Skip to content
עצתו אמונה - אידיש

האם מותר להרביץ ככה לילד?

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

שְׁאֵלָה :

לִכְבוֹד רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שְׁלִיטָ"א,

אֲנִי מְלַמֵד, קָרָה עַכְשָׁו סִפּוּר בְּכִתָּתִי, וַאֲנִי רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עַל זֶה עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שְׁלִיטָ"א. הַיְלָדִים הָיוּ בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה בַּבֹּקֶר בְּרוֹגַע, פִּתְאוֹם נִכְנָס הַמְּנַהֵל בְּיַחַד עִם יֶלֶד מֵהַכִּתָּה, הָעֵינַיִם וְהָאַף שֶׁלּוֹ יוֹרִים זִיקִים, וְהוּא מַבְרִיז שֶׁהַיֶלֶד הַזֶּה (יֶלֶד בֶּן שֶׁבַע) אִיֵּם עַל מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא יִקְטַע אֶת יָדָיו, לָכֵן הוּא רוֹצֶה עַכְשָׁו לְהַרְאוֹת לְכּוּלָּם, וְאָכֵן עַל יָדוֹ שֶׁל הַיֶלֶד הַזֶּה, מַה בֵּירוּשׁ לִקְטְעַ יָד.

הוּא סָחַב אֶת יָדוֹ שֶׁל הַיֶלֶד וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת כְּמוֹ סַבִּין בְכַעַס וּבְכֹחַ, הַיֶלֶד הִתְחִיל לִבְכּוֹת כָּל כָּךְ, וְהוּא עֲדַיִין לֹא הָיָה מְרֶצָה, וְהוּא אוֹמֵר: "עַכְשָׁו תֵּן לִי אֶת הַיָּד הַשְׁנִיָּה", וְהוּא מַכֶּה בַּיָּדַיִם הַקְטַנּוֹת וְהָרָזוֹת, וְכָךְ הוּא חָזַר לַיָּד הַשְׁנִיָּה, כָּאֵלֶּה מַכּוֹת שֶׁאֲפִילוּ לְאָדָם מְבָגָּר זֶה הָיָה כּוֹאֵב מְאֹד, מַמָּשׁ לֹא יָכוֹלְתִּי לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמְּנַהֵל, הֲרֵי אָסוּר לְהִסְתַּבֵּל בְּפָנָיו שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁבּוֹעֵס (סֵפֶר חֲסִידִים, סִימָן תתשכ"ו).

הַשְׁאֵלָה שֶׁלִי הִיא הַאִם מֶתָּר לִי לְהַרְאוֹת אַהֲבָה גְלוּיָה לַיֵּלֶד הַזֶּה, אֲפִילוּ כְּשֶׁיְלָדִים אֲחֵרִים רוֹאִים שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד, כַּרְטִיסִים וְכַדּוֹמֶה? וּמָה אֲנִי בִּכְלָל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּכָאֵלֶּה זְמַנִים, הַאִם מֶתָּר לִי לְסַפֵּר אֶת זֶה לַהוֹרִים? לְצַעֲרִי זוּ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָּאֵלֶּה דְּבָרִים.

יִישַׁר כֹּחַ עַל כָּל הַשִׁיעוּרִים עַד עַכְשָׁוּ, זֶה נוֹתֵן לִי בְּהִירוּת וְרֹגַע בַּיּוֹם. יִישַׁר כֹּחַ

תְּשׁוּבָה :

בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ – יוֹם ד' פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים, כ"ט מְנַחֵם-אָב, שְׁנַת ה'תשפ"ו ... נֵרוֹ יָאִיר

קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ הַמְזַעְזֵעַ.

בְּוַדַּאי שֶׁתִּתֵּן יוֹתֵר אַהֲבָה לַיֶלֶד הַזֶּה, וּבְוַדַּאי שֶׁתְּסַפֵּר לַהוֹרִים אֶת הַסִּפּוּר שֶׁקָרָה; הַהוֹרִים צְרִיכִים לָדַעַת כָּל תְּזוּזָה שֶׁקוֹרָה בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה עִם הַיְלָדִים שֶׁלָּהֶם, כִּי הַסִּפּוּרִים הָאֵלּוּ גּוֹרְמִים שֶׁהַנֹעַר יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, כִּי בִּמְקוֹם לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים - קוֹרְעִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלָּהֶם.

בְּסִפּוּר כָּזֶה שֶׁקָרָה, כְּשֶׁיֶלֶד מַגִּיעַ לְסַפַּר שֶׁיֶלֶד אַחֵר הִפְחִיד אוֹתוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִקְטְעַ לוֹ אֶת הַיָּדָיִם הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ - הַמְּנַהֵל צָרִיךְ דָּבָר רִאשׁוֹן לְהַרְגִיעַ אֶת הַיֶלֶד, לְהַגִּיד לוֹ: "אַף אֶחָד לֹא קוֹטֵעַ יָדַיִם, אַל תְּפַחֵד, יֵשׁ אֲנָשִׁים עִם שָׁפָה פְּרוּעָה, כָּל מִילָה זֶה אֲנִי הוֹלֵךְ לַהֲרוֹג אוֹתְךָ, אֲנִי הוֹלֵךְ לִשְׁבּר לְךָ אֶת הָעֲצָמוֹת וְכוּ", לֹא צְרִיכִים לְפַחֵד"; וְהַמְּנַהֵל צָרִיךְ לָקַחַת אֶת הַיֶלֶד הַשֵׁנִי וְלִשְׁאל אוֹתוֹ מַה הָיָה הַסִּפּוּר, "לָמָּה אַתָּה מְאַיִם עַל יְלָדִים אֲחֵרִים? לָמָּה אַתָּה מַפִּיל פַּחַד ? וַאֲפִילוּ שֶׁאוֹתוֹ אֶחָד עָשָׂה לְךָ עָוֶל - לֹא מְדַבְּרִים כָּכָה", וּכְשֶׁרוֹאִים שֶׁהַיֶלֶד מַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ - נוֹתְנִים לוֹ עוֹנֶשׁ, שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְשַׁחֵק בַּהַפְסָקָה וְכַדּוֹמֶה לְזֶה, אֲבָל חַס וְשָׁלוֹם לַעֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה סִפּוּרִים, זֶה לֹא חִנּוּךְ, זוּ אַכְזָרִיוּת הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ.

חֲזַק וֶאֱמָץ בַּעֲבוֹדָתְךָ הַקְדוֹשָׁה, תִּשְׁמוֹר עַל הַיְלָדִים, תִּסְתַּכֵּל עַל הַיְלָדִים כְּאִילוּ הֵם הַיְלָדִים שֶׁלְךָ, תִּסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם בְּרַחְמָנוּת. חֲכָמֵינוּ הַקְדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סַנְהֶדְרִין יט:) : "כָּל הַמְלַמֵד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, מַעֲלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילוּ יְלָדוֹ"; מוֹהֲרָא"שׁ אוֹמֵר פּירוּשׁ, שֶׁזֶּה לֹא שֶׁבַח, שֶׁאוֹמְרִים לַמְלַמֵּד 'הַתַּלְמִידִים שֶׁלְךָ הֵם כְּמוֹ הַיְלָדִים שֶׁלְךָ', אֶלָּא זוּ הִתְחַיְבוּת, דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיִּגַּשׁ לַיֶלֶד וְיַחֲשֹׁב: 'זֶה הַיֶלֶד שֶׁלִי, וְאִם הַיֶלֶד שֶׁלִי לֹא מִתְנַהֵג כָּרָאוּי הַאִם הָיִיתִי שׁוֹבֵר לוֹ אֶת הַיָּדַיִם ?' מִי הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ עִם הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ ?

תֵּן לַיֶלֶד הַזֶּה הַרְבֵּה אַהֲבָה, תֵּן לוֹ לְטִיפָה, כָּךְ הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ תִּתְרַפֵּא ; תֵּן לוֹ חִיּוּךְ, כָּךְ יוּכְלוּ לְהַצִיל אֶת עֲתִידוֹ. מוֹהֲרָא"שׁ אוֹמֵר בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁכְּשֶׁהוּא הָיָה מְלַמֵד הוּא הָיָה מְלַטֵף אֶת הַיְלָדִים, הוּא הָיָה מְנַשֵׁק אוֹתָם וְאֹהֵב אוֹתָם, וְהַחִדּוּשׁ הוּא, שֶׁלֹא רַק אֶת הַיְלָדִים שֶׁהוֹלְכִים בְּתֶלֶם הוּא נִשֶׁק וְאָהַב, הַחִדּוּשׁ הוּא שֶׁהוּא נִשֵׁק אֶת הַיְלָדִים שֶׁלֹא לָמְדוּ בְּהַתְמָדָה, אֶת הַיְלָדִים שֶׁלֹא הִקְשִׁיבוּ לְמַה שֶׁמְדַבְּרִים אֲלֵיהֶם וְכוּ', וְכָךְ הוּא רְפֵא אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל כּוּלָם וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הַשֵּׁם יַעֲזֹר שֶׁתַּצְלִיחַ בְּכָל הָעִנְיָנִים.

כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה.

[...]

More in this printout

View the whole printout