחורי של האדם. בפנים נמצאים האיברים החשובים והעדינים ביותר של האדם, ואפשר להחזיר איתם אהבה. דרך הפנים אנו יוצרים תקשורת והבעות. לכן גם ביטוי אוהב שמתבטא פנים אל פנים יוצר חיבור הדדי.
במובן מסויים, כשאנו מבטאים אהבה פנים אל פנים, מסתתר מאחורי גילוי אהבה כזה מסר שאומר: אם תחזיר לי אהבה, אני אמשיך לאהוב אותך. אם המבטים שלנו יתקשרו בצורה הנכונה, אם המילים שלנו ידברו באותה שפה, אז תמשיך להתקיים אהבתנו, ואם לא... נגמרה האהבה.
הגב לעומת זאת, אינו יודע להעניק אהבה בחזרה. אין לו שום דרך להביע את עצמו. כשהקב"ה מחבק אותנו, הוא אינו מצפה לקבל מאיתנו אהבה בחזרה. בין אם נשיב לו אהבה ובין אם לא, הוא אוהב אותנו ללא תנאי, בדיוק כפי שאנחנו!
המשמעות העמוקה של אותו חיבוק, היא ללמד אותנו שה' רוצה קשר אוהב איתנו גם בחיי היום יום. לא רק במצוות, בתורה או בתפילה שהם ביטוי ישיר של קשר אוהב אליו יתברך.
במצוות סוכה אין מעשה מיוחד או כוונות מיוחדות, אלא הסוכה היא כמו הבית שלנו. זהו המקום בו אנו חיים את החיים עצמם: אוכלים, קוראים, נחים ומבלים זמן.
חג הסוכות מטעין אותנו בכוחות לכל השנה, לחבר את כל החיים שלנו לה', כולל ובמיוחד את החלקים הלא קדושים, את חיי החולין.
הידיעה שהקב"ה רוצה גם את חיי הגוף שלי, רק מחזקת ומעמיקה את האהבה שלנו אליו יתברך. במיוחד לאור הידיעה שהקב"ה לא מצפה לקבל מאיתנו כלום בחזרה. הוא פשוט אוהב אותנו, אפילו יותר ממה שאנחנו אוהבים את עצמנו.
(סיפור: האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטם משינאווא זצוק"ל. מאמר: לקו"ת דברים ע"ח, ג ד"ה "ושאבתם מים בששון".)