דף ד
פודה בו פעמים הרבה
האם יש מעלה לפדות באותו שה שכבר פדו בו כיון דאיתעביד ביה חדא מצוהע' בכורות דף ד ע"ב פודה בו פעמים הרבה ופרש"י שאם חזר וקנאו מיד הכהן לאחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר. ובתוספות פירשו בשם ר"ת דאספק קאי דלקמן בפרקין דף ט ע"א קתני רישא אחת בכרה ואחת לא בכרה ילדה זכר ונקבה מפריש והוא לעצמו ובספק זה שלא יצא מידו הוצרך למתני שחוזר ופודה בו ספק אחר פעמים הרבה יעו"ש, עכ"פ לכו"ע אם הכהן החזיר את השה לישראל יכול הישראל לחזור ולפדות בו פטר חמור אחר. ודן בס' חשוקי חמד דיש להסתפק האם יש ענין לפדות בשה שכבר פדו בו פטר חמור והכהן החזירו לישראל משום דאיתעבידא ביה חדא מצוה אחת יעשה בו מצוה פעם נוספת?
האם דומה להדס של מצוה: ודן (בחשוקי חמד שם) האם הדבר דומה למצוות כמו הדס שנעשה בו מצוה, ולקחתם לכם ביום הראשון ענף עץ עבות, מצוה לברך עליו במוצאי שבת על בשמים כמבואר בשו"ע או"ח סימן רצז ס"ד, או על מצות עירוב שכבר נעשה בו עירוב יעשה בו לחם משנה כמבואר בשו"ע סימן שצד ס"ס או שמא אין כאן אלא מצוות פדיון של חוב. וכתב דנראה דיש בזה ענין דלא גרע ממצוות ראשית הגז שכתב המכתבי תורה (סימן מג הו"ד בשו"ת בצל החכמה ח"ג סימן סח) שיעשה ממנו ציצית. ועוד כתב שם שחטים שהפרישו מהם תרו"מ יעשה בהם מצוה אחריתי יעו"ש.
עוד יעוין במעבר יבוק (שפתי גננות סוף פרק כב) שכתב שזה דבר טוב שהכהן יקנה דברי מצוה כגון סעודת שבת בכסף שמקבל לפדיון הבן הרי שגם במצוות של מתנות כהונה אמרינן כלל זה דכיון דאיתעבידא ביה חדא מצוה יעבד בה מצוה אחריתי ואם כן נראה שהיה בעניננו עכ"ד חשוקי חמד.
אכן אם הכבש נמצא טריפה יש מקום לדון אם פדיון פטר חמור הוה ברכה לבטלה. אך להלכה שבעיקר מועיל הפדיון מדין שוויו (ע' דרך אמונה ביכורים פי"ב) אך לכתחילה כתבו בספר ילקוט פטר חמור שכשפודה בשה יאמר בפירוש שלהצד שהכבש טריפה יחול הפדיון מדין שוויו.