ערב יום הכיפורים
א. מנהג ישראל שבערב יום הכיפורים מבקשים "לעקאח" (עוגת דבש וכיוצא בזה) ומקבלים אותו, וכפי שנהג כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לחלק "לעקאח" ולברך ב"שנה טובה ומתוקה"16.
ב. [אחר מנחה בברכת ערב יום הכיפורים אמר:] "האוכל ושותה בתשיעי", "כפי שיעור ב' ימים ערב יום הכיפורים ויום הכיפורים" ח. שבטח כבר החלו לקיים זאת, על כל פנים הסעודה הראשונה, ובטח ישלימו זאת ויאכלו הסעודה השני' (אלו שעדיין לא עשו זאת)17.
(16) ש"פ האזינו תש"נ התוועדויות ח"א ע' 83. ע"ש בארוכה. וראה שיחת ערב יום הכיפורים תשמ"ט - התוועדויות ח"א ע' 68: "יש מקשרים זה עם הכתוב (משלי ד, ב) "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" (ועד שאומרים זה בעת בקשת הלעקאח או אכילתו) שקאי על לימוד התורה וקיום מצוותי', הן מ"ע ("לקח טוב") ומל"ת ("אל תעזובו"). אבל פשטות הענין דנתינת לעקאח, לפי הבנת אנשים נשים וטף (שלוקחים ה"לעקאח") שבודאי גם זה הוא אמת לאמיתו שייכת לברכת לשנה טובה ומתוקה. כבפנים". וראה תשמ"ט שם: "...מסיימים עם ענין של נתינה לצדקה, ונתינת "לעקאח" (לאלו שעדיין לא לקחו [הערה 80: כי אין מקום ליקח "לעקאח" שתי פעמים])".
(17) משיחת ערב יום הכפורים תש"נ - התוועדויות ע' 95. ושם הערה 46: "לכאורה כן מוכח מזה שאוכלים סעודה בסוף ערב יוהכ"פ (טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח סתר"ח). שהיא בנוסף לסעודה (או סעודות) שאוכלים לפנ"ז ביום. שאוכלים בערב יוהכ"פ "כפי שיעור ב' ימים ערב יוהכ"פ ויוהכ"פ" (כנ"ל בפנים)".