Skip to content
ללמוד ולקיים

דף ב - ג

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים

בכורות בזמננו

בזמננו שאין בהמ"ק קיים (שיבנה בב"א) ועדי הכשרות עצות לפטור מאיסור בכור בהמה.

ע' רש"י כה: (ד"ה בכור שנפל לבור) בכור בזמן הזה אין נשחט בלא מום מפני שקדשים הוא, דמאליו הוא קדוש, והשוחטו כשהוא תם הוי שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת.

לסמוך על מכירת הבכורות בזמנינו

כדי לפטור מבכור נוהגין חלק מההכשרים לסמוך על 'מכירה' שמוכרים חלק של האֵם של הבהמה לגוי (הקנה וושט) ואז יש שותפות גוי ופטור הוולדות מבכור (ע' בכורות דף ג:).

מצוה לשתף הגוי בבהמה בכורות: ע' השו"ע יו"ד סי' ש"כ ס"ו שמצוה לשתף את הגוי בבהמות מבכורות כדי להימנע מתקלה שע"י קדושת בכורה, לדעת השו"ע מספיק להקנות חלק בבהמה שאם יחתך תהיה בעלת מום לכן היו כאלו שהקנו את אוזן הבהמה לגוי אך הש"ך סק"ג כתב שראוי להחמיר לכתחילה כשיטות שצריך להקנות דבר העושה אותה נבלה או טריפה לכן רבים נוהגים היום להקנות לגוי את הקנה והוושט.

יש הכשרים שלא רוצים לסמוך על המכירה ולוקחים לשחיטה בכורות רק מלידה שניה. לאחרונה כמעט כל הבשר מההכשרים המהודרים הוא או משחיטת חו"ל או בהמות מחו"ל מקום שרוב גוים שאין דין בכור.

בשנים אחרונות יש שהקילו יותר במכירה זו למכור חלק בהמה זו לגוי רק ב'מכירה לזמן' עד אחרי לידת הבכור. ויש הכשרים שפקפקו במכירה זו. ועוד מצוי בשוק (של ההכשרים הפשוטים) הרבה בשר של ספק בכור. (ע' ס' 'בכור קדשים' שמפרט הרבה מהשאלות ותקלות המצויות בשוק בזה בזמננו. במקרים רבים, השוחטים בבית המטבחיים יודעים, שלפי הרישום, העגלים נולדו במשק שלא עשה מכירת בכורות, משום כך, מיעוטם מטילים [ע"י גוי] מום בכל זכר לפני שהם שוחטים אותו, ורובם מסתמכים על הנקב באוזן הבכור שהוי מום, ולכן אין נוהג בעגל או בכבש איסור שחיטת בכורות, אמנם איסור סחורה ומכירה באיטליז - נשאר. ונוהג גם בבשר בכור בעל מום. עי' בקובץ תשובות (ח"א יו"ד סימן קכא) שדן האם מותר לשווק בשר של ספק בכור באיטליזים.

עוד יש אומרים שכיון שידוע שישנן מאות מגדלים ברחבי הארץ שאינם דואגים לחתום על מכירת בכורות, הרי כל הארץ נכלל בספק, והארץ כולה דומה לעיר שיש בה תשע חנויות מוכרות בשר כשר ואחת טריפה. והלך אדם אחד וקנה באחת החנויות, וכמו שאמרינן כל עיר נחשבת למקום קביעות, כך כל הארץ נחשב למקום קביעות של איסור בכורות. והרפת שגידלה את העגלים נחשבת כמקום "קבוע" של איסור (עי' בכור קדשים עמ' רכה).

ועי' בספ' משפטי ארץ ערלה עמ' 111-112 בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אם ידוע שיש רגלים לדבר שהרבה רפתות בכל רחבי הארץ לא עשו מכירה בכורות, הרי קנית עגלים מכל הרפתות בארץ נחשבת כלוקח מן הקבוע, עד שיוודע מהיכן לקח.

מכירת בהמה מבכרת לגוי בזמן הזה

בשו"ת מהרש"ם (ח"ד ס' סו) דן בענין מכירת בהמה מבכרת לגוי כדי להפקיע הולד מקדושת בכורה, ודן שם אם נחשב הערמה בדאורייתא שכתבו התבואת שור והרדב"ז (ח"ד סו"ס רלג) שאין לעשות.

וכתב דהיות שבזמנינו יתכן שקדושת בכור אינו מדאורייתא, כמו שכתב בהג' מרדכי (ס' תשמ"ב) דבכור בזמן הזה הוי רק מדרבנן לפי שאינו ראוי להקרב, וכן מבואר בדברי התוס' (ע"ז יג ע"ב ד"ה ונשחטי') שכתבו דבזמן הזה אין חייב שוחט בחוץ מאחר שאינו ראוי לביאת פתח אוהל מועד מידי דהוי אשלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות היכל דפטור למ"ד מחוסר פתיחה כמחוסר מעשר דמי ופטור לכו"ע. עוד הביא מדברי החתם סופר (או"ח ס' סב) דמהני מכירת הערמה, ורק מדרבנן החמירו, ולגבי בכור מחשש תקלה אוקמוה על ד"ת. [עוד ציין לדברי התוס' והרא"ש בריש בכורות דלולא דיש תקנתא היה מהראוי להתיר לגמרי דין בכור בזמן הזה כמבואר בגמ' בכורות דף יג, ואם נבוא לאסור הערמה מהראוי להתיר לגמרי קדושת בכור, ולכן יש להקל ולא להחמיר במכירת הערמה].

1. ובטעם הדבר שרוצים להאכיל לבהמות (גם האם של הבהמות) תרומות ומעשרות ע"י מכירה לכהן, אך אם יש שותפות בהמה לגוי אז אסור להאכילו תרומות ומעשרות (ע' יו"ד שלא תרומות ס' יא ט' משפטי ארץ תרו"מ פ' י"א ס' י"א) "לכן יש להזהר בבהמות של כהן שנמכרו לגוי לפני פסח, וכן מבכירות של כהן שנמכרו לגוי או שיש בהן שותפות כדי לפוטרן מן הבכורה, שלא להאכילן תרומה".

2. לרבנות ירושלים וחיפה יש שחיטה נפרדת שמקפדת שלא תהא מכירה לזמן אלא מכירה לעולם. וחסרון של מכירה לזמן שמוכר לגוי דבר (קנה וושט) שאין לו ולא יהיה לו שום הנאה והשתמשות מזה, ולהרבה פוסקים מכירה כזו לא חל.

לסמוך על מכירת הבכורות בזמנינו

שאלה לעיון: כהן הנמצא בבית השחיטה ומסתכל על תעודת הלידה של הבהמה, ורואה שהכבשה שבידו שעומדת להימכר כחולין דרך הערמה, והוא ודאי בכור (עם מום באוזן שהוא ממון כהן) האם מותר לו לתפוס הבהמה כיון שהוא יש לו זכות ממון.

תשובה: ע' במחנה אפרים (זכיה ומתנה ס' ח) ישראל שלא נותן המתנות כהונה יכולים הכהן ליטול ממנו בעל כרחו (ומביא ראיה מהירושלמי וע' תוס' ו: שתירץ שמיירי במכירי כהונה (וע' בקהילות יעקב ס' י' אות ב' שהבבלי חולק על הירושלמי בזה)) ולדברי המחנה אפרים טוב שהכהן יתפוס.

לכתחילה אין לכהן לתקוף: כהן שרואה ספק בכור (שיש הרבה רפתות שלא נוהגים למכור לגוי וכנ"ל) ונוהג כדעת השו"ע (יו"ד ס' שטו סע' א) שפוסק כשיטת הרמב

More in this printout

View the whole printout