לפני כחמש מאות שנה, עלה מצפת עמוד של אור שהאיר את פני העולם כולו מאז ועד עצם היום הזה. צפת של מעלה הייתה באותם ימים מלאה במקובלים קדושי־עליון, שנהרו אליה מכל קצווי תבל.
באותם ימים, ברחובותיה הצרים והעתיקים של רומי, בין בתי האבן הצפופים, נולד לרבי מרדכי גלאנטי בן ויקרא שמו אברהם. משפחת גלאנטי הייתה מפוארת ומיוחסת, מצאצאי מגורשי ספרד, ובה חכמים ומקובלים מדורי דורות, וניכרו בנער חכמה ויראה מילדותו.
רבי אברהם גדל בצלו של אחיו הגדול, רבי משה גלאנטי, מקובל וענק רוח, שהיה גם מורו ורבו ומדריכו בעולם הסוד. בבוא העת עזבו השניים את עיר הולדתם, עלו לארץ־הקודש וקבעו את מושבם בצפת, אותה עיר קדושה שבה נתגלו בימים ההם סודות הקבלה.
רבי אברהם נמשך במיוחד אחר תורתו של הרמ"ק - רבי משה קורדובירו, שהיה מגדולי המקובלים בדורו. הוא ראה בו את מקור חכמתו, ודימה את עצמו לירח המקבל את אורו מן השמש.
כאשר חיבר רבי אברהם את פירושו הקבלי על הזוהר, קרא לו "ירח יקר", על שם ספרו של רבו, "אור יקר". וכך כתב החיד"א בשם גדולים: "רבו, פירושו כשמש בגבורתו, והוא אור יקר; והוא, חיבר פירושו כמו ירח שמקבל מהשמש מנוגה נגדו".
אך רבי אברהם לא היה רק תלמיד חכם ומקובל. הוא נודע גם בחסידותו ובפרישותו, וחי חיי סגפנות מתוך רצון לזכך את הגוף ולהתרומם מעל ענייני העולם הזה. הוא הרבה בתעניות ובצומות, והקפיד לעשות זאת בהצנע לכת, מבלי שאיש ידע על כך.
בסוף ימיו של הרמ"ק הגיע לצפת האר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא, מי שעתיד להעמיד דרך חדשה ועמוקה בעבודת ה'. סביבו התקבצו תלמידי חכמים ומקובלים, ומתוך תורתו הלכה והתחדדה תפיסה חדשה ביחס לעולם הגשמי: לא תמיד הדרך להתעלות היא לברוח מן העולם. גם בתוך הדברים הפשוטים שאדם פוגש בכל יום, מסתתרת עבודה רוחנית גדולה.
אלא שאת הרעיון הזה היה צריך ללמד במיוחד למי שהקדיש את חייו לפרישות מן העולם.
כשהגיע האר"י לצפת, כבר ישב בה רבי אברהם גלאנטי ימים רבים. פעם הזמין האר"י את תלמידיו לסעודה, וביקש להזמין אליה גם את רבי אברהם גלאנטי.
השליח ששלח האר"י הגיע אל רבי אברהם בדיוק בשעה שעמד לקבל עליו תענית בתפילת מנחה, וביקש ממנו בשם האר"י שלא יקבל עליו את התענית.
רבי אברהם כעס על גילוי סודו. כיצד ידע האר"י על תענית שאיש אינו יודע עליה? אך לצד הכעס התעוררה בו סקרנות על רוח קודשו. הוא החליט לבוא לסעודה ולתהות על קנקנו של אותו מקובל צעיר.
למחרת, כשהגיע רבי אברהם אל סעודתו של האר"י, ראה לפניו שולחן עמוס בכל טוב, ובראשו ישב האר"י ולימד מתורת הסוד.
דברי האר"י היו עמוקים ונפלאים, אך רבי אברהם מצא בהם קושי. הוא הכיר מקור אחר שנראה כסותר את דבריו, ומיד הפסיק את השיעור והקשה עליו.
השיב לו האר"י: "אכן, כך נראה במבט ראשון. אך אם תעיין היטב במקור שממנו הקשית, תראה שאין קושי."
ותיכף הסביר את הדברים באופן שהתיישב על ליבו של רבי אברהם.
המשיך האר